רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חנוכת רחוב המלך גורג' בירושלים

לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך גורג' בירושלים

רחוב המלך ג'ורג החמישי (ידוע גם כ- קינג ג'ורג') הוא אחד מהרחובות המרכזיים בירושלים. הרחוב נחנך במלאת שבע שנים לכיבוש ירושלים על ידי הצבא הבריטי בראשות אלנבי, ונקרא על שם המלך הבריטי באותה העת - המלך ג'ורג' החמישי.

לוח אבן הקבוע בבנין הניצב בבנין מס' 2 ברחוב מנציח את מעמד חנוכתו של הרחוב, שנערכה ביום 9 בדצמבר 1924, במעמד הנציב העליון סיר הרברט סמואל, מושל מחוז ירושלים-יפו - סיר רונלד סטורס וראש העיר ראג'ב נשאשיבי.

הרחוב נמשך מצומת הרחובות יפו ושטראוס ("צומת האיקסים"), ועד לכיכר צרפת שבשכונת רחביה, בה הוא פוגש ברחובות רמב"ן, גרשון אגרון, שדרות בן מימון ורחוב קרן היסוד שם הוא מסתיים. במקור נמשך הרחוב גם מכיכר צרפת ועד כיכר פלומר וגן הפעמון, אולם חלק זה של הרחוב הוסב ל'קרן היסוד' בראשית שנות המדינה.

בתחילת 1948 שינו אנשי הלח"י את שמו של הרחוב ל"רחוב דוד המלך", במחאה על קריאת שם רחוב ראשי בירושלים על שם מלך זר. באישון לילה הסירו אנשי הארגון את שלטי הרחוב והחליפום. לאחר קום המדינה פנתה ממשלת בריטניה רשמית לשלטונות המדינה בבקשה להשיב את שם הרחוב לרחוב המלך ג'ורג'. הבקשה התקבלה ושמו של רחוב המלך ג'ורג' הושב לרחוב בשל היותו המלך הבריטי שבתקופתו ניתנה הצהרת בלפור, להבדיל מבנו, ג'ורג' השישי שבתקופתו ניתנו הספרים הלבנים והחריף המאבק עם השלטון הבריטי.

צומת הרחובות המלך ג'ורג' ויפו מוכר לא מעט בשל הפיגועים הרבים שאירעו בסביבתם, והבולט שבהם- הפיגוע במסעדת סבארו. צומת זה היה גם הצומת הראשון בירושלים שהותקנו בו רמזורים, וכן הוא אחד הצמתים היחידים בישראל (והיחיד בירושלים, פרט לכיכר השבת) שמכיל מעברי חציה גם "באלכסון" - מהמדרכה בפינה אחת של הצומת אל המדרכה בפינה הנגדית שלו. הולכי הרגל ממתינים עד שכלי הרכב מכל ארבעת כיווני התנועה יסיימו את נסיעתם, ואז כל ארבעת הרמזורים הופכים לאדומים - והולכי הרגל מסוגלים לחצות את הצומת בכל כיוון שייחפצו.

הרחוב חוצה מספר רחובות מרכזיים ובהם - רחוב בן יהודה (המגדיר את 'המשולש הירושלמי' יחד עם רחוב יפו), רחוב הלל, רחוב המעלות, רחוב ש"ץ ורחוב קרן קיימת.
לאורך הרחוב פזורים כמה וכמה מבנים לאומיים חשובים - ביניהם בית פרומין ('הכנסת הישנה") בו שכנה הכנסת בשנים 1949-1966, בית המוסדות הלאומיים ובו מושב ההסתדרות הציונית העולמית הקרן הקיימת קרן היסוד והסוכנות היהודית, בית הכנסת המרכזי 'ישורון' וקומפלקס בית הכנסת הגדול והיכל שלמה.
כרחוב מרכזי של העיר ניצבים בו מספר בניני מסחר חשובים, כגון 'מגדל העיר', בניין המשביר לצרכן, בית מזי"א, בית המעלות, וכן מספר גנים ציבוריים. כיום (2007) בונים לאורך הרחוב את מסלול הקו הכחול כחלק ממכלול הרכבת הקלה בירושלים, שישמש כמסלול אוטובוסים מיוחדים אשר יפעלו באמצעות חשמל - על מנת להוריד את זיהום האוויר במרכז ירושלים.

רחובות נוספים הנושאים את שמו של המלך ג'ורג' החמישי נמצאו בתל אביב (גם בה נותר השם על כנו עד היום) וביפו - שם הוחלף השם לשדרות ירושלים עם איחודן של יפו ותל אביב, בראשית שנות החמישים.

[עריכה] גלריית תמונות

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רחוב המלך ג'ורג', ירושלים

חזית בניין "מרכז הפעמון"	חזית "מגדל הפעמון" מזווית צדדית	שימור חזית בית "טליתא קומי" , ברחבת "המשביר לצרכן"	בית המשביר לצרכן
קפה טעמון