רות הנדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות הנדלר
Ruth Handler
רות הנדלר
רות הנדלר
לידה 4 בנובמבר 1916
דנוור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באפריל 2002 (בגיל 85)
סנטורי סיטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ruth Marianna Moskowickz עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים דנוור, קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ידועה בשל ממציאת בובת הברבי
השכלה
בן או בת זוג אליוט הנדלר (1 בינואר 193827 באפריל 2002) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה גביע הכסף לנשות השנה של לוס אנג'לס טיימס (1967) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רות מריאנה הנדלראנגלית: Ruth Mosko Handler;‏ 4 בנובמבר 1916, דנוור, קולורדו27 באפריל 2002, לוס אנג'לס, קליפורניה) הייתה אשת עסקים יהודייה-אמריקאית, נשיאת חברת הצעצועים "מאטל", הזכורה במיוחד כממציאת בובת הברבי[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם רות מריאנה מוסקו (Ruth Marianna Mosko) בקולורדו שבארצות הברית, לג'ייקוב ואיידה מוסקו (לבית רובנשטיין). הוריה, מהגרים יהודים מפולין, התיישבו בעיר דנוור שבקולורדו. מקולורדו עברה ללוס אנג'לס.

בשנת 1938 נישאה מוסקו לחברהּ מילדות, הממציא האמריקאי-יהודי אליוט הנדלר. למדה עיצוב תעשייתי בקליפורניה, ובמקביל ללימודיה עסקה יחד עם בעלה בין השנים 1939 -1942 בייצור חפצי נוי מזכוכית אקרילית, ובין השנים 19421944 עסקו בני הזוג בייצור תכשיטי נוי.

חברת מאטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלה של רות אליוט הנדלר, ושותפו לעסקים הרולד "מאט" מטסון, ייסדו בשנת 1945 חברה קטנה לייצור מסגרות לתמונות וקראו לה "מאטל", שהיה שילוב של שמותיהם הפרטיים. בשלב מאוחר יותר הם החלו לייצר ריהוט לבתי בובות משיירי חומר שנותרו בתהליך ייצור המסגרות, ועד מהרה הפכה מכירת הריהוט לבתי הבובות רווחית יותר ממכירת המסגרות, והחברה התמקדה במוצרים אלה ובכלי מוזיקה. מוצר הלהיט הראשון של החברה היה יוקולילי זעיר. בני הזוג היו בעלי החברה עד לשנת 1963, אז החלו מניותיה להיסחר בבורסה של ניו יורק.

בשנת 1955 יזמה רות הנדלר שהייתה סגנית נשיא החברה, קניית זמן פרסום בתוכנית הטלוויזיה של וולט דיסני "מועדון מיקי מאוס", דבר שהביא לחשיפה רחבה של מוצרי החברה לילדים.

רות הנדלר שמה לב כי בתה ברברה עת הייתה ילדה, העדיפה לשחק עם בובות עשויות נייר, להן נתנה תפקידי מבוגרים. הנדלר ביקשה ליצור בובת פלסטיק בעלת גוף מבוגר, אך השותף מטסון סבר כי הבובה לא תימכר. לאחר שבני הזוג הנדלר ביקרו באירופה ראתה הנדלר בחנות בשווייץ בובה ידועה מתוצרת גרמניה בשם "בילד לילי" וקנתה אותה מבלי לדעת שבובה זו כלל לא נועדה לילדים, אלא כחפץ הומוריסטי למבוגרים.

לאחר ששבה לביתה עיצבה בובה על פי המודל של הבובה הגרמנית, וקראה לה "ברבי" על שם בתה. ברבי הוצגה לראשונה בתערוכת הצעצועים בניו יורק ב-9 במרץ 1959, וזכתה להצלחה מיידית והפכה את חברת מאטל לענק עולמי בתחום הצעצועים, עם מפעלי ייצור בצפון אמריקה, אירופה ואסיה. בשלב מאוחר יותר עוצבה בובת זכר בשם קן, כחבר לברבי על שם בנה קנת, וכן חברים נוספים בעולם הבובות של ברבי.

לטענת הנדלר, בשעה שקנתה את הבובה הגרמנית ששימשה השראה לברבי, לא הייתה מודעת ליעודה של בובה זו כבובה למבוגרים. היא סיפרה כי סברה שמשחק של ילדות בבובה בעלת חזה תוסיף לדימוי העצמי של ילדות, אך על הבובה נמתחה ביקורת רבה, בה נטען כי עיצובה מבוסס על פנטזיה של ממדי הגוף הנשי, פרופורציות המותניים והחזה אינן מציאותיות, והמשחק בה עשוי דווקא לפגוע בדימוי העצמי של ילדות. בתגובה לביקורת שינתה חברת מאטל את עיצוב הבובה, תוך הקטנת היקף החזה והגדלת היקף הירכיים.

לאחר הצלחת ברבי גדלה חברת מאטל, תוך שהיא מגוונת את מבחר מוצריה לילדים. בשנת 1968 התמנתה רות הנדלר לנשיאת החברה.

שנותיה המאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 אובחנה הנדלר כחולה בסרטן השד ונאלצה לעבור ניתוח לכריתת שדיה. לאחר שהתקשתה למצוא תותבות שדיים טובות, ייצרה הנדלר בעצמה תותבות לשדיה, והיא החליטה להקים חברה משלה לייצור תותבות שדיים, הדומות ככל האפשר לחזה נשי אמיתי, בשם "Nearly Me" ("כמעט אני"). היא מכרה את החברה בשנת 1991.

הנדלר הייתה פעילה בארגוני נשים בארצות הברית שקידמו נשים בעולם העסקים.

הנדלר ובעלה פרשו מניהולה הפעיל של חברת מאטל בשנת 1975, בעקבות ממצאים שהראו על דיווחים כוזבים של החברה לבורסה. בשנת 1978 הורשעה הנדלר במעשי מרמה הקשורים לניהולה את מאטל, ונידונה ל-500 שעות עבודות שירות ולתשלום קנס, אך עם זאת בני הזוג המשיכו להיות מעורבים בנעשה בחברה והעלו רעיונות חדשים למוצרים. באמצע שנות ה-80 העלתה את הרעיון לקו המוצרים "ברבי והרוקיסטים", ואף הייתה שותפה לכתיבת התסריט לסרט טלוויזיה בנושא זה שיצא ב-1987, "ברבי והרוקרס: לא מהעולם הזה" ("Barbie and the Rockers: Out of this World").

הנדלר נפטרה ב-27 באפריל 2002 בגיל 85 מסיבוכי ניתוח לכריתת סרטן המעי הגס. בעלה, אליוט הנדלר, נפטר ב-21 ביולי 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ About Barbie, Barbiemedia.com