רחל בירנבאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחל בירנבאום
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 בספטמבר 1941 (בת 82)
רוסיה
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק חוקרת
מתרגמת
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה עברית

רחל בירנבאום (26 בספטמבר 1941) היא פרופסור בדימוס, חוקרת את הספרות הרומית; תרגמה לעברית את שירי קאטולוס, הוראטיוס, יובנאליס והטרגדיות של סנקה. בעבר חברת סגל אוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל בירנבאום נולדה ברוסיה בעיר מַגניטוגורְסְק להורים שנמלטו מפולין עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. עלתה לישראל ב-1949 גרה במעברה בפאתי רחובות ובשכונת עג'מי ביפו.

בשנת 1950 המשפחה עברה לחולון, שם סיימה את בית הספר היסודי 'ביאליק' ואת 'התיכון ע"ש קוגל' במגמה הביולוגית (בו קיבלה את 'פרס קוגל' על הצטיינות בלימודים).

בשנים 1960–1962 שֵרתה בצה"ל כשַׁלֶמֶת חטיבה 4. בשנת שירותה השנייה למדה לימודי ערב בבית הספר ללבורנטים ב'אורט', רמת גן, והוסמכה ללבורנטית רפואית.

קיבלה תואר ראשון בספרות אנגלית ובלימודים קלאסיים, תואר שני בלימודים קלאסיים (תזה: 'אובידיוס וסנקה בגלות') ותואר שלישי בשנת 1981 (דוקטורט: 'bonus בכתבי קיקרו'), שלושתם באוניברסיטת תל אביב.

  • בשנים 1968–2009 לימדה בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב
  • בשנים 1985–1991 יועצת החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב
  • בשנים 1985–1987 מזכירת האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל
  • משנת 2004 חברה במועצת המערכת של כתב העת 'קתרסיס: כתב עת לביקורת'

נשואה, אמא לשלושה וסבתא לתשעה. כיום מתגוררת בפתח תקווה.

פרסים[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1970 – פרס שפאן, אוניברסיטת תל אביב, החוג ללימודים קלאסיים
  • 1971 – פרס כ"ץ, אוניברסיטת תל אביב, החוג ללימודים קלאסיים
  • 1975 – פרס ארן, אוניברסיטת תל אביב, בית הספר להיסטוריה

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבודת גמר (מ.א.) באוניברסיטת תל אביב, תש"ל - אובידיוס וסנקה בגלות: מחקר משווה
  • דיסרטציה, אוניברסיטת תל אביב, 1980 - המושג בונוס בכתבי קיקרו
  • מאמר: לאט לך לקיקרו, קתרסיס; כתב עת לביקורת במדעי הרוח והחברה 29 (תשע"ח) עמודים 52–76
  • "שנינותו של מרטיאליס", הוצאת כרמל, ירושלים, תשפ"א-2021, קתרסיס (אלול תשפ"ב /ספטמבר 2022), עמודים 42–58
  • "הומור שחור בשיר אפודי ג מאת הוראטיוס", טקסטוס, כה (תשע"א-2011), עמודים 165–204
  • "מועיל ומהנה, סקירה ביקורתית על א.ד. קולמן, עולמה של הספרות הרומית", זמנים, (חורף תשמ"ד-1984) עמודים 98–99
  • אשר עובדיה ורחל בירנבאום, כתובת יוונית מהכנסייה הביזאנטית הקדומה שנחשפה באפולוניה, פורסם בספר מאת ישראל רול ואיתן איילון בשם אפולוניה ודרום השרון (הוצאת הקיבוץ המאוחד, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשמ"ט-1989), עמודים 279–288

ספרים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחל בירנבאום, שירי משטמות-אהבה, מאזניים נ"ז, אדר ב' תשמ"ד, 1984, עמ' 30–31
  • רחל בירנבאום, קינת אריאדנה, פרוזה, עמ' 12, פברואר 1981
  • רחל בירנבאום, אנתולוגיה קטנה של שמחת חיים קלאסית, 'ידיעות אחרונות', 30.12.1983
  • רחל בירנבאום, הוראטיוס, CARPE DIEM, 'הארץ', 27.8.1999
  • אמיר אור, 'שונא גם אוהב', מאזניים ס"ד 1–2 ספטמבר-אוקטובר 1989, עמ' 87–89
  • דן דאור, עודף משקל, קונטקסט, אוקטובר 1989, עמ' 39
  • אריה זקס, חושפני וחסר עכבות, 'ידיעות אחרונות', 30.6.1989
  • דבורה גילולה, לשון הארוס, 'על המשמר', 7.7.1989
  • עמיאל ורדי, הענוג במשוררים הרומיים, 'מעריב', 21.7.1989
  • יורם ברונובסקי, BASIA מבעד למטפחת, 'הארץ', 4.8.1989
  • אריאל הירשפלד, באבן צור משחזת הוא עקר משא חלציו, 'הארץ', 29.5.1990
  • עמינדב דיקמן, בעקבות שביל הזהב, 'הארץ', 21.10.1998
  • יואב רינון, כמה קשה לא לכתוב סאטירה, 'הארץ', 12.3.2004
  • יואב רינון, הוא חיבר את השיר המושלם ביותר בשפה הלטינית, 'הארץ', 16.8.2013
  • אהוביה כהנא, לגמרי בן זמננו, 'הארץ', 16.1.2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ' רחל בירנבוים, באתר אוניברסיטת ת"א