רות דורית יעקובי

רות דורית יעקובי

לידה	1952 ארבל, ישראל
פטירה	5 בנובמבר 2015 (בגיל 63 בערך)
תחום יצירה	ציור, שירה
www.ruthdyacoby.com

רות דורית יעקובי (1952 - 5 בנובמבר 2015) הייתה אמנית, ציירת ומשוררת ישראלית.

ביוגרפיה

יעקובי נולדה וגדלה ביישוב ארבל המשקיף על הכנרת. מאז 1980 חיה ויצרה בעיר ערד שבנגב. בתחילת דרכה האקדמית סיימה לימודי תואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1978), לאחר מכן המשיכה ללימודי אמנות וסיימה את לימודיה במרכז לאמנות חזותית, באר–שבע (1983). בין השנים 1983–1984 למדה במדרשה לאמנות, רמת–השרון, בין השנים 1990–1998 למדה בחוג למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן–גוריון בבאר–שבע.

המורים שהשפיעו עליה היו פרופסור חביבה פדיה ומשה גרשוני, שעודדו אותה לחפש את הקול שלה ואת הביטוי האותנטי שלה. אופן הביטוי הייחודי של יעקובי התבלט מתחילת דרכה האמנותית, והפנה אליה את תשומת לבם של אוצרים, מרצים ומבקרי אמנות. היא פיתחה שפה ייחודית השואבת השראה ממקורות פנימיים מיסטיים ומהטבע הסובב אותה, כשהמדבר מספק לה גם את החומרים וגם את ההשראה.

ב-5 בנובמבר 2015 נפטרה ממחלת הסרטן. נקברה במושב ארבל.

פרסים ותערוכות

מראשית דרכה באמנות זכתה יעקובי להכרה ביצירתה. לאורך שלושים שנה זכתה במגוון פרסים, מענקים ואותות הוקרה, בהם: קרן שרת (1981, 1986); פרס משרד החינוך (1988, 1996, 2004); פרס מפעל הפיס לאמנות (1996, 2004, 2008); פרס מטעם המועצה הקנדית לאמנות (1989, 1992, 1995, 1998); פרס קרן אמריקה-ישראל לאמנות (1992); פרס מישל קיקוין, הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב (2010), ועוד. יעקובי הציגה מעבודותיה במוזיאונים מובילים בישראל ובעולם.

תערוכות יחיד בארץ: במוזיאון ערד לאמנות (1980, 1994); במוזיאון ישראל בירושלים (1987); בגלריה העירונית של רחובות (1989); בגלריה האוניברסיטאית של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע (1989, 1996, 2000, 2004); במשכן לאמנות בעין חרוד (1989); במוזיאון לאמנות בהרצליה (1994); במוזיאון תל אביב לאמנות (1997), ועוד.

ברחבי העולם: במוזיאונים בגרמניה (1990, 1991, 1992, 1993, 1994, 1995, 1996, 1998, 2004); במוזיאונים בקנדה (1991, 1992, 1995); בקוריאה הדרומית (1997, 1998); בארצות הברית (1990, 1995), וכן בגלריות ומוזיאונים בסנטיאגו, צ'ילה (2005); באורוגוואי (2995, 2006); במקסיקו סיטי, מקסיקו (1998); ארגנטינה (1999); יפן (1996 – בטוקיו, אוסקה וקובה, 1999); בתאילנד (1996); בטייוואן (1996); בסין (1996); בסינגפור (1996); בלימה, פרו (1999), ועוד. יעקובי היא הציירת הישראלית היחידה שהציגה עבודות בגלריה לאמנות של הוותיקן (2000).

משכן לאמנות ויצירה - האישה של אלף הקולות

עבודותיה של יעקובי מוצגות ב"משכן לאמנות ויצירה - האישה של אלף הקולות" בערד. בתוך מבנה גדול יצרה האמנית עולם אישי, שהנכנסים אליו נשאבים לתנועה של הדמויות המרחפות על הקירות. המצע לעבודותיה עתירות הדמיון של יעקובי עשוי מחומרים שמצאה סביבה, והציור הוא בצבע מיוחד שיעקובי יצרה מחומרים מקומיים. תצוגת הקבע במשכן מלווה בספר ובסרט שמוקרן במקום - "האישה של אלף הקולות".

התהוות העבודות

יעקובי יצרה את עבודותיה בחוץ, בחצר הצופה אל גבעת טרשים ואל ואדי צחיח, על גבול המדבר. היא יצרה בתנאים אובייקטיביים קשים, מחומרים שמצויים בסביבה הקרובה. במשך השנים למדה ליצור בתנאים צנועים אמנות שעושרה בא מדמיון עשיר ומחזיונות. "אני לא יוצרת בסטודיו, אלא בחוץ, מאפשרת לאלמנטים – גשם, חום כבד, יובש – להשתתף בתהליך היצירה", אמרה יעקובי. "באופן כלשהו היצירות שלי, גם אלה התלויות במוזיאון, ממשיכות להתהוות. שלא כמו יצירות אמנות קלאסיות שנראות כמשהו שלם וסופי, משהו שהסתיים, העבודות שלי ממשיכות להתהוות, הן מושפעות מהקהל שצופה בהן. בכל ארץ שבה הצגתי נוספו לעבודות סממני התרבות של אותו מקום. מעצם המעורבות שלהם, הצופים משפיעים על העבודות. אין תחושה של סיום אלא של התהוות מתמדת והשתנות".

פרופסור מרדכי עומר, שהיה המנכ"ל והאוצר הראשי של מוזיאון תל אביב, אמר על יצירתה של יעקובי כי היא "נטועה בהוויה נפשית פרטית, המבינה את הסבל כמצב קיומי של קדמוניות מתמשכת. ההתרחשויות בפנים הנפש, כמוהן כעולם התופעות והטבע, נחוות כביטוי של כוחות מאגיים וכגילום של יסוד רוחני שכמו מאחד את העולם כולו. הוויה קיומית זו קרובה לחוויה הדתית והמיסטית ולעולם המיתוס הקדום ומתפרשת לכן כמסע: תהליך טרנספורמטיבי, תודעתי ורוחני כמסעם של גיבורים מיתיים אל שאול תחתיות ובחזרה לעולם החיים, או כמסעה של הנפש אל הגאולה והנצח. ביצירתה של יעקובי, מסע זה מתנהל בין קטבים של לידה, מוות והיוולדות מחדש, בתנועה מעגלית המבשרת את החיים מתוך המוות. הכלת ממדיו האפּיים של מסע רוחני מעין זה מחייבת מעשה אמנות טוטאלי ורליגיוזי, שבו הציור, החפץ ופעולת הגוף האנושי נתפסים כמוליכים של כוחות מאגיים, ככלים להיטהרות וריפוי המתאפשרים רק מתוך פעולתם ההדדית והשכנתם זה לצד זה בחלל המשמש להם משכן. בחלל זה מתמצה מסעה של יעקובי מלב הקיום הפרטי אל ישות רוחנית המתגלגלת בדמות האם הגדולה, ישות המאפשרת לה לקשור את האישי עם הציבורי בתפקידה כאם החיים והמוות, כמי שמקוננת ובה–בעת מעניקה חיים ומביאה ריפוי ותיקון" (מתוך קטלוג של תערוכת יחיד בגלריה האוניברסיטאית של אוניברסיטת תל אביב, 2011).

פרסים ומלגות

• 1981, 1986, 1995 − פרס יצירה, קרן שרת / קרן התרבות אמריקה-ישראל
• 1988 − פרס שר החינוך והתרבות לציור ולפיסול
• 1989, 1992 − מלגה לפרויקט בתחום האמנות החזותית, מועצת האמנויות של קנדה
• 1996 − מלגת יצירה, משרד החינוך והתרבות
• 2004 − פרס עידוד היצירה, המדור לאמנות פלסטית, מינהל התרבות במשרד החינוך, התרבות והספורט
• 2006 − תמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות
• 2010 − פרס ע"ש מישל קיקואין, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל–אביב.
• 2018 - תמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ליצירת קטלוג דיגיטלי

תערוכות יחיד נבחרות

• 1986 − "עבודות, 1986-1985", מוזיאון ערד; אוצרת: מירי טרגן (קטלוג)
• 1987 − "תצוגה מיוחדת", מוזיאון ישראל, ירושלים; אוצר: יגאל צלמונה (דפדפת)
• 1989 − הגלריה העירונית, רחובות; אוצרת: עדה נעמני (דפדפת)
• 1989 − "עור שביר", הגלריה האוניברסיטאית לאמנות, אוניברסיטת בן–גוריון, באר–שבע; אוצר: חיים פינקלשטיין (קטלוג)
• 1989 − משכן לאמנות, עין–חרוד; אוצרת: גליה בר אור (קטלוג)
• 1990 − "עבודות, 1990-1987", גלריה עמי שטייניץ לאמנות עכשווית, תל–אביב (דפדפת)
• 1991 − "אותות מלחמה", תערוכה נודדת בקנדה ובגרמניה
• 1992 − "עבודות חדשות", גלריה אם–דמבך, אאכן, גרמניה; אוצר: אדווין הלמן (קטלוג; טקסט: גבריאלה אולסברג)
• 1992 − " 500 שנה לגירוש ספרד", גלריה סיידי ברונפמן, מונטריאול; אוצרת:ז'יזל אמזלג–גרסון (דפדפת; טקסט: ג'ודי מסטאי)
• 1992 − "אשה אוחזת את זרם חייה", גלריה דפנה נאור לאמנות עכשווית, ירושלים
• 1993 − "אשה אוחזת כאוס וכאב", גלריה PCI, היידלברג; גלריה איילה, ברלין; אוצר: סנטה צילר (דפדפת)
• 1994 − "קערות נשמה", מוזיאון ערד; אוצרת: מירי טרגן (קטלוג)
• 1994 − מוזיאון הרצליה לאמנות; אוצר: יואב דגון (קטלוג; טקסט: יואב דגון, גבריאלה אולסברג)
• 1994 − "קערות נשמה", גלריה שרה לוי, תל–אביב
• 1995 − "אשה עפה וסחף לבן", מוזיאון צפון דקוטה לאמנות, גרנד–פורקס; מרכז הקהילה היהודית, ונקובר, קנדה; אוצרות: ג'ודי מסטאי ולורל ריטר (קטלוג: טקסט: גבריאלה אולסברג)
• 1995 − "אשה/צבע", מוזיאון מנדל לאמנות, ססקטון, ססקצ'ואן, קנדה; אוצרת: ג'ודי מסטאי (טקסט)
• 1995 − "קערות נשמה", הגלריה של התיאטרון החזותי, ירושלים; אוצרת: נילי גורן (טקסט)
• 1995 − "מכתבים ליעל: מסע לאוסקה", הגלריה של קיבוץ נחשון; אוצרת: נילי ויזל (טקסט)
• 1996 − "חדרי קיום", מוזיאון מולהיים לאמנות בת–זמננו, גרמניה, אוצרת וקטלוג: ד"ר גבריאלה אולסברג
• 1996 − "אשה עפה וקערות נשמה", מוזיאון לאמנות עכשווית, אוסקה, יפן; אוצרת: נקיטו אוגוצ'י (קטלוג; טקסט: תמי כץ–פרימן)
• 1996 - "קערות נשמה", גלריה קובה, יפן; אוצר: שירונוצ'י שימאזו (קטלוג; טקסט: תמי כץ–פרימן)
• 1996 - "קערות נשמה", גלריה לאמנות וואן פונג, בייג'ינג, סין; אוצר: פרופ' פרנס (קטלוג)
• 1996 - "אשה עפה וקערות נשמה", גלריה Notices, סינגפור; אוצרת: מיי–דין קרסטרנבו (קטלוג; טקסט: תמי כץ–פרימן)
• 1996 - "אשה עפה וקערות נשמה", המוזיאון לאמנות, טייפה, טיוואן; אוצרת: פן–וויי צ'אנג (קטלוג; טקסט: חיים פינקלשטיין, תמי כץ–פרימן)
• 1997 − "צפה באור השביר", מוזיאון תל–אביב לאמנות; אוצרת: ורדה שטיינלאוף (קטלוג) − "אשה עפה", גלריה רוזיטה, קלן; אוצרת: מריה בוכוולד
• 1997-1998 − "To Have and to Hold", גלריה סונגוון, קוואנג'ו; גלריה מונהאו אילבו, סיאול, דרום–קוריאה (קטלוג; טקסט: דריה קסובסקי)
• 1998 − "גן הוורדים הסודי של המלאכים", מוזיאון דל–צ'ופו, מקסיקו–סיטי, מקסיקו; אוצרות: לורנס מונחס ואדריאנה לוריאס (טקסט)
• 1999 − "גן הוורדים הסודי של המלאכים", המוזיאון הלאומי של פרו, לימה; אוצרים: דלגאבה וגואטנאבה (קטלוג)
• 2001 - "אשה אוחזת את השמש ואת הירח", גלריה קובה; מרכז לאמנות עכשווית, סביאה, יפן; אוצר: שירונוצ'י שימאזו (טקסט)
• 2001 - "אשה אוחזת שמש", מרכז תרבות רקולטה, בואנוס–איירס, ארגנטינה; אוצרת: ביאטריס ונטורה (דפדפת)
• 2001 − "שער דמעות, גשם הוורדים", המועצה הפונטיפיקלית לתרבות של הכס הקדוש, הוותיקן; אוצר: אלפרדו לוצ'אני (קטלוג; טקסט: חביבה פדיה)
• 2001 − "שער הדמעות, גשם הוורדים", מרכז ארטון לאמנות, אוניברסיטת בן–גוריון, באר–שבע
• 2004 − "כי אתה תאיר נרי", גלריה קורנר פארק, ברלין; אוצרת: דורותיאה קולנד
• 2004 − "האשה של אלף הקולות", מוזיאון לאמנות מודרנית, סנטיאגו, צ'ילה; אוצרת: פאולינה לוקאס
• 2005 - "האשה של אלף הקולות", פואבלו בלנקו, פונטה דל-אסטה, אורוגוואי
• 2005 - "האשה של אלף הקולות", מוזיאו דל גאוצ'ו, מונטווידאו, אורוגוואי
• 2006 - "האשה של אלף הקולות", משכן לאומנות ויצירה, ערד, תצוגת קבע
• 2011 - "האשה של אלף הקולות", גלריה ע"ש ג'ניה שרייבר, גלריה אוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב
• 2015 - "מלבושים: רות דורית יעקבי ובותינה מלחם", גלריית הסנאט ע"ש ג'ורג' שרוט, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (קטלוג; טקסט: חיים מאור).
• 2022 - "רות דורית יעקבי: הדלת לגן הסודי", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; אוצרת הדס קידר

תערוכות קבוצתיות נבחרות

• 1984 − גלריה אחד העם 90, תל–אביב; אוצר: עמי שטייניץ
• 1985 − גלריה אחד העם 90, תל–אביב; אוצר: עמי שטייניץ
• 1985 − "זוכי מלגות קרן שרת / קרן תרבות אמריקה-ישראל", מוזיאון תל–אביב לאמנות
• 1985 − "אמנות ישראל: שנות ה– 80 ", גלריה מרי–אן מקארתי, ניו–יורק; אוצרת: מרי אוונגליסטה (קטלוג)
• 1987 − "כרטיס ביקור", גלריה בצלאל, ירושלים; אוצר: גדעון עפרת (טקסט)
• 1987 − "על הקרקע", גלריה קלישר 5, תל–אביב
• 1988 − "צבע טרי: הדור הצעיר באמנות ישראל", מוזיאון תל–אביב לאמנות ומוזיאון ישראל, ירושלים; אוצרים: אלן גינתון, יגאל צלמונה
• 1988 − "יצירמון", מצפה רמון; אוצר: גדעון עפרת
• 1988 − "הנוכחות הנשית", מוזיאון תל–אביב לאמנות; אוצרת: אלן גינתון (קטלוג)
• 1991 − "קיץ 1991 : אמנות ישראלית עכשיו", מוזיאון תל–אביב לאמנות; אוצרת: אלן גינתון (קטלוג)
• 1991 − "הנעדר הנוכח: הכיסא הריק באמנות ישראלית", הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב; אוצר: מרדכי עומר (קטלוג)
• 1991 − "פרשינג 91", בית האמנויות, יפו; אוצרת: רותי דירקטור (קטלוג)
• 1991 − "הריק באמנות ישראלית עכשווית", הסדנה לאמנות, יבנה; אוצרת: מוניקה לביא (קטלוג)
• 1992 − "לצייר פרחים עכשיו", הגלריה העירונית, רחובות; אוצרת: עדה נעמני (גלויות)
• 1992 − "מפאתי מערב: 500 שנים לגירוש ספרד", תיאטרון ירושלים; בית האמנים, תל–אביב; אוצר: חיים פינקלשטיין (קטלוג)
• 1992 − "אחרית דבר: ייצוגי קץ באמנות ישראלית עכשווית", הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל–אביב; אוצרת: תמי כץ–פרימן (קטלוג)
• 1992 − "אוסף אילה זקס–אברמוב", מוזיאון ישראל, ירושלים
• 1993 − "גבול הריאליזם", מוזיאון תל–אביב לאמנות; אוצרת: אלן גינתון (קטלוג)
• 1994 − "גוף ראשון נסתר", מוזיאון ינקו–דאדא, עין–הוד; מוזיאון בת–ים; הסדנה לאמנות, יבנה; אוצרת: מוניקה לביא (קטלוג)
• 1995 − "דיאלוג", גלריה קוסמוס, וינה; קונטסהאלה גראץ, אוסטריה; אוצרת: טליה רפפורט (קטלוג)
• 1995 − "מכלי רוח", גלריה מרקין, ניו–יורק; אוצרת: טליה רפפורט (קטלוג)
• 1996 − "טירת לינק המבך", דורקהיים, גרמניה; אוצר: היינץ טיל (טקסט)
• 1996 − "כחול ולבן", גלריה בינט, תל–אביב, אוצרת: טליה רפפורט (קטלוג)
• 1996 − "לאחות את הקרע II ", גלריה ידיים, תל–אביב; אוצרת: ורד שומרון (קטלוג)
• 1996 − "בין ברירה לבחירה: נשים נגד אלימות", משכנות שאננים, ירושלים; תערוכה נודדת בארצות-הברית; אוצרת: עיינה פרידמן (קטלוג)
• 1996 − "דיוקנאות", מוזיאון תל–אביב לאמנות; אוצר: מרדכי עומר (קטלוג)
• 1996 − "עשור לפרס שר החינוך והתרבות", מוזיאון תל–אביב לאמנות (קטלוג)
• 1997 − "נשים נגד אלימות", היברו יוניון קולג', ניו–יורק; תערוכה נודדת בארצות–הברית; אוצרת: עיינה פרידמן (קטלוג)
• 1997 − "דיוקנאות", מוזיאון בת–ים; אוצר: דורון לוריא (טקסט)
• 1997 − הטריינאלה לאמנות, ניו–דלהי, הודו; אוצרת: נלה קסוטו (קטלוג)
• 1997 − "מיניאטורה", תערוכה נודדת באיטליה; אוצרת: טליה רפפורט (קטלוג)
• 1997 − "אמניות ישראליות בשנות ה– 80 ", בית האמנים, חיפה; אוצרת: אילנה טננבאום (קטלוג)
• 1998 − "מבחר מאוסף יוסף חכמי − הפניקס הישראלי", מוזיאון תל–אביב לאמנות; אוצר: מרדכי עומר (קטלוג)
• 1999 − "פלאסמו", תערוכת חוצות, סאו–פאולו, ברזיל; אוצר: פיליפ מוליון (דפדפת)
• 2000 − "דמות האדם במילניום השלישי", הוותיקן; אוצר: אלפרדו לוצ'אני (טקסט)
• 2002 − "החומר כרוח, הרוח כחומר", הגלריה לאמנות אום אל–פאחם
• 2003 − "אמנות שנות ה– 80", הגלריה של מכללת אורנים, קריית–טבעון; אוצרת: עידית לבבי, "הספרייה הנודדת", לצד הביאנלה הבינלאומית לאמנות, ונציה; מוזיאון האמנים, לודז', פולין; אוצר: דורון פולק
• 2005 − "אורים", מוזיאון ישראל, ירושלים; אוצר: אמיתי מנדלסון (קטלוג)
• 2008 − "פנים נעלמות", מוזיאון לאמנות, טולון, צרפת; אוצר: יצחק גולדברג (קטלוג)
• 2010 − "מתעסקות עם אלוהים", הגלריה של מרכז ההנצחה, קריית–טבעון; אוצרת: אפרת שדה (דפדפת)
• 2022 - "דמיון חומרי: אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון", מוזיאון תל אביב לאמנות; אוצרת: דלית מתתיהו

לקריאה נוספת

• ד"ר גדעון עפרת, "פגישותי עם דורית יעקובי, 1993-1989", המחסן של גדעון עפרת [1], 2022
• ד"ר גבריאלה אולסברג, "חדרי קיום", קטלוג מוזיאון מולהיים, תערוכת יחיד, 1988
• פרופסור מרדכי עומר, "צפה באור השביר", קטלוג תערוכת יחיד, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1997
• פרופסור מרדכי עומר, "האישה של אלף הקולות", קטלוג תערוכת יחיד, הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב, 2011
• פרופסור חביבה פדיה, "שער הדמעות, גשם השושנים", קטלוג תערוכת יחיד בוותיקן, 2000
• ד"ר יגאל צלמונה, "תצוגה מיוחדת", קטלוג תערוכת יחיד, מוזיאון ישראל, ירושלים 1987

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של רות דורית יעקובי

• רות דורית יעקובי, ברשת החברתית פייסבוק

• רות דורית יעקובי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• אביבה לורי, רות דורית ועמרם יעקובי, באתר הארץ, 16 במרץ 2012
• שני ליטמן, מתה האמנית רות דורית יעקובי, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2015
• אנג'לה לוין, THE WOMAN OF THE THOUSAND VOICES, באתר ג'רוזלם פוסט, 5 במאי 2016
• גדעון עפרת, פגישותיי עם דורית יעקבי, באתר המחסן של גדעון עפרת, 9 בפברואר 2022
• נעמה ריבה, האמנית דורית רות יעקבי, שספגה ביקורת בחייה, זוכה להערכה אחרי מותה, באתר הארץ, 8 במרץ 2022