רחביה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחביה היא שכונה בירושלים. היא משתרעת מדרום מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג', וגובלת בשכונת נחלאות מצפון, בשכונות טלביה ובקטמון מדרום, ובשכונה הדתית שערי חסד ממערב.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
השכונה הוקמה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 על אדמות שהיו בבעלותה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, אשר כונו ג'נזריה, ואשר נמכרו לחברת הכשרת היישוב בשנת 1922. החברה העסיקה את האדריכל היהודי יליד גרמניה, ריכרד קאופמן, שתכנן אותה כשכונת גנים בהשראת עיר הגנים האירופאית, תוך יישום עקרונות הסגנון הבינלאומי שרווח באותה עת בארץ ישראל. בשלב הראשון תוכננה "רחביה א'", שגבולותיה היו רחוב המלך ג'ורג' במזרח, רחוב רמב"ן בדרום, רחוב אוסישקין במערב ורחוב הקרן הקיימת בצפון. מאוחר יותר נבנו גם הרחבות לשכונה - רחביה ב', ג' וד'. על פי התקנות המקוריות של ועד השכונה הותר לפתוח בתי מסחר רק בשני הרחובות הראשיים שבשולי השכונה, וזאת כדי לשוות לה אופי פסטורלי. הרחובות שנועדו למעבר לכלי רכב היו צרים כדי שלא יהפכו לסואנים מדי, ואילו השדרה הירוקה החוצה את השכונה מצפון לדרום נועדה להולכי רגל ולמטיילים והיא רחבה יחסית.
ראשוני תושביה היו ממנהיגי היישוב היהודי הנבנה בארץ ישראל, ורבים מתושביה הבאים לאורך הדורות היו מנכבדי המדינה. בין תושביה המפורסמים היו מנחם אוסישקין, יצחק בן-צבי, דב יוסף, גרשם שלום, שמואל הוגו ברגמן וגד פרומקין. תושב יוצא דופן היה הקיסר היילה סלאסי מאתיופיה, שנאלץ לגלות מארצו בין השנים 1936–1941 והתגורר חלק גדול מהזמן הזה ברחוב אלחריזי שבשכונה. במדריך השכונתי של אותם ימים הוגדר מקצועו: קיסר אתיופיה. לרחביה יצא שם של שכונה אריסטוקרטית של יוצאי מרכז אירופה למרות שבפועל התגוררו בה גם משפחות ספרדיות רבות.
אחד המוקדים המרכזיים בשכונה הוא בית המוסדות הלאומיים, הכולל את משרדי הסוכנות היהודית ואת משרדי הקרן הקיימת לישראל. סביבו וסביב הגימנסיה העברית שנבנתה לא הרחק הוקמה השכונה. במרכז השכונה ההיסטורית בולט גם המתחם המכונה כיום יד בן צבי, ובצריף המצוי בו התגורר בעבר הנשיא יצחק בן צבי. בשלבים מאוחרים יותר הורחבה השכונה דרומה, והיא נתחמת במוצאיו של רחוב עזה.
כיום נחשבת רחביה לשכונה יוקרתית, והיא קרובה למרכזיה התרבותיים והמסחריים של העיר ירושלים.
[עריכה] שמות הרחובות
שמות הרחובות ברחביה הם שמותיהם של חכמים ומשוררים יהודים מתקופת תור הזהב של יהדות ספרד. ניתן למצוא ביניהם את אברבנאל, בן מימון והרמב"ן. זאת למעט שני רחובות שקיבלו שמות אחרים, מתוך ההקשר המיוחד: רחוב מנחם אוסישקין, שבמקור היה על שם רבי יהודה הלוי אך שונה בהוראתו של מר אוסישקין עצמו ורחוב הקרן הקיימת לישראל, שהוביל למקום עבודתו של מר אוסישקין.
[עריכה] מבנים בעלי חשיבות
- בית אגיון (בית ראש הממשלה)
- בית אליעזר ותלמה ילין
- בית אלישר
- בית ארתור רופין
- בית בונם
- בית גד פרומקין (בית חבצלת)
- בית גויטיין
- בית גרשום שלום
- בית דב יוסף
- בית החלוצות (בית ליגת הנשים)
- בית הכנסת ישורון
- בית הנשיא יצחק בן צבי (כיום יד בן צבי)
- בית השמשוני (בית יד הנדיב)
- בית זלמן שוקן
- בית חיים סולומון
- בית יוליוס ג'ייקובס (בית ראש הממשלה בין השנים 1950 - 1974)
- בית מולכו (קפה רחביה)
- בית מנחם אוסישקין (בית מחניים)
- בית שמואל אזרחי-בריסקר
- בית המוסדות הלאומיים
- הגימנסיה העברית רחביה
- הטחנה
- וילה לאה
- מנזר רטיסבון
- ספריית שוקן
- קבר יאסון
[עריכה] גנים ציבוריים
- גן הכוזרי
- גן אליעזר ילין ("הטניס פלאץ")
[עריכה] לקריאה נוספת
- א' רמון, דוקטור מול דוקטור גר- שכונת רחביה בירושלים, יד בן צבי, ירושלים 1998
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996.
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רחביה |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דוד קרויאנקר, שלאף-שטונדה בגאזה-שטראסה, באתר הארץ
