רות לורנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות לורנד
לידה 1948 (בת 76 בערך)
קפריסין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט עדי צמח, בן-עמי שרפשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין אסתטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסופית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רות לורנד (נולדה ב-1948) היא פרופסור אמריטה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בפילוסופיה של האסתטיקה. במחקריה ובפרסומיה הבולטים, עסקה לורנד במהות היופי, הסדר ואי הסדר, בפרשנות ובהערכת האמנות, ובתחום ההתמחות המשני שלה – היסטוריה של הפילוסופיה במאות ה-17 וה-18. במחקריה האחרונים עוסקת רות לורנד בחקר המושגים – על מהותם ומקורם. מלבד עבודותיה האקדמיות, פרסמה לורנד גם ספרי פרוזה ושירה.

קורות חיים וקריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות לורנד נולדה במחנות העקורים אשר בניקוסיה, קפריסין[1].

החלה את לימודיה באוניברסיטת חיפה, שם השלימה בשנת 1971 תואר ראשון בפילוסופיה, ספרות ולשון עברית, ולאחר מכן השלימה את תאריה המתקדמים בפילוסופיה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב. בשנת 1986 קיבלה לורנד את תואר הדוקטור על מחקרה בתחום האתיקה, האסתטיקה והיחס ביניהם, בהנחיית בן-עמי שרפשטיין ועדי צמח. החל משנת 1974 החלה לעבוד באוניברסיטת חיפה. בין הקורסים שמנחה רות לורנד: מבוא לאסתטיקה, מבוא לפילוסופיה של העת החדשה, פרשנות והבנה, מהו יופי, ועוד. כחלק מתפקידיה האקדמאיים שימשה לורנד כראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.

רות לורנד נשואה לגיורא הון, פרופסור אמריטוס לפילוסופיה והיסטוריה של המדע באוניברסיטת חיפה. בתה היא ד"ר דורית ברחנא-לורנד.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות עיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. בספרה "על טבעה של האומנות" מציגה לורנד מספר עמדות מרכזיות בתולדות הפילוסופיה המערבית, בדבר טבעה של האומנות. היא בוחנת את התאוריות השונות תוך מתן פרשנות, ביקורת ותהייה, ומציעה כיווני מחשבה לא שגרתיים להבנת טבעה של האמנות. הספר יצא לאור בהוצאת דביר, בשנת 1991.
  2. ספרה Aesthetic Order: A Philosophy of Order, Beauty and Art" מציג את טבעם של היופי והאמנות, תוך התייחסות לרעיונות של "סדר" ו-"אי סדר" ובחינה מחודשת של מהותם כמוטיב מרכזי לדיון פילוסופי באסתטיקה. הספר סוקר תאוריות מרכזיות בתחום האסתטיקה ומתמודד עמן, ומציע להבין את מושג ה"יופי" כחוויה בעלת אספקטים איכותניים וכמותניים כאחד. הספר יצא לאור בהוצאת Routledge בלונדון, בשנת 2000.
  3. "Television: Aesthetic Reflections" – באסופת מאמרים זו, בעריכתה של רות לורנד, נבחנת הטלוויזיה כמדיום אמנותי העומד בפני עצמו, תוך ניסיון להבין האם הטלוויזיה היא אמצעי לבידור ותקשורת בלבד, או שביכולתה ליצור אמנות משמעותית. הספר מציג דיון בפן האסתטי של היצירה הטלוויזיונית ומבקש לעמוד על הפוטנציאל האמנותי הטמון בה, כמו גם להשוות בין המדיום הטלוויזיוני לצורות אמנות אחרות. הספר יצא לאור בהוצאת Peter lang, בשנת 2002
  4. ספרה של לורנד, "היופי בראי הפילוסופיה", בוחן היבטים שונים של מושג היופי מהעת העתיקה ועד ימינו, מתוך מטרה להציג תאוריה פילוסופית מקיפה על טבעו של היופי ומעמדו כערך. במרכז הדיון שמפתחת לורנד בספרה עומדת ההצעה לראות ביופי ביטוי לסדר ממין מיוחד, שאינו כפוף לחוקים ואיננו מאפשר חיזוי. עוד מורחב בספר כי מושג הסדר הרווח בפי רוב מבוסס על חוקים, ועונה על הצורך לארגן את העולם במונחים כלליים המאפשרים התמצאות במרחב ההתנסות האנושית. הסדר האסתטי, לעומת זאת, עונה על הצורך של הפרט לראות את עצמו ואת עולם חוויותיו כחד-פעמי וייחודי, ועם זאת בר-השוואה ערכית לעולמותיהם של אחרים. סדר זה, ע"פ לורנד, הוא הבסיס למעשה האמנות והוא המאפשר לטעון כי התשוקה אל היופי היא ממהותה של האמנות. בין פרקי הספר ניתן למצוא התייחסות ליופי בראי האבולוציה, בהתייחס לתאוריה של צ'ארלס דרווין, כמו גם התייחסות ליופי האנושי ולמעמדו. הספר יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת חיפה, בשנת 2007. כתב היד זיכה את לורנד בפרס בהט.
  5. בספרה "על פרשנות והבנה", מבקשת לורנד להעמיק באחת הסוגיות המדוברות בהגות בת זמננו - הפרשנות. הספר קורא תיגר על הטענה כי "הכול פרשנות" ובוחן מגוון פעילויות קוגניטיביות שהפרשנות איננה חלק מהן. פרשנות כתבי הקודש משמשת כפרדיגמה מרכזית בדיון והמסקנות מועתקות לתחומי פרשנות חילוניים. הספר יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, בשנת 2010.
  6. באוגוסט 2016 יצא לאור ספרה ״סדר ואי סדר כמושגים של הכרה״, בהוצאת כרמל. סדר ואי-סדר מצויים בכל תחומי הניסיון האנושי – התאורטי והמעשי, הפרטי והציבורי, החומרי והמופשט, הרצוני והבלתי רצוני, הטבעי והתרבותי. אף שכל שיטה פילוסופית נוגעת במישרין או בעקיפין בשאלות 'מהו סדר?' ו'מהו אי-סדר?', עד כה לא זכו שאלות אלה לתשומת לב פילוסופית שיטתית. הספר מבקש למלא חוסר זה ולהראות שהמושגים הבסיסיים והחיוניים הללו טומנים בחובם הפתעות למחשבה הרפלקטיבית.

ספרות יפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד ספריה האקדמיים, פרסמה רות לורנד גם ספרות בדיונית:

  1. קובץ סיפורים בשם "מועד א' " שיצא לאור בהוצאת ספרית הפועלים, בשנת 1976. הספר זכה בפרס אקו״ם ליצירת ביכורים.
  2. ספר שירה הנקרא "שיעור במטאפיזיקה" אשר יצא לאור בהוצאת עם עובד, בשנת 2008.
  3. ״תחרה הונגרית״ - רומן, שמגולל את חוויותיה של המספרת בשני ביקורים בהונגריה, ארץ מוצאם של הוריה, תוך שהיא משלבת בין זיכרונות ילדותה בחיפה של שנות החמישים והשישים, עם אלו הקשים של אמה. רות לורנד חושפת בספרה את היופי והעדינות האמנותית של חוטי התחרה הסבוכים, שקושרים את המספרת לשורשים ההונגריים שלה, מצד אחד, ואת החלודה שפשטה בהם מצד שני. היופי והגעגוע, שוכנים לצד הכאב והזיכרונות המרים, של האם ושל הבת כאחת. הוצאת ׳ספרא', 2018
  4. ״מותו של המחבר״ רומן שמתאר קשרי ידידות בין אוהבת ספרות לסופר, שאת ספריו הראשונים קראה בילדותה. הקשר שזור בשיחות, מכתבים, מפגשים והתבוננות בעצמם ובעולם. הקשרים ביניהם עוברים תהליכי התבגרות, פיכחון, הבנה ואהבה מיוחדת במינה. מותו של המחבר הוא סיפור על אהבת המילים והתבוננות במה שהן יודעות לעשות. פרדס הוצאה לאור, 2023.

מבחר מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1988. “Ethics and Aesthetics—Two Types of Order” (in Hebrew). Iyyun 35: 37–51.
  • 1989. “Free and Dependent Beauty—A Puzzling Issue.” The British Journal of Aesthetics 29 (1): 32–40.
  • 1990. “Aesthetic Order.” Manuscrito 13 (2): 39–57.
  • 1990. “Types of Interpretation and the Work of Art.” Journal of Comparative Literature and Aesthetics 12–13: 75–89.
  • 1990. “Interpretation of Literature and Literature as Interpretation” (in Hebrew). Dapim– Research in Literature 7: 317–338.
  • 1992. “Bergson's Concept of Order.” The Journal of History of Philosophy 30 (4): 579–595.
  • 1992. “On ‘Free and Dependent Beauty’—A Rejoinder.” The British Journal of Aesthetics 32 (3): 250–253.
  • 1992. “The Purity of Aesthetic Value.” The Journal of Aesthetics and Art Criticism 50 (1): 13–21.
  • 1992. “Beauty—Order Without Laws.” The Southern Journal of Philosophy 30: 43–63.
  • 1993. “Beauty and Its Opposites.” The Journal of Aesthetics and Art Criticism 52 (4): 399–406.
  • 1994. “The Concept of Order.” Iyyun 43: 305–328.
  • 1998. “A Portrait of Interpretation.” Canadian Journal of Aesthetics 2[2].
  • 1999. “Bergson’s Concept of Art.” The British Journal of Aesthetics 39 (4): 400–415.
  • 1999. “Putting Disorder in Order.” Iyuun 49: 282–300.
  • 2001. “Telling a Story or telling a World?” British Journal of Aesthetics 41 (4): 425-443.
  • 2002. “Classifications and the philosophical understanding of art.” The Journal of Aesthetic Education 36: 78–96.
  • 2004. “Interpretation and its Role in the Arts.” Symposium 8 (3): 647–666.
  • 2005. “Artistic Evaluation and the Art Expert” (in Hebrew). Klayim, A Periodical of Art Education 2: 13–22.
  • 2009. “What is Fictional about Fiction?” Criticism and Interpretation 42: 29–46.
  • 2010. “Poetic Justice.” Criticism and Interpretation 43: 271–290.
  • 2018 “Only Imagine? Not necessarily.” The British Journal of Aesthetics 59(2): 211–214.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רות לורנד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי מידע שהתקבל מפרופסור רות לורנד
  2. ^ "A Portrait of interpretation"- מאמר אלקטרוני