זקרפטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רותניה הקרפטית)
זקרפטסקה אובלאסט (מחוז)
Закарпатська область
סמל זקרפטיה
סמל זקרפטיה
סמל זקרפטיה
דגל זקרפטיה
דגל זקרפטיה
דגל זקרפטיה
מבט על העיר רחיב
מבט על העיר רחיב
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
מושל ויקטור מיקיטה (אנ')
מחוז משנה במחוז 13 + 5 ערי מחוז
ערים במחוז 11
בירת המחוז אוז'הורוד
שפה רשמית אוקראינית ובנוסף הונגרית במספר כפרים באזור מוקצ'בו שבמחוז
תאריך ייסוד 22 בינואר 1946 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 12,777 קמ"ר
גובה 579 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 1,244,476 (1 בינואר 2022)
 ‑ צפיפות 97.2 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות 48°25′N 23°17′E / 48.41°N 23.29°E / 48.41; 23.29 
אזור זמן UTC+2
http://www.carpathia.gov.ua
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחוז זקרפטיהאוקראינית: Закарпатська область – "זקרפטסקה אובלאסט", בהונגרית: Kárpátontúli terület או Kárpátalja, ברוסינית: Подкарпатьска област, בסלובקית: Zakarpatská oblasť; ידוע גם כטרנסקרפטיה, קרפטורוס בפי תושבי המחוז או רותניה הקרפטית) הוא מחוז במערב אוקראינה. העיר העיקרית במחוז היא אוז'הורוד. ערים חשובות אחרות הן מוקצ'בו, ברהובה, חוסט וצ'ופ.

האזור נודע בעבר כרוס הקרפטית או רותניה הקרפטית או רוסינסקו, ומשתרע על שטח של כ-12,800 קמ"ר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקרפטיה הייתה חלק מאוסטרו-הונגריה עד סוף מלחמת העולם הראשונה. אז עברה בין רומניה והונגריה בשנים 19181919. לבסוף צורף המחוז לצ'כוסלובקיה שהוקמה באותה עת יחד עם בוהמיה, מוראביה וסלובקיה. על פי ההסכמות של בוררות וינה הראשונה מ-2 בנובמבר 1938, השתלטה הונגריה על האזור. לאחר שחרורה ב-1944 בידי הסובייטים, זקרפטיה שוב הייתה לחלק מצ'כוסלובקיה אך הוענקה לברית המועצות בידי ממשלתו של קלמנט גוטוואלד כחלק מהרפובליקה הסובייטית האוקראינית ביוני 1945. לאחר התפרקות ברית המועצות נותר המחוז באוקראינה העצמאית, אף על פי שעלו דרישות מצד חלק מתושבי המחוז לחזור לצ'כוסלובקיה, מה שהפך בלתי ישים עם התפרקותה של זו האחרונה.

זקרפטיה כחלק מצ'כוסלובקיה בשנות ה-30 של המאה ה-20. הגוונים הירוקים הם המחוזות של צ'כוסלובקיה כאשר הימני ביותר הוא מחוז זקרפטיה.
הונגריה בין 1941–1944
זקרפטיה במרץ 1939

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית החבל נאמדת ב-1,243,400 נפש נכון לשנת 2009. על פי מפקד האוכלוסין של אוקראינה שנערך בשנת 2001 מתגוררים במחוז 1,254,614 תושבים. כ-80.5% הם אוקראינים אתניים, 12.1% הונגרים, 2.6% רומנים, 2.5% רוסים, 1.1% צוענים, 0.5% סלובקים ו-0.3% גרמנים. מועדונים, בתי ספר ומרכזי תרבות פועלים עבור כל אחת מהקהילות בשפתה. על אף שבמפקד האוכלוסין של 2001 לא נכללה האפשרות לבחור בלאום הרוסיני[א] ציינו 10,100 משתתפים במפקד את עובדת היותם רוסינים. ב 7 במאי 2007 המועצה של המחוז הכירה ברוסינים כמיעוט לאומי במחוז, עם זאת אוקראינה עצמה לא מכירה בלאום הרותני. בזקרפטיה שוכנים כ-14,000 צוענים, רוב צועני אוקראינה.

למרות שרומנים מהווים פחות מ-3% מאוכלויית האוזר בכפר ניז'ניה אפשה הם מהווים כ-90% מתושבי הכפר.

חלוקת האוכלוסייה על פי לאום במפקדים של: 1880, 1989, 2001 **
לאום אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 2001 אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 2001 אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1989 אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1989 אוכלוסייה על פי מפקד אוכלוסין 1880 אוכלוסייה באחוזים על פי מפקד אוכלוסין 1880
אוקראינים 1,010,100 80.5 976,749 78.4
הונגרים 151,500 12.1 155,711 12.5 105,343 25.7
רוסים 31,000 2.5 49,456 4
רומנים 32,100 2.6 29,485 2.4 16,713 4.1
צוענים 14,000 1.1 1
רוסינים 10,100 0.8 244,742 59.8
צ'כים וסלובקים * 5,600 0.5 0.6 8,611 2.1
גרמנים 3,500 0.3 0.3 31,745 7.8
אחרים 1,817 0.5
  • * במפקדים של 2001 ו-1989 המספרים מתייחסים לסלובקים בלבד.
  • ** המספרים בכל המפקדים מתייחסים לאזורים השייכים למחוז זקרפטיה.
מפה מתוך אטלס אמריקאי משנת 1911 המתארת את הלאומים באוסטרו-הונגריה

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יהדות הקרפטים
ערך מורחב – תולדות היהודים ברותניה הקרפטית

עדויות כתובות ראשונות להימצאות של יהודים באזור קיימות החל מהמאה ה-17. בעקבות פרעות חמלניצקי היגרו יהודים לחבל. בסוף הרבע הראשון של המאה ה-18 נספרו בחבל כ-450 יהודים השייכים לכ-100 משפחות. לאחר חלוקת פולין של שנת 1772 והפיכתה של גליציה לחלק מאוסטריה גבר זרם המהגרים היהודים מגליציה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גרמה ההתקפה הרוסית לגל פליטים יהודים מגליציה ויותר מאוחר בעקבות פלישת רומניה לדרומה של טרנסילבניה גל נוסף של פליטים יהודים הגיע מדרום.
בשנת 1924 הוקמה גימנסיה עברית במוקצ'בו שבראשה עמד חיים קוגל וכעבור עשור בשנת 1934 הוקמה גימנסיה עברית נוספת באוז'הורוד.
כמאה אלף יהודים התגוררו בחבל במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, עד גירושם באביב 1944 לאושוויץ. עוד לפני כן בקיץ 1941 גורשו על ידי הונגריה כ-20 אלף יהודים בעלי אזרחות זרה[ב] מהחבל לגליציה ומרביתם נמסרו לאיינזצגרופן בקמניץ-פודולסקי, כ-15 אלף מהם נרצחו ביריות במשך 3 ימים בסוף 1941. באפריל 1944 הוקמו 17 מחנות ריכוז עיקריים בחבל והוחזקו בהם 144,000 יהודים. החל מ-15 במאי 1944 ועד ה-7 ביוני גורשו בכל יום 14,000 יהודים מהגטאות הללו לאושוויץ. רוב יהודי החבל נספו בשואה.
כיום מתגוררים כמה מאות יהודים בחבל, בעיקר בערים חוסט, מוקצ'בו, ואוז'הורוד.

מספר היהודים בזקרפטיה על פי מפקדי אוכלוסין
שנה עורכת המפקד מספר יהודים שנמנו אחוז מכלל האוכלוסייה
1910* אוסטרו-הונגריה 129,000 15.21
1921 צ'כוסלובקיה 93,023** 15.28
1930 צ'כוסלובקיה 102,542 כ-15
1941 הונגריה 146,199 14.2
  • האזורים שנכללו במפקדים שונים במעט ממפקד למפקד בהתאם למדינה שבריבונותה ישב המחוז.
  • * כולל דרום מרמורש וחלקו הדרומי של אזור אוגוצ'ה.
  • ** לפי הספר "יהודי קסזוני, זקרפטיה"[1], מספר היהודים במפקד של 1921 היה 93,341.
חלוקת היהודים בזקרפטיה לאזורים על פי מפקד אוכלוסין משנת 1910
אזור יישוב אחוז היהודים מכלל האוכלוסייה כלל האוכלוסייה
אונגוור אונגוור (אוז'הורוד) 13.4 16,919
אונגוור שאר האזור 8.5 145,170
ברג ברגסז (ברהובו) 30.2 12,933
ברג מונקאץ' (מוקצ'בו) 44.4 17,275
ברג שאר האזור 10.7 206,403
אוגוצ'ה כל האזור 12.9 91,755
מרמורש מרמורשסיגט (סיגט) 37.4 21,370
מרמורש שאר האזור 17.2 336,335
כל זקרפטיה כל החבל 15.21 848,000

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת המחוז מבוססת בעיקרה על סחר עם המדינות השכנות, תיירות (בעיקר תיירות פנים), גידול גפנים ליין ויערנות. עוד בתקופת ברית המועצות הוקמו תחנות מעבר לסלובקיה והונגריה בצ'ופ וטרסבה והן פועלות גם כיום.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקרפטיה ממוקמת בדרומה של מערב אוקראינה. המחוז גובל בצפונו במחוז איוואנו-פרנקיבסק ובמחוז לבוב שבאוקראינה, בפינתו הצפון מערבית גובל המחוז בפרובינציית פודקרפצקיה של פולין, במערב בקרבת נהר אוּז', גובל המחוז במחוז פרשוב ומחוז קושיצה של סלובקיה, בדרום מערב בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג של הונגריה, בדרום בקרבת נהר טיסה גובל המחוז במחוז סאטו מארה ובמחוז מרמורש שברומניה.

המחוז נמצא כולו ממערב להרי הקרפטים. בהתאם לכך, פירוש שמו האוקראיני "מעבר לקרפטים" (שאר אוקראינה נמצאת ממזרח לקרפטים). שטח המחוז 12,777 קמ"ר. המרחק ממזרח למערב המחוז הוא 184 ק"מ ואילו מהצפון לדרום 80 ק"מ.

תצלום לוויין של הרי הקרפטים

חלוקה אדמיניסטרטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז מחולק ל-13 מחוזות משנה ו-5 ערים הכפופות ישירות למחוז: ברהובה, צ'ופ, חוסט, מוקצ'בה ובירת המחוז אוז'הורוד. במחוז 11 ערים, 19 עיירות ו-579 כפרים.

רשימת 13 מחוזות משנה שבמחוז:

  1. אזור ברהובה
  2. אזור אירשבה
  3. אזור חוסט
  4. אזור מיז'היריה
  5. אזור מוקצ'בו
  6. אזור פרצ'ין
  7. אזור רחיב
  8. אזור סבליאבה
  9. אזור טייצ'יב
  10. אזור אוז'הורוד
  11. אזור וליקי ברזני
  12. אזור וולווטס
  13. אזור וינוהרדיב
חלוקת המחוז למחוזות משנה
הערים והעיירות הגדולות ביותר בזקרפטיה
עיר/עיירה מספר תושבים
אוז'הורוד 116,400
מוקצ'בו 93,738
חוסט 31,083
וינוהרדיב 27,600
ברהובה 24,274
רחיב 17,000
סבליאבה 16,217
טייצ'יב 9,256
מיז'היריה 9,133
אירשבה 9,000
וליקי ביצ'קיב 8,920
סולוטבינו 8,774
דוּבוֹבה 8,745
וליקי לוצ'קי 8,540
צ'ופ 8,436
אילניציה 8,420
בושטינה 8,091

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 הפיק משרד החינוך והמדע של זקרפטיה דף לקידום התיירות בעברית[2]. העברית הקלוקלת והתעתיקים התמוהים עוררו שעשוע רב עד כדי פרסום בעיתונות[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Eden, Joseph, The Jews of Kaszony, Subcarpathia, New York: self-publishing, 1988

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זקרפטיה בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האפשרות לבחור בלאום הרותני לא נכללה במפקד האוכלוסין בשל העובדה שאוקראינה לא מכירה ברוסינים כלאום נפרד אלא כקבוצה אתנית המהווה חלק מהלאום האוקראיני.
  2. ^ רוב בעלי האזרחות הזרה היו שייכים למשפחות שהתגוררו באזור במשך 50–100 השנים שקדמו לגירוש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Jews of Kaszony, Subcarpathia by Joseph (Einczig) Eden.
  2. ^ דף לקידום התיירות בעברית - "פנים של זקרפטיה"
  3. ^ עמי בן בסט, והיום, תלמידים, נלמד על זקרפטיה, באתר nrg‏, 6 באפריל 2006