רות רזניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רות רזניק
1932 (בת 82)
אין תמונה חופשית
מקום לידה ירושלים
מקום מגורים הרצליה
ידועה בשל פעילות פמיניסטית
מקצוע מתרגמת, פוליטיקאית

רות רזניק (נולדה ב-1932) היא פעילה פמיניסטית ישראלית, מחלוצות המאבק באלימות נגד נשים בישראל, סופרת, משוררת, מתרגמת, וכלת פרס ישראל על מפעל חיים, עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

נכון להיום מכהנת כמנכ"ל בשכר של עמותת ל.א. - לחימה באלימות נגד נשים, אשר ייסדה בשנת 1977.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים ותחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות רזניק (לבית לסק) נולדה בירושלים ב-1932, וגדלה לסירוגין בירושלים ובתל אביב. בגיל 14 הצטרפה לאצ"ל, ובגיל 16 הצטרפה לגרעין בקיבוץ רוחמה. לאחר שירותה הצבאי בחיל האוויר, עבדה בשגרירות ישראל בלונדון. רזניק חזרה לישראל בשנת 1956 בעקבות מות אחיה, הנווט אמיתי לסק. בצעירותה עבדה בתפקידי ניהול במפעלים שונים, והקימה עסק עצמאי לתרגום ולפרסום עד 1978.

המאבק למען זכויות האישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1972 נמנתה עם מייסדות התנועה הפמיניסטית הישראלית בתל אביב, ועמדה בראש התנועה באזור השרון.

בשנת 1977 ייסדה את עמותת ל. א., ששמה לה למטרה לחימה באלימות נגד נשים, והיא משמשת כמנכ"לית בשכר שלה. העמותה הצליחה להביא למהפך במודעות החברה הישראלית לתופעת האלימות בבית. הנושא נחשף לכל בית בישראל, לכנסת, למשטרה, ולמשרדי הממשלה. במסגרת פעילות העמותה, הקימה רזניק שלושה מקלטים לנשים מוכות, קווי חירום לנשים בשלוש שפות, קו חירום לילדים, יחידה משפטית (מרכז עדנה) הנותנת מענה טלפוני, ייעוץ וסעד משפטי לנשים שהן קרבנות לאלימות, ומארגנת סדנאות וימי עיון בנושא אלימות במשפחה. בשנת 2011 פסל משרד הרווחה את מכרזי ההתקשרות למעונות עמותת ל.א. בהנהלתה של רזניק, צעד שעורר תרעומת מצד ארגוני הנשים.‏[1]

רזניק הרצתה בישראל ובחו"ל והשתתפה בכנסים בינלאומיים בניירובי, בבייג'ינג, באוסלו ובמונטריאול כמומחית בתחום אלימות נגד נשים. במסגרת MEDURBS ‏(Mediterranean Urban Securities) של האיחוד האירופי, משתתפת רזניק כנציגת ישראל משנות ה-90 ביוון, באנגליה, בתוניס, במרוקו, בלוקסמבורג, באיטליה, בקפריסין ובהולנד כמומחית בתחום אלימות נגד נשים וילדים.

ב-1978 הקימה את מרכז הסיוע לנשים בהרצליה וניהלה אותו כמקלט לנשים מוכות וילדיהן למעלה מעשרים שנה. בשנת 1986 הקימה קו-חירום עירוני לנשים במצוקה בעיר הרצליה והדריכה את מתנדבות הקו. בין השנים 19791986 שימשה רזניק כחברת הנהלת הקרן החדשה לישראל. היא אף הגתה את הרעיון של שתי"ל, שרותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי.

במסגרת עבודתה החברתית, שימשה כאם לאלפי נשים וילדים הפונים למקלטים, הכירה אותם אישית, תמכה, סעדה ועודדה נשים שהיו קרבנות לאלימות מבית: נשים יהודיות מכל עדות ישראל, נשים ערביות ודרוזיות, עולות חדשות מברית המועצות ומאתיופיה ואף עובדות זרות. בעשור האחרון נרתמה רזניק לנושא קרבנות סחר בנשים ועוזרת לקרבנות.

בשנת 1993 הקימה מקלט לנשים בחדרה, ובשנת 1996 הקימה מקלט לנשים בראשון-לציון. בנובמבר 1999 הייתה ממקימות "פרלמנט נשים", שכיום היא חברה בוועדה המייעצת שלו.

רזניק מופיעה, החל משנת 1979, בפני ועדות הכנסת העוסקות בנושא אלימות נגד נשים בישראל: ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ובעיקר בפני הוועדה לקידום מעמד האישה. ניסיונה הרב והמגוון השפיעו רבות על החקיקה בתחומים אלה. רזניק הביאה את נושא האלימות נגד נשים לידיעת שר הבריאות דאז אפרים סנה וראשי משרד הבריאות. פגישה זו הביאה לשינוי מוחלט בתפישת משרד הבריאות בתחום, הקמת יחידה להכשרת אחיות ורופאים, להכשרתן של אחיות בחדרי מיון ועובדות סוציאליות בבתי חולים ובעיקר לשינוי בתפישה של אחיות טיפת חלב בחשיבות תפקידן באיתור קרבנות אלימות מבית.

רזניק פתחה את מקלטיה לראשונה לקליטת נשים קרבנות סחר. עשרות רבות של נשים שנמכרו לזנות, התגוררו במקלטי העמותה בצורה אנונימית. היא יצרה קשר עם שגרירויות רוסיה ואוקראינה, עזרה לנשים להחזיר את צלם האמונה בעצמן, הביאה חברות כנסת להכיר את התופעה, וכך הוקמה בעזרתה ובעזרת זהבה גלאון ועדת המשנה למניעת סחר בנשים ובבני אדם בכנסת, בה הוצגו דבריהן של הנשים הקרבנות. עד לאותה עת לא ניתן היה להעמיד סרסורים לדין. בשנים האחרונות משרד הרווחה פתח הוסטל מיוחד לקרבנות אלו.

רזניק הייתה לגורם מדרבן בשינוי עמדות המשטרה בתחום האלימות במשפחה, מרצה ומדריכה שוטרים וקצינים בתחום זה. היא גם מרבה להרצות בפני עובדים סוציאלים, עובדי רפואה, ארגוני נשים, חיילות וחיילים, תלמידי בתי-ספר, ארגוני מתנדבים, קבוצות רופאים ואנשי סיעוד מחו"ל ועוד.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור הארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1973 ייסדה ביחד עם שולמית אלוני, בועז מואב ורם רון את רצ - התנועה לזכויות האזרח והביאה למעורבות פמיניסטית בתנועה חדשה זו.
  • בשנת 1976 הייתה בין מייסדי הארגון "גשר נשים לשלום" בראשותה של רות ליס, אשר מטרתו הייתה יצירת דיאלוג ודו-קיום בין נשים יהודיות לבין נשים ערביות בישראל.
  • בשנת 1986 הייתה ממייסדות שדולת הנשים בישראל ומאז היא חברת הנהלתה.
  • באותה שנה ייסדה את עמותת ה"ן ("הרצליה נשים"), עמותה ששמה לעצמה למטרה לקדם נשים לעמדות מפתח מוניציפליות.
  • בשנת 1977 נמנתה עם מייסדות מפלגת הנשים, הייתה לרכזת התנועה ומוקמה במקום השני ברשימת המפלגה. בסופו של דבר, המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.
  • שימשה בין השנים 19811996 כיו"ר סיעת רצ ומרצ בנעמ"ת.
  • בפריימריז שנערכו לקראת בחירות 1992, לא הסתפקה רזניק במקום בו שובצה ברשימת המועמדים של המפלגה, לפיכך פרשה והקימה מפלגת נשים עם אסתר הרצוג. היא עמדה בראש מפלגת הנשים לכנסת, ולא עברה את אחוז החסימה.
  • משנת 1987 פעילה בנל"ד, "נשים לדו-קיום", קבוצת נשים יהודיות וערביות המבקשות דרך לדו-קיום בין העמים.
  • ב-2008 מונתה על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט כחברה בוועדה המייעצת ליד ראש הרשות למעמד האשה[דרוש מקור].

במישור העירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות רזניק מחזיקה בתיק הוועדה לקידום זכויות הילדה[דרושה הבהרה] החל משנת 2013[דרוש מקור]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות רזניק נישאה לדניאל, איש מח"ל, ולזוג נולדו שלושה ילדים. בפברואר 2014 התאלמנה.

פרסים וכיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ותרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה המקלט שהיה לבית, שיצא לאור בהוצאת עם עובד, נועד לילדים, ומספר את סיפורו של ילד בן תשע המגיע עם אמו ואחיו הקטנים למקלט לנשים מוכות.

רזניק כתבה שירים ותרגמה שירה, ספרות יפה וספרות ילדים. בין היתר תרגמה לאנגלית את :

תרגמה לעברית:

  • המבצר, מאת מאיר לוין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]