רותם
ערך זה עוסק בסוג של צמח. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רותם (פירושונים).
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קיטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | פרפרניים |
| סוג: | רותם |
| שם מדעי | |
רותם (שם מדעי: Retama) הוא סוג צמח מתת-משפחת הפרפרניים. זהו שיח מדברי שצבעו ירוק זית והוא בדרך כלל חסר עלים. אורכו של הגבעול הצר כ-25 סנטימטרים וממנו יוצאים עלים קטנים רבים המתקימים תקופה קצרה בלבד ואחר כך נושרים. הפריחה באביב, הפרחים לבנים והגביע שלהם סגול. הפרי הוא תרמיל סגלגל או מארך מעט, מחודד בקצהו, מכיל זרע אחד או שניים.
כיוון שרוב השנה אין לצמח עלים, מתבצע תהליך ההטמעה על ידי הגבעולים.
תפוצת הצמח סהרו-ערבית, עם חדירה לבתי גידול יבשים בחבל הים-תיכוני. בסוג חמישה מינים, בארץ נפוץ המין רותם המדבר.
יש המפרשים את השם כנגזר מהשורש רת"ם, מפני שבהיותו גדל באזורי דיונות בהם החול נודד ממקום למקום, שורשיו נאלצים 'לרתום' את האדמה שמסביבם, כדי לא לעוף עם החול ולהינתק מן האדמה.
תכונותיו הייחודיות של הרותם:
לרותם יש מערכת שורשים כפולה: אחת שיורדת לעומק האדמה והיא נועדה לאסוף את המים שחלחלו לעומק. והשנייה מתפרסת למרחב,מכסה פני שטח גדול מאוד,נועדה לקלוט את המים לפני שיזרמו וילכו לאיבוד.
מיוחד ברותם אך משותף גם לעוד כמה צמחי מדבר: הרותם מסוגל להמית חלק מעצמו כדי לספק מים לחלק אחר וזאת כדי לחסוך במים ובאנרגיה. לאחר תקופת היובש כשמגיע הגשם הרותם מסוגל להחיות את החלק היבש מחדש.
במקורות [עריכה]
- שם הצמח "רותם" קדום, ומוזכר פעמיים במקרא:
- בספר מלכים א' פרק י"ט פסוקים ד', ה', הנביא אליהו נח במדבר בצל הרותם: "וְהוּא-הָלַךְ בַּמִּדְבָּר, דֶּרֶךְ יוֹם, וַיָּבֹא, וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת (אֶחָד); וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ, לָמוּת, וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי, כִּי-לֹא-טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי׃ וַיִּשְׁכַּב, וַיִּישַׁן, תַּחַת, רֹתֶם אֶחָד; וְהִנֵּה-זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל".
- בספר תהילים פרק ק"כ פסוק ד': "חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים; עִם, גַּחֲלֵי רְתָמִים".
- מדרש תהילים קכ - ט'. בראשית - רבה נ"ג - י"ג.
- כמו כן הוא מופיע מספר פעמים בתלמוד תחת הביטוי "מאכילין אותו גחלי רתמים".