רחל אלבק-גדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחל אלבק-גדרון

רחל אַלבֶּק-גדרוֹן (נולדה בירושלים בשנת 1960) היא חוקרת אינטרדיסציפלינרית של ספרות עברית וכללית, פילוסופיה כללית ואמנות. נכדתו של חוקר התלמוד חנוך אלבק, בת לחוקר התלמוד שלום אלבק והמשפטנית פליאה אלבק.

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבק-גדרון התמחתה בתחום מחקר אינטרדיסציפלינרי המשלב באופן ייחודי פילוסופיה, ספרות ואמנות. עניינו של מחקר זה הוא מידול תשתיות פרדיגמאטיות של המודרניזם על-פי תבנית מונדולוגית, שאותה הציגה בספרה המאה של המונאדות: לייבניץ והמודרניות של המאה העשרים. פיתחה מודל תאורטי לתיאור הגנריקה של היווצרות גרסאות-טקסט ומתודה להשוואתן בשם 'הטקסט השלישי'.

אלבק-גדרון חוקרת את סוגיית הפוליטיקה של ההגייה האשכנזית בקריאת הפרוזה העברית בראשית המאה העשרים כחלק מדיון רחב של מחקר בהבחנות סוציולוגיות הקשורות בתופעת ה- Invention of Tradition בשיח הפוסט-מודרני הנוגע להיסטוריוגרפיה של הפרוזה העברית. חשיבותם של מחקריה נעוצה בזווית החדשה שהיא מקנה לשיח על הישראליוּת, כזהות האוצרת בתוכה מתחים בלתי-פתורים של מסורות אבודות או מושכחות ובעיקר של פחדים קמאיים הפורצים ממחוזות של טאבו אל הסימבוליקה הגלויה של הספרות הישראלית.

בנוסף, היא חוקרת את יצירתו של יואל הופמן על רקע סוגיות יסוד של הפואטיקה המערבית המודרנית והפוסט-מודרנית, ולצדן סוגיות מרכזיות של פואטיקה מזרחית, בעיקר כפי שהתגבשה כאסתטיקה המקושרת לזן-בודהיזם יפני.

כיום ד"ר אלבק-גדרון היא מרצה בכירה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2007-2006 שימשה כפרופסור אורח במרכז טאובה לחקר היהדות שבאוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה.

אלבק-גדרון למדה ציור ריאליסטי אצל הצייר ישראל הירשברג בבית ספרו בירושלים (Jerusalem Studio School). עבודותיה הן בסגנון ריאליסטי, בטכניקות שונות: פחם, פסטל ושמן על בד.

בין מחקריה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המאה של המונאדות: המטפיזיקה של לייבניץ והמודרניות של המאה העשרים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז.
  • " 'הטקסט השלישי'- עיקרון תאורטי ומתודולוגי בחקר השוואת גרסאות, ויישומו בהשוואת גרסאות הסיפור 'עורבא פרח' לברדיצ'בסקי", סדן - מחקרים בספרות עברית, [עורך: אבנר הולצמן], כרך ד', אוניברסיטת תל אביב, תש"ס, עמ' 352-323 .
  • "גניזין אלף היכלין דכסיפין – מפתח לספר הזוהר של אורי צבי גרינברג", ממתכת השכל חצוב: קובץ מחקרים ביצירת אורי צבי גרינברג, [עורך: חנן חבר], מוסד ביאליק, תשס"ט, עמ' 292-172.
  • "אידיאות פאטיות ואפאטיות", בקורת ופרשנות 37, שפה-הגות-תרבות (תשס"ג), עמ' 195 - 206
  • "מהי המולדת בה מדברים הופמנית? – סוגה וקהיליית מוצא בלקסיקון-אפוס של יואל הופמן", צפון 7, כתב עת לספרות, אגודת הסופרים (תשס"ד), עמ' 77-67 .
  • "טוטם ועיוורון בישראל של 1998: תהליכי ברירה תרבותיים המיוצגים ברומן 'הכלה המשחררת' של יהושע". מכאן ד (תשס"ה), עמ' 19-5.
  • "קולות גולים ומושכחים: ההגייה האשכנזית של העברית כשאלה פוסטמודרנית", מחקרי ירושלים בספרות עברית יט (תשס"ג), עמ' 90-65. (זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]