רחוב חזון איש
 | |
| לוחית זיכרון ליד ביתו של החזון איש ברחוב חזון איש (כיום מבנה תלמוד תורה תשב"ר) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | רבי אברהם ישעיהו קרליץ וספרו "חזון איש" |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | בני ברק |
| קואורדינטות | 32°04′43″N 34°50′02″E / 32.0785°N 34.833888888889°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   רחוב חזון איש   | |
  | |
רחוב חזון איש הוא רחוב במרכז בני ברק. הרחוב חוצה את מרכז בני ברק מצפון לדרום, תחילתו ברחוב רבי עקיבא וקצהו הדרומי פולש לשטח השיפוט של רמת גן, סמוך לשכונת רמת עמידר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד שנות ה-50 שימש הרחוב כגבול המזרחי של בני ברק, התוחם את שכונת זיכרון מאיר ממזרח. ממערב ומדרום לו שכנו פרדסים וחורשות. בשנות ה-40 הם שימשו כמקומות מסתור ומוקדי פעילות של אנשי אצ"ל ולח"י. בשנות ה-40 עבר החזון איש מגבעת רוקח להתגורר בבית שנבנה עבורו במרכז הרחוב. הוא נהג לטייל לצורכי בריאות במעלה הרחוב, לאורך "פרדס ברמן" שבחלקו הדרומי של הרחוב. לאחר פטירת החזון איש נקרא הרחוב על שמו. בית החזון איש ניצב על תלו, עליו נוספו קומות חדשות, והוא משמש כתלמוד התורה "תשב"ר". התלמוד-תורה קרוי על שם החזון איש. בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנה עבור התלמוד-תורה מבנה נוסף ברחוב סמוך. בסמוך למבנה הישן של תלמוד תורה "תשב"ר", מוביל הרחוב לשיכון סאטמר.
לאחר פטירת החזון איש הוקם בשטח הגובל עם רחוב חזון איש, מול "פרדס ברמן", שיכון חזון איש, עבור משפחות תלמידי החזון איש.
בשנות ה-80 נמכר שטח "פרדס ברמן" ליזמים פרטיים ונבנתה עליו שכונת "רמת דוד", על שם הרב דוד פוברסקי (שמה הלא-רשמי: "קריית משה"). רבה של השכונה הוא הרב שריאל רוזנברג. עם השנים הורחבה הבנייה באזור ונבנה בו מרכז מסחרי שוקק. בשני מתחמים נפרדים בשכונה הוקמו שתי קריות חינוך לבנים ולבנות. מול השכונה, מזרחית-צפונית למפגש הרחובות חזון איש-עזרא, הוקמה קריית נדבורנה. לאחר הקמת הקריה שונה קטע הרחוב המתחבר לרחוב חזון איש ונקרא רחוב אדמו"רי נדבורנה.
בקצהו הדרומי של הרחוב, בהמשך שכונת רמת דוד, שוכנים שני בתי הקברות העירוניים - בית הקברות שומרי שבת ובית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'. במתחם קיימת חלקה נוספת של חסידות ויז'ניץ. בשל מיקומם של בתי הקברות בקצה רחוב חזון איש, משמש הרחוב למסעות הלוויה שבהם פוסעים המלווים רגלי עד לבית הקברות. מול בתי הקברות, בשטח השיפוט של רמת גן, נבנתה שכונת מרום נווה.
ברחוב חזון איש שוכנים מספר מוסדות תורה וחסידות, ובהם: מרכז חסידות אשלג (של האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג) ומרכז חסידות אוזרוב, ובתי המדרש של חסידות באבוב, חסידות סרט ויז'ניץ וענף של חסידות אלכסנדר.
בתחילת רחוב חזון איש, בסמוך למפגש הרחובות רבי עקיבא-חזון איש, התגורר הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. מערבית למפגש הרחובות רבי עקיבא-חזון איש מפגש הרחובות רבי עקיבא-הרב שך. שני הרחובות, רחוב חזון איש ורחוב הרב שך, חוצים ביחד את כל העיר בני ברק לרוחבה.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מלבד שכונות צפון העיר שמעבר לדרך ז'בוטינסקי.
| אברהם ישעיהו קרליץ | ||
|---|---|---|
| ספריו | חזון איש • אמונה וביטחון (ספר) | |
| תלמידיו | חוג חזון איש • הרב חיים שאול גריינימן • הרב גדליה נדל • הרב נסים קרליץ • הרב חיים קניבסקי • הרב שריה דבליצקי • הרב דוב לנדו | |
| ממשנתו | חשמל בשבת • פולמוס השבת ביפן • משל העגלה המלאה והעגלה הריקה | |
| משפחתו | משפחת קרליץ • אבא: הרב שמריהו יוסף קרליץ • סבא: הרב שאול קצנלנבוגן • אחים: הרב מאיר קרליץ • הרב יצחק קרליץ • הרב משה קרליץ • גיסים: הרב שמואל אליהו קהאן • הרב שמואל גריינימן • הרב נחום מאיר קרליץ • הרב אבא סוויאטיצקי • הרב יעקב ישראל קניבסקי | |
| הנצחתו | כולל חזון איש • שיכון חזון איש • רחוב חזון איש • בית הכנסת חזון איש (לדרמן) • תלמוד תורה תשב"ר • בית חזון | |