רחל לב-ויזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לב-ויזל במאי 2012

רחל לב-ויזל (נולדה ב-10 באוגוסט 1951) היא פרופסור לעבודה סוציאלית, מטפלת משפחתית מומחית בטיפול בנפגעים מינית ובטיפול קבוצתי, טראומה בילדות ופתוח כלים יצירתיים להערכה אבחון וטיפול בנפגעים בילדות. מכהנת כראש אשכול קליני גוף נפש בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי, ראש היחידה להערכה ואבחון של קטינים נפגעי טראומה ואלימות במרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר בי"ח ע"ש שמיר, יו"ר ועדת המחקר מרכז המחקר לטיפול באמצעות אמנויות[1] על שם אמילי סגול באוניברסיטת חיפה. ויו"ר שותפה למרכז המחקר ע"ש אמילי סגול באוניברסיטת צוללונגקורן בבנגקוק. בעבר ייסדה וכיהנה כראש בית הספר לטפול באמנויות באוניברסיטת חיפה וראש מרכז המחקר ע"ש אמילי סגול לחקר טפול באמנויות באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב-ויזל היא בת להורים ניצולי שואה, יוצאי הונגריה וסלובקיה, שעלו לישראל בתום מלחמת העולם השנייה לאחר שחרורם מאושוויץ, ב-1947, בעזרת עליית הנוער. גדלה במושב במרכז הארץ. הוריה היגרו לקנדה ב-1967, לב-ויזל חזרה לארץ לשרת בצה"ל ומאז נשארה. הוריה שבו לארץ 10 שנים מאוחר יותר. לפני שנים ספורות גילתה, שסוד משיכתה והתעניינותה האישית בנושא קורבנות אלימות בילדות ובעיקר בנפגעים מינית, מקורה בחוויות הילדות של הוריה.

את לימודי התואר הראשון והשני בעבודה סוציאלית עשתה באוניברסיטת חיפה. ב-1996 סיימה לימודי דוקטורט בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

בתחילת דרכה המקצועית הקימה ברמת הגולן תחנה לטיפול במשפחה, לאם ולילד. ב-1987 הקימה את הסניף של מכון אדם לאבחון והכוונה מקצועית ברמת הגולן, ובמקביל לימדה בשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן במכללת צפת, בתוכנית ההכשרה לעבודה סוציאלית, והייתה אחראית על ההכשרה המעשית. ב-1996 הצטרפה לאוניברסיטת בן-גוריון, הקימה ועמדה בראש המגמה לטיפול באמנות, במחלקה לעבודה סוציאלית. ב-2006 עברה ללמד באוניברסיטת חיפה, בבית הספר לעבודה סוציאלית. במקביל עבדה כמטפלת אינדיבידואלית וקבוצתית עם קורבנות לאלימות מינית ופיזית. פיתחה טכניקות יצירתיות בטיפול, שכוללות שיטות התערבות מילולית ולא מילולית.

לב-ויזל הקימה בשיתוף עם פרופסור צבי איזיקוביץ' את עמותת אמינות[2] לטיפול באלימות ופגיעה במשפחה בישראל. העמותה מאגדת את כל תחומי המקצוע שעוסקים בטיפול באלימות ומנסה להביא לאינטגרציה ופיתוח מודלים של התערבויות. בשנת 2008 קיבלה מעמותת אומ"ץ את אות אומ"ץ על פעילותה המקצועית האקדמית והציבורית, על מאבקה לאכיפת החוקים ולעקירת נגע האלימות במשפחה, ועל תרומתה לפעילות למניעה וטיפול בפגיעות מיניות.

ב-2008, ייסדה את בית הספר לטיפול באמנויות באוניברסיטת חיפה. עם פתיחת התוכנית לתואר שני בטיפול באמנויות באוניברסיטת חיפה, מונתה לעמוד בראש בית הספר לטיפול באמצעות אמנויות, שהוקם במטרה לפתח את המחקר בתחום, לקדם את מקצועות הטיפול באמנויות, ולהכשיר אנשי מקצוע בתחום הבריאות, החינוך, הרווחה והשיקום.[3]

ב-2011 הקימה את מרכז המחקר לחקר טיפול באמנויות ע"ש אמילי סגול, באמצעות תרומה של סמי וטובה סגול. מרכז מחקר זה הוא היחידי הקיים בתחום בעולם. ב-2017 הקימה את מעבדת סגול לחקר וטיפול בילדים בסיכון המוכוון למחקרים יישומיים בתחום ילדים בסיכון. מאז- 2011 עומדת בראש מרכז המחקר ע"ש אמילי סגול וראש מעבדת סגול.

ב-2020 ייסדה בשיתוף עם פרופ' בינסון את מרכז המחקר ע"ש אמילי סגול לטיפול באמנויות יצירה ואיכות חיים באוניברסיטת צ'וללונגקורן בנגקוק תאילנד.

לאחר שפרשה לגמלאות מאוניברסיטת חיפה 2021, הצטרפה לסגל החוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי ומשמשת כראש אשכול קליני גוף נפש בתואר השני. ב-2021 הקימה את המרכז הלאומי להערכת קטינים נפגעי טראומה ואלימות במרכז סגול לרפואה היפרבארית בבי"ח ע"ש שמיר (אסף הרופא) תחת ניהולו של פרופ' שי אפרתי בשיתוף עם דר' קרן דואניס. במסגרת יחידה מולטידיסצפלינרית זו הכוללת פסיכיאטרית, פסיכולוגית שיקומית, רופאים ועוד, עורכת חוות דעת לבתי משפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים בתחום מסוגלות/מסוכנות הורית והערכה ואבחון של קטינים לגביהם יש חשד של פגיעה מינית או אחרת.

שמשה כמייסדת שותפה בחברת אנימה לפיתוח מערכת בינה מלאכותית לזיהוי פגיעה מינית באמצעות ציור דמות עצמי, פרשה מן החברה ב-2022 וממשיכה בפיתוח המערכת במסגרת שני מרכזי המחקר ע"ש אמילי סגול.

לב-ויזל ייסדה ושמשה עד 2020 עורכת ראשית של כתב העת "טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי", בהוצאת אוניברסיטת חיפה.[4] חברה במערכת של מספר כתבי עת מדעיים בעולם, כגון "Journal of Family Therapy". עורכת משנה בכתב עת Frontiers Journal of psychology Settings ועורכת אורחת בכתבי עת כגון Journal of Child Sexual Abuse. פרסמה למעלה מ-190 מאמרים ופרקים בכתבי עת מדעיים בתחומי הטיפול בפגיעות מיניות, שימוש בציורים ככלי לאבחון וטיפול, הפרעות דיסוציאטיביות, השלכות השואה ועוד ו- שבעה ספרים. שניים מספריה פורסמו באנגלית. במסגרת פרויקטים אותם יוזמת או מעורבת, מפתחת מערכת בינה מלאכותית לזיהוי ואיתור פגיעה מינית בקרב ילדים ובני נוער באמצעות ציור דמות עצמי, ומערכת חזיהוי ירידה קוגניטיבית באמצעות ציור עצמי.

תחומי מחקר מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודה קבוצתית בחברה רב-תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב ויזל פיתחה מגוון פעילויות ותרגילים יצירתיים לשימוש של מנחי קבוצות, פעילויות הממקדות את עבודת הקבוצה בהתאם למטרותיה. בספרה "מסע של חוויות" (2002, לאה קטן) היא אספה פעילויות אלו ויצרה מעין ארגז כלים לאנשי מקצוע המנחים קבוצות דינאמיות, קבוצות משימה ודיון, או קבוצות לעזרה עצמית. הפעילויות המוצעות ניתנות לשינוי והתאמה בהתאם למטרות, אופי וצרכי הקבוצה והמנחה.

בשנת 1996 הייתה לב ויזל בין המובילים בארגון הכנס הארצי הראשון בנושא "עבודה קבוצתית בחברה רב-תרבותית: דמיון ושוני". הכנס התקיים באוניברסיטת בן-גוריון. בספרה "עבודה קבוצתית בחברה רב תרבותית" (2002, לאה קטן), עסקה לב ויזל במפגש של קבוצות בחברה הישראלית, של יהודים וערבים, של עולים וותיקים ושל דתיים וחילונים. כמו כן מוצעות בו טכניקות שונות לעבודה עם קבוצות במצבי קונפליקט. הספר מאגד בתוכו מאמרים וידע שהצטבר בעבודה עם "קבוצות הסתגלות" אתניות. חלקו מתייחס לשיח שבין המנחה לקבוצה, במיוחד במצב שבו כל אחד מהם שייך לתרבות אחרת, וההתמודדות עם ההבדלים השונים הבאים לידי ביטוי בין השאר בשפה. הספר עוסק בהמשגה ובהכללה, ובהצגת עקרונות בסיסיים לעבודה קבוצתית בחברה רב תרבותית.

בריאות נפשית בקרב נשים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב ויזל חקרה רבות את ההיבטים השונים של בריאות נפשית בקרב נשים בישראל. כמו כן חקרה את ההיבטים השונים של אלימות כלפי נשים והאופן בו נשים מתמודדות עם ההשלכות הנפשיות של האלימות אשר חוו, פחד מאונס בקרב סטודנטיות, בריאות נפשית בקרב נשים מוכות בנגב, השוואה בין נשים בדואיות לנשים יהודיות, העברה בין דורית של פגיעה מינית וסיפורי חיים של אמהות לבנים-בעלים מכים. לב ויזל גם השתתפה ב-2002 בכנס הלאומי הראשון בנושא קידום הבריאות הנפשית של נשים בישראל, אשר נערך באוניברסיטת בן-גוריון.

בנוסף ערכה לב ויזל את הספר "שמרי נפשך" (2005, ג' צוויקל נ' ברק), ובו 25 מאמרים המציגים מבחר של נושאים, בעיות ואתגרים המעסיקים כיום את הנשים הישראליות בתחום הבריאות הנפשית. הספר דן מתוך גישה היסטורית, אמנותית, מינית ופסיכואנליטית, בפעילות הגומלין שבין מגדר לבין בעיות של בריאות נפשית בקרב נשים.

שימוש בציור ככלי לאבחון והערכה בנושא אלימות ופגיעה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב ויזל פיתחה את השימוש בציור דמות אנוש וציור משפחה ככלי לאבחון והערכה של אלימות. בספרה "ציור דמות אנוש ומשפחה" (2005) פירטה כלים לזיהוי התוקפים, כגון בני זוג אלימים, פדופילים ואנסים; הקורבנות, כגון נפגעי תקיפה מינית, נשים קורבנות לאלימות בין-זוגית, וילדים מוכים; וקורבנות עקיפים, כגון ילדים העדים לאלימות בין הוריהם וילדים שאביהם רצח את אמם. הספר כולל הנחיות כלליות לאבחון והערכה של אינדיקטורים ספציפיים המצביעים על הפרעות אישיות, כגון הפרעות דיסוציאטיביות, נטייה לשימוש באלימות ועוד.

פגיעות מיניות בילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב ויזל חקרה את התופעה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית והקשר שלה לחוויות טראומתיות מן הילדות. בספר "פנים רבות לה" (2007, ענת ברין) פרשה את סיפורה של מטופלת עם הפרעת זהות דיסוציאטיבית והטיפול בה. כמו כן היא חקרה כיצד חוויות טראומתיות בילדות, אלימות ופגיעות מיניות משפיעות על נשים במהלך הריון ולידה. במחקר על הקשר בין פגיעות מיניות בילדות והריון בסיכון גבוה, נמצא קשר בין פגיעות מיניות מתחת לגיל 14 לבין סיכוי גבוה שנשים יסבלו מדיכאון, בעיות גניקולוגיות ומחלות כרוניות נוספות; כן נמצא כי כ-50% מהנשים אשר הוגדרו כנשים בהריון בסיכון, אכן סבלו מפגיעות מיניות וטראומות נוספות בילדות.

במחקרים נוספים היא בדקה כלים והתערבויות טיפוליים עם ילדים שחוו פגיעות מיניות, כגון יעילות השימוש בציור ככלי לעידוד ביטוי מילולי אצל ילדים אלו.

כיום עוסקת לב-ויזל במחקר בתחום פגיעה מינית בילדות, ופתוח כלים להערכה אבחון וטיפול בקטינים נפגעי אלימות.

השואה - השפעות טראומתיות, דור שני והתעללות מינית בילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב ויזל חקרה את ההשפעה של חוויות טראומתיות מהשואה על הניצולים, ועל הדור השני, ילדיהם של ניצולי שואה. בין הנושאים שחקרה בולט נושא שכמעט ולא עסקו בו, התעללות מינית נגד ילדים בשואה, הן על ידי השובים שלהם והן על ידי מציליהם. בספרה Hell within hell (ס'וינגר, 2011) היא מביאה עדויות של ניצולים. הספר עוסק בהשפעת החוויות הטראומתיות של השואה על חייהם של הניצולים, ובעיקר ההשפעה ההרסנית של ההתעללות המינית.

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כשהזמן עמד מלכת: גילוי עריות- מפגיעה לצמיחה (עם זיו קורן). הוצאת ספרים אח בע"מ, תשע"ד 2014. ספר זה פורסם גם באנגלית כספר אלקטרוני.
  • Hell within Hell (with Prof. Susan Weinger), 2011
  • פנים רבות לה: הפרעת זהות דיסוציאטיבית: תיאטרון של איש אחד (עם ענת ברין). בנימינה: נהר ספרים, תשס"ז 2007
  • ציור דמות אנוש וציור משפחה: כלי עזר לאבחון פגיעה מינית ופיזית. קריית ביאליק: "אח", תשס"ה 2005
  • שמרי נפשך – בריאות נפשית בקרב נשים בישראל (עם ג' צוויקל ונ' ברק) 2005
  • מסע של חוויות: פעילויות יצירתיות בקבוצות טיפוליות (עם לאה קסן) קריית ביאליק: "אח", תשס"ב 2002
  • עבודה קבוצתית בחברה רב תרבותית (עריכה, עם לאה קסן) הוצאת צ'ריקובר,2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]