רחל (שיר)
| שיר | |
| יצא לאור |
1926  |
|---|---|
| סוגה | זמר עברי |
| שפה | עברית |
| כתיבה | רחל המשוררת |
| לחן | יהודה שרת |
  | |
"רחל" הוא שירה של רחל המשוררת על דמותה של רחל אמנו שעל שמה נקראה ועם דמותה הזדהתה, גם בשיריה האחרים. חובר בשנת תרפ"ו - 1926.
השיר מבטא געגועים, הן לדמות הנשית והאמהית המקראית רחל, בתו של לבן הארמי, רעייתו של יעקב אבינו ואמם של יוסף ובנימין, אשר נקברה ”בדרך אפרתה” וקולה נשמע ”ברמה”, ”מבכה על בניה” ולדמויות תנ"כיות בכלל, שבוטא גם בשירים אחרים של המשוררת;[1] והן לתקופת המקרא, ויש בו הכרזה על המשכיות מהותית בינה לבין תקופתה של המשוררת, בדומה לתודעתם של רבים מחבריה חלוצים וחלוצות אנשי העלייה השנייה והוגים ציוניים בני דורה.
"רחל" הולחן על ידי יהודה שרת ונהגו לשיר אותו בתנועות הנוער היהודיות הציוניות ביישוב ולאחר הקמת המדינה.[2]
מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הֵן דָּמָהּ בְּדָמִי זוֹרֵם, |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רחל בלובשטיין, רחל, שירת רחל, תל אביב: הוצאת דבר, תרצ"ה-1935, עמ' נו.
- מילות השיר "רחל" והאזנה לו, באתר זמרשת
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רחל, באתר ויקיטקסט- "רחל" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "רחל" והאזנה לו באתר זמרשת
- מתיה קם, פליפ טריה, רחל אמנו, באתר "תרבות•il"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו למשל: חלי אברהם-איתן, רחל המשוררת: דמויות תנ"כיות בשירתה, ההרצאה נאמרה ביום עיון בחצר כנרת מטעם אגודת הסופרים העברים והמועצה לשימור אתרים בחול המועד סוכות.
- ^ ראו: רחל, באתר זמרשת.
| שירת רחל | ||
|---|---|---|
| ספיח (1927) | זמר נוגה • אל ארצי • רחל • כאן על פני אדמה • אני • כנרת • הן יצאנו בסך • כוחי הולך ודל • מיכל • פגישה, חצי פגישה • יום בשורה | |
| מנגד (1930) | עקרה • ספר שירי • ואולי לא היו הדברים... • אם צו הגורל... • להקיץ ולדעת • זמר • גן נעול • העברת ידך • לא פעם, בקיץ • פשטתי יד לבקש רחמים • הוי ארצי הורתי • בלילה • שי • אקליפטוס • מנגד • זו הדרך • אני ואתה | |
| נבו (1932) | אביב • רק על עצמי • הנה אקח את מבט עיניך • בגני נטעתיך • על הגורן • עם שחר • חג • מתי • כה ציפיתי ליום והגיע • ליד החלון | |
| טיוטות ותרגומים | חופי ירדן • אל נא תשירי • התזכרי ליל אביב? • שיבה • אל גדר דחויה | |