רחל בת כלבא שבוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקבר המיוחס לרחל בדרומה של העיר טבריה
המצבה בקבר

רחל בת כלבא שבוע הייתה אשתו של התנא רבי עקיבא. לפי סיפורי חז"ל, חייתה בסוף תקופת בית שני. בדרומה של העיר טבריה, סמוך לבית הקברות העירוני, שוכן מבנה קבר אשר לפי חלק מהמסורות מיוחס למקום קבורתה.

שמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקורות נקראת ברתיה דכלבא שבוע. המקום היחיד בו היא נזכרת בשמה הוא בפרק השישי של אבות דרבי נתן:

עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין. שאם אומר להם 'מפני מה לא למדתם'?
והם אמרו מפני שעניים היינו,
אומרים להם: והלא רבי עקיבא עני ביתר ומדולדל היה.
והם אמרו: מפני טפינו.
אומרים להם: והלא רבי עקיבא היו לו בנים ובנות.
אלא אומרים להם: מפני שזכתה רחל אשתו.

נישואיה לרבי עקיבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל הייתה רעייתו של רבי עקיבא. היא זה שהניעה אותו ללמוד ובזכותה הפך לתלמיד חכם. זאת תוך ויתור מצידה על ירושת אביה, על יוקרה וסטטוס, וכן על חיי נישואין נורמטיביים.

בתלמוד הבבלי, במסכת כתובות סב עמ' ב נכתב כי "חזיתיה ברתיה (ראתה בתו, של כלבא שבוע) דהוה צניע ומעלי (שהיה צנוע ומעולה) אמרה ליה אי מקדשנא לך אזלת לבי רב (אמרה לו, לרבי עקיבא, אם אתקדש לך תלך לבית המדרש?) אמר לה אין (אמר לה כן) איקדשא ליה בצינעה ושדרתיה שמע אבוה אפקה מביתיה אדרה הנאה מנכסיה (שמע אביה, הוציאה מביתו והדירה הנאה מנכסיו)"‏‏.

בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו, אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום , אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם, מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו, רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אלעזר ולפני ר' יהושע אמר להם רבותי: פתחו לי טעם משנה כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר, אלף זו למה נכתבה, בית זו למה נכתבה, דבר זה למה נאמר, חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו רבי טרפון עקיבא עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) 'מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ, וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר', דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.

אבות דרבי נתן, פרק ו'

דמותה בעיני הפרשנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו של כלבא שבוע מהווה מודל חיובי, בעיני חז"ל, לרעייה המקריבה את עצמה ואת חייה על מנת לקדם את בעלה.

לעומת זאת, הראייה הפמיניסטית מתייחסת לעתים לסיפור כאל דוגמה לקיפוח, וליחסי הניצול והמרות שבין גבר לאישה. אחרים משבחים אותה, ורואים בסיפורה מודל להקרבה, הנובעת מאהבת אמת.

הסופרת יוכי ברנדס בספרה "הפרדס של עקיבא", נותנת פרשנות לדמותה של רחל ולמניעיה. על פי ספרה, רחל הייתה הכוח המניע שגרם לרבי עקיבא להפוך מרועה צאן שאינו יודע לקרוא לתנא, והייתה לה יכולת לראות באנשים את גדולתם גם כשהסביבה אינה רואה זאת.

דליה רביקוביץ כתבה את סיפורה של רחל בשיר "רבי עקיבא". השיר, בלחנו של מוני אמריליו ובביצועה של רבקה זוהר, היה להיט בשנות ה-70‏[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם אדרת, "הסיפור בספר האגדה", בתוך: עלי שיח, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ה-1976.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]