רחוב יפת
 | |
| מבט צפונה אל רחוב יפת מהצומת עם רחוב לואי פסטר הפונה אל יפו העתיקה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | יפת בן נח, מייסד יפו על פי האגדה |
| אורך |
5 ק"מ  |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| עיר | תל אביב-יפו |
| רובע | 7 |
| שכונה | יפו העתיקה, שכונת עג'מי, גבעת עלייה, שיכוני חיסכון, יפו ג' (נווה גולן) |
| קואורדינטות | 32°03′05″N 34°45′11″E / 32.051341666667°N 34.752925°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   רחוב יפת   | |
  | |
רחוב יפת הוא אחד הרחובות הראשיים של יפו. הוא קרוי על שמו של יפת בנו של נח, מייסד העיר על פי אחת האגדות. בעבר נקרא רחוב עג'מי, על שם איברהים אל-עג'מי, קדוש פרסי, וכן בעבר חיבר הכביש בין יפו לעזה, וגם נקרא בשם: דרך עזה. הרחוב עובר מעל רחוב יהודה הימית בגשר שהוקם בזמן המנדט הבריטי. חלקו המערבי של תחילת הרחוב עובר על השטח בו עמדו בעבר חומות יפו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרחוב היה בעבר דרך שהקיפה את חומות יפו העתיקה. לאחר פירוק והריסת החומה, סביב 1870, וצמיחת העיר, הפך לרחוב מסחרי מרכזי. באבני החומה שפורקו נעשה שימוש משני, ובכלל זה לבנית חלק מהבתים שברחוב. הרחוב היה בתחילה היחידי שחצה את כל העיר, עד להקמתה של שדרות ירושלים על ידי "הסולטאן הטורקי" בשנת 1915, ששכנה במקביל אל הרחוב במזרח העיר על השטח שבו היו פרדסים. כמה "סימטאות מקורות" בצידו המערבי של תחילת הרחוב העוקף את יפו העתיקה הם שרידי השערים של העיר העתיקה.
כיום הרחוב מקשר בין כיכר השעון לעיר בת ים (ממשיך לרחוב בלפור). הדרך הייתה אחת משלוש דרכים שיצאו מיפו לערים מרכזיות, יחד עם דרך שכם (כיום רחוב רזיאל ובהמשכו רחוב אילת, דרך יפו-ת"א, דרך בגין וציר ז'בוטינסקי ברמת גן, בני ברק ופתח תקווה) ודרך נוספת לירושלים דרך רמלה (כיום רחוב עולי ציון, דרך בן צבי וכביש 44). ב"גן השניים" ברחוב יפת פינת רחוב ציונה תג'ר ניצב חדר שנאים, שתוכנן בשנת 1923 על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד.
לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנות ה-60 הוקמו ברחוב 2 רחבות גדולות עם "מפרצי חניה" לצד מגדלי מגורים בחלקו הדרומי של הרחוב ובחלקו הצפוני בגלל אופיו הצר של הרחוב. בחלקו הצפוני הוקם מגדל מגורים במקום כמה בתי קברות שהועברו אל אזור החוף הדרומי של יפו, האחד צפוני בשכונת עג'מי מעל גשר יהודה הימית בקרבת העיר העתיקה והשנייה בשכונת ג'בליה באזור "גן תמר".
אתרים ברחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך רחוב זה מספר אתרים חשובים (מצפון לדרום):
- כיכר השעון.
- גשר יהודה הימית - שהוקם בשנות ה-20 על ידי הבריטים
- מאפיית אבולעפיה - נוסדה ב-1879.
- שוק הפשפשים ממזרח לרחוב.
- הסניף הראשון של בנק אנגלו-פלשתינה שהוקם ב-1903.
- בנין מע"מ יפו.
- "בית תג'יאן" - ברחוב יפת 15 ביפו, סמוך למאפיית "אבולעפיה". הבית, אחד הראשונים שנבנו ב"דרך עזה", נבנה ככל הנראה בשנים 1874-1872 על ידי משפחת תג'יאן הארמנית. בסוף שנות החמישים קנה דוד אזולאי את המבנה והקים בו את מועדון "מקסים". בראשית שנות השבעים הפך ל"מועדון נובמבר". כיום הוא משולב בפרויקט המגורים "קדמת יפו העתיקה".
- אחוזת בוסט - רחוב רבי פנחס (לשעבר רחוב בוסט). במקום היה בית מגורים גדול ולצידו פרדס ובריכת השקיה. במקום גרו במשך כמאה שנים שלושה דורות של משפחת בוסט, משפחה צרפתית אמידה. בשנות ה-70 נמכר המקום ועליו הוקם פרויקט "הרובע ביפו". הבאר והבריכה שוקמו[1][2].
- בית העולים שאכסן עולים יהודים שהגיעו לנמל יפו.
- בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו - בית החולים הצרפתי על שם המלך הצרפתי לואי התשיעי, מלך צרפת בראש שניים ממסעי הצלב (במקום מתקיימות עבודות להפיכתו למלון W)
- בית החולים האנגלי ביפו-(כיום בבעלות פרטית ומשמש לאירועים)
- בית הספר הסקוטי טביתא ובית הספר הצרפתי "קולג' דה פרר".
- כנסיית גאורגיוס הקדוש היוונית אורתודוקסית.
- גבעת אנדרומדה.
- כנסיית אנטוניוס הקדוש הקתולית.
- הכנסייה האנגליקנית.
- הבית הירוק.
הרחוב הוא גבולן המזרחי של יפו העתיקה ושכונות עג'מי וגבעת עלייה.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חומות יפו העתיקה בסביבות 1860 - כיום התוואי הצפוני של רחוב יפת ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
.JPG)
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים |