ריווין קונל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריווין קונל
Raewyn Connell
נולדה ב-ינואר 1944
ריווין קונל

ריווין קונלאנגלית: Raewyn Connell;‏ 3 בינואר 1944) היא סוציולוגית אוסטרלית נודעת העוסקת בסוגיות של תרבות, תקשורת והגמוניה פוליטית ובייחוד בחקר הגברויות. כיום, מכהנת כפרופסורית באוניברסיטת סידני, אוסטרליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריווין קונל נולדה בינואר 1944 בשם רוברט ויליאם קונל באוסטרליה. קונל היא אישה טרנסקסואלית אשר השלימה את השינוי הגופני מאוחר בחייה. מרבית מפרסומיה המוקדמים מופיעים תחת השם R. W. Connell שהינו נייטרלי מבחינה מגדרית עד להוצאה השנייה של "גברויות" בשנת 2005. החל משנת 2006 כל פרסומיה תחת השם "ריוויון". לאחרונה היא עוסקת וכותבת בנושא טרנסקסואליות.

שותפתה לחיים, פאם בנטון (Pam Benton) הייתה אקטיביסטית בתנועת נשים, פסיכולוגית, סוציולוגית, כותבת ומשרתת ציבור. בנטון הייתה אחת ממייסדי רשת נשים מבוגרות (Older Womans' Network) באוסטרליה והייתה מעורבת בפיתוח מדיניות שוויון הזדמנויות בניו סאות' ויילס. בשנת 1997 נפטרה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. לקונל ולבנטון בת משותפת, קיילי בנטון-קונל.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונל סיימה את לימודיה בתיכון בצפון סידני. את התואר הראשון סיימה באוניברסיטת מלבורן והדוקטורט בסוציולוגיה (PhD) הוענק לה באוניברסיטת סידני.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1971 עד 1972 קונל הייתה מרצה לממשל באוניברסיטת סידני. בין השנים 1973 עד 1975 הייתה מרצה בכירה לסוציולוגיה באוניברסיטת פלינדרס, דרום אוסטרליה. היא ייסדה את תחום הסוציולוגיה באוניברסיטת מק'קארי בה כיהנה בין השנים 1976 עד 1991 והייתה לאחד מהאנשים הצעירים ביותר אשר מונו אי-פעם לתפקיד יו"ר אקדמי באוסטרליה. בארצות הברית, שימשה כפרופסורית אורחת באוניברסיטת הרווארד בתחום לימודי אוסטרליה בין השנים 1991–1992 ולאחר מכן כיהנה כפרופסורית לסוציולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז בין השנים 1995-1992. בשנת 1996 שבה לאוסטרליה והייתה פרופסורית לחינוך באוניברסיטת סידני עד שנת 2004. משנה זו ואילך היא מכהנת כפרופסורית באוניברסיטת סידני.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס מטעם האיגוד האמריקאי לסוציולוגיה (American Sociological Association) עבור תרומה יוצאת מהכלל ללימודי מין ומגדר.
  • פרס מטעם האיגוד האוסטרלי לסוציולוגיה (Australian Sociological Association) על שירות יוצא דופן למען תחום הסוציולוגיה באוסטרליה.

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונל הייתה חברה מן המניין במפלגת הלייבור האוסטרלית (טרם נטייתה של המפלגה לימין בראשית שנות ה-80) וחברה באיגוד National Tertiary Education Union, שהוא איגוד אוסטרלי למועסקים בתחום ההשכלה הגבוהה. בשנת 2010 החליט האיגוד להעניק פרס על שמה של קונל, המוענק אחת לשנתיים עבור פרסום ספר ביכורים בתחום סוציולוגיה אוסטרלית. קונל שימשה כיועצת ל"אונסקו" UNESCO וליוזמות בינלאומיות הקשורות לגבריות, גברים ובנים, שוויון מגדרי ותהליכי שלום.

תחום המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונל התפרסמה בזכות מחקר בהיקף נרחב בתחום דינמיקת מעמדות[1][2] ובנוסף בנושא האופנים בהם מדרגי מעמד ומגדר מובנים מחדש בחיי היום-יום בבתי הספר‏[3]. בשנות ה-80 המאוחרות היא פיתחה תאוריה חברתית של יחסי מגדר‏[4] שהדגישה, שמגדר הוא מבנה חברתי רחב היקף ולא רק עניין של זהות אישית. במקביל היא כתבה בנושאי עוני וחינוך‏[5] ומיניות ומניעת איידס‏[6].

קונל ידועה מחוץ לאוסטרליה בעיקר בזכות עבודתה בנושא הבנייה חברתית בתחום הגבריות, שכן הייתה בין מייסדי תחום מחקר זה. ספרה "גברויות" (1995,2005) הוא המצוטט ביותר בשדה המחקר. המושג "גבריות הגמונית" משך תשומת לב ניכרת ועורר פולמוס רב.

במחקר עדכני של קונל היא בוחנת "תאוריות דרומיות" של נאו-ליברליזם ומגדר.

הסוציולוגיה של קונל מדגישה את טבעה ההיסטורי של המציאות החברתית ואופיה המשתנה של הפרקטיקה החברתית. כתיבתה מנסה לשלב פירוט אמפירי, ניתוח מבני, ביקורת ורלוונטיות לפרקטיקה. הרבה מעבודתה האמפירית עושה שימוש בראיונות ביוגרפיים, בתחומי החינוך, חיי משפחה וסביבת העבודה.

היא כתבה והייתה לשותפה לכתיבת למעלה מ-20 ספרים ו-150 פרסומי מחקרים ועבודותיה תורגמו ל-16 שפות.

ניתן לחלק את תחומי העיסוק של קונל ל-6 קטגוריות עיקריות:

  1. תאוריות חברתיות
  2. אינטלקטואלים
  3. מגדר ומיניות
  4. גברויות
  5. מעמד
  6. חינוך

תאוריות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדבריה של קונל, לתאוריה חברתית אין התייחסות רבה מחוץ לעולם האקדמי. לתאוריה חברתית מיוחס מוניטין המזוהה עם עמימות, חוסר מעשיות ויומרה, עם זאת, בתוך העולם האקדמי, יש לה יוקרה רבה - פוקו, בורדייה ולוי-שטראוס הם שמות המהלכים קסם. עבור קונל, לכתיבת תאוריה ראויה נדרש צעד מעבר לנתון, מעבר למובן-מאליו; תאוריה ראויה היא זו שמערבת תרגיל חשיבתי ורציונלי ועליה לשלב ידע עם פרקטיקה, על כן, לא פשוטה היא מלאכת כתיבת תאוריה טובה.

עבודתה התאורטית של קונל נובעת מלימודי מדיניות (Policy Studies). עם הזמן, קונל החלה להתייחס לבעיה הפרקטית של התאוריה ושאלה מה המשמעות של העשייה האינטלקטואלית באוסטרליה ומה משמעותו של כוח עולמי עבור מחקר אינטלקטואלי במטרופולין הגלובלי‏[7] (ארצות הברית ואירופה), אשר משם מגיעה מרבית התאוריה החברתית. מענה על שאלות אלה נענו במאמר "מדוע תאוריה קלאסית היא קלאסית"?‏[8], שהפך לפרסום המבוקר ביותר שלה. במאמר ביקורתי זה, קונל מנפצת את מיתוס האבות המייסדים של הסוציולוגיה ומשרטטת היסטוריה גלובלית ריאלית יותר של הדיסציפלינה, בדגש על השינויים המתמידים שלה מול האימפריאליזם.

לא די בערעור על התאוריה "הצפונית" אלא חשוב להראות גם שיש אלטרנטיבות רבות. ישנו שפע של רעיונות וטענות לגבי חברות קולוניאליות, תאוריה "דרומית" מספרת את הסיפור של המפגש של קונל עם השפע הזה. בנקודה זו, נפגשת העבודה התאורטית של קונל עם המחקר על אינטלקטואלים וזו מעלה שאלות לגבי הדרך בה עבודת האינטלקטואלים ממוסדת וכיצד ניתן לשנותה. יש לכך חשיבות רבה בפוליטיקה האוסטרלית. קונל מביעה תקווה כי ניתן יהיה ליישם דמוקרטיזציה גלובלית של מדעי החברה.

ב"תאוריה "דרומית"‏[9] פותחת קונל בביקורת על התאוריה "הצפונית". היא מתארת את מפגשיה עם חשיבה חברתית מאזור תת-סהרה, אפריקה, אירן, הודו, אמריקה הלטינית ואוסטרליה ואז מהרהרת על טבעם של מדעי חברה גלובליים. מדובר בניסיון של קונל לעמוד על עקבותיה של למידה קונספטואלית וקטגוריזציה חברתית.

אינטלקטואלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרה של קונל "להתעמת עם שוויון, מגדר, ידע ושינוי גלובלי"‏[10] היא עוסקת באינטלקטואלים אוסטרלים ואחרים ובהיסטוריה הגלובלית של מדעי החברה וב"אינטלקטואלים ועבודת האינטלקטואלים"‏[11] היא מנסה לראשונה לחשוב על אינטלקטואלים כקבוצה חברתית. קונל החלה לחשוב עליהם כ"כוח-עבודה" (Labour;Labor). תפיסה זו שימשה בסיס לשאיפה להשגת השתתפות של אינטלקטואלים בחיים. נדרש זמן-מה עד שרעיונות אלה התגבשו לכדי סדר-יום מחקרי. קונל החלה לחקור סוציולוגיה תעשייתית של אינטלקטואלים; ראשית, היא יצרה מסגרת עבודה אשר מקטלגת אופנים שונים של "כוח-עבודה" אינטלקטואלי. היא הצליחה למפות את תהליך יצירת "כוח-העבודה" האינטלקטואלי והצביעה על ההבדל בינו לבין סקטורים תעשייתיים אחרים. כמן כן, הראתה כי הנטייה האוסטרלית היא למטרופולין ולא למקומי.

במרכז התאוריה הסוציולוגית של אינטלקטואלים קונל מציבה את הדמות הקולקטיבית של "כוח-העבודה" האינטלקטואלי וחשיבות ההקשר החברתי שלו. ספרה "תאוריה דרומית" משנת 2007 הרחיב את העניין לדינמיקות גלובליות של יצירת ידע ומתח ביקורת על הדעות הקדומות מן הדרום בזרם המחשבה המרכזי במדעי החברה. היא ניתחה דוגמאות בעבודות תאורטיות מהדרום הגלובלי, כולל מעבודותיהם של ראול פרביך (Raúl Prebisch) - כלכלן ארגנטינאי שהניח את היסודות ליצירת תאוריית תלות, פאולין האנטונג'י (Paulin Hountondji)- פילוסוף ופוליטיקטי מבנין שכתב על "אתנו-פילוסופיה" במסגרת פילוסופיה אפריקאית, עלי שריאתי (Ali Shariati) - סוציולוג ומהפכן אירני, וינה דאס (Veena Das) - פרופסורית לאנתרופולוגיה, העוסקת באתנוגרפיה ההודית ואשיס ננדי (Ashis Nandy) - פסיכולוג ממוצא בנגלי, שעוסק בחקר הפוליטיקה של הודו.

רעיונות אלה של קונל מתכתבים עם החשיבה מחדש על תוכנם של מדעי החברה בתאוריות "דרומיות". לדבריה, היא מתקשה להתייחס לתאוריות הללו מבלי לחשוב על העבודה המחקרית והתנאים בה היא מתבצעת.

מגדר ומיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי קונל המונח מגדר מדבר על ייצוגי גוף ברצף ההיסטורי. מגדר הוא מבנה חברתי ולא שיקוף של הביולוגיה האנושית. על אף שזה מבנה, המתייחס ומאורגן בהתאם לרבייה אנושית, הרעיון לפיו ניתן להבין זאת באמצעות דיכוטומיות פשוטות הוא מוטעה.

מרבית המחקר של קונל בנושא מגדר ומיניות השתמש ברעיונות ומתודולוגיות ממדעי החברה על מנת להבין בעיות שעולות בעקבות אקטיביזם. מחקרה בנושא מתחיל בשנת 1974 ובשנות ה-80 הייתה שותפה לקבוצת חוקרים ואקטיביסטים מסידני בנושא איידס. הם יצרו שדה מחקר על מיניות בהקשר חברתי בקהילות הומוסקסואלית תוך שימוש בתאוריות חברתיות ופסיכולוגיות. בראשית שנות ה-2000, קונל הייתה מעורבת בשיתוף פעולה בנושא יחסי מגדר בסקטור הציבורי. החוקרים קיוו להניע יוזמות לשוויון מגדרי. הפרויקט נקלע לקשיים פוליטיים אך נחל הצלחה בשדה המחקר והעלה שאלות כגון: כיצד מוטבע מגדר במוסדות וכיצד אלה משתנים נוכח חברת שוק חדשה.

לדברי קונל, מחקרים אלה מעוררים בעיות תאורטיות והיא טוענת שיש להבין מגדר כמבנה היסטורי רב-ממדי. בה בעת, מעורבותה במחקר בנושא מניעת איידס הציבה שאלות לגבי מיניות כתהליך חברתי. קונל לא הייתה שבעת רצון מהמפנה בשיח תחת השפעת פוקו ובעיות ה"זהות".

מגדר נתפס כנושא משמעותי בתחום בריאות הציבור אך במדיניות בריאותית מיוחסות לו דיכוטומיות פשוטות. ב- "מגדר, בריאות ותאוריה"‏[12] מציגה קונל גישה מתוחכמת יותר בדרושה לטיפול בנושאי בריאות, הן בהיקף המקומי והן בהיקף גלובלי. ב-"מגדר וכוח"‏[13] קונל מציעה ניתוח סוציולוגי רחב-היקף על מגדר, תוך שימוש במיטב הכלים התאורטיים והממצאים המחקריים שעמדו לרשותה במחצית שנות ה-80. היא מותחת ביקורת על תאוריה מהותנית ותפקידי מין, דנה בהם הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה החברתית ומתמודדת מול בעיות פוליטיות. ב-"המדינה, מגדר ופוליטיקה מינית"‏[14] מיישמת קונל תאוריה של מגדר וכוח על בעיות קלאסיות אלה. האופן הראוי שבו הפמיניזם צריך להתייחס למדינה היה מאז ומעולם עניין מרכזי בתנועות נשים. ב-"תקרות זכוכית או מוסדות ממוגדרים? "‏[15] שואלת קונל, כיצד מגדר מוטבע במוסדות וכיצד רפורמה מגדרית פועלת.

גברויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה של קונל "גברויות״ פרץ דרך בחקר מגדר כאשר התווה את העיקרון של ריבוי גברויות. בהקדמה לספרה קובע ד"ר דני קפלן כי הנחת העבודה של קונל היא כי "מגדר איננו סל של "תכונות" שנקבע בטרם כל אינטראקציה חברתית אלא הוא "מקבץ של פרקטיקות" הנבנות באמצעות אינטראקציות חברתיות"‏[16]. התנהגויות והזדהויות גבריות מבטאות יחסי כוח שמתקיימים בחברה, לא רק בין גברים לנשים אלא גם בין גברים לגברים. בכל זמן נתון, התרבות המקומית מעלה על נס צורה אחת של גבריות הגמונית ודוחקת ומדכאת אחרות. גבריות זו מנסה להכתיב את הנורמות והאידאלים הראויים לגברים באותה חברה. אחרי שהדגימה כיצד זרמים עיקריים של מחקר במאה העשרים לא הצליחו ליצור מדע קוהרנטי של גבריות, מסיקה קונל כי הבעיה היא שגבריות אינה אובייקט קוהרנטי, לפחות לא במבודד ועל כן החקירה שלו יכולה להתבצע רק בהקשר רחב יותר. קונל גורסת כי מושג הגבריות בשימושו המודרני נגזר מן האינדיבידואליות האירופאית שהתפתחה עם צמיחת האימפריות הקולוניאליות והכלכלה הקפיטליסטית, ועל כן זהו מושג היסטורי חדש יחסית והוא תמיד יחסי לנשיות.

לימודי גברים ולימודי גבריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודי גברים ולימודי גבריות, הם תחום מחקרי רב-תחומי, שהחל להתפתח בסוף שנות ה-80, כחלק מהחשיבה הפמיניסטית ולימודי המגדר. המחקר האקדמי כוון כל השנים ל"אדם האוניברסלי" (שלמעשה היה גבר), וזנח את המחקר על נשים. סיבה זו הובילה, בין השאר, להתפתחות תחום לימודי נשים. עם זאת, מחקר המתמקד בנשים בלבד שוב הופך את האישה ל"אחרת". מחקר על גברים, שמפנה את הזרקור גם אליהם – יוצר איזון אקדמי ופוליטי. כמו כן, ממש כמו לימודי נשים, לימודי גברים ולימודי גבריות מלווים בסדר-יום פמיניסטי וביקורתי, ולכן תורמים לשינוי חברתי, לשינוי התנהגויות מסוימות שמאפיינות גברים, ומביאים לקדמת הבמה את המגוון הגדול הקיים של החוויה הגברית. נקודת המוצא של המחקר היא שגם לגברים יש מגדר וכי יש מקום לבחון את חוויותיהם כגברים. הדור הראשון של מחקרי גבריות צמח בעיקר בעולם המערבי בסוף שנות ה-70. גברים שהיו פעילים בתנועות חברתיות, למשל נגד המלחמה בוייטנאם, נחשפו לשפה של הגל השני של הפמיניזם שעסק בהגברת התודעה הקולקטיבית לאחוות נשים. הם חשו, כי הגבריות במשבר וכי יש צורך ליצור תודעה חדשה גם עבור גברים. כך קמו תנועות לשחרור הגבר. חברו אליהם חוקרים ומטפלים שהקימו קבוצות תמיכה והעצמה בהן גברים יכלו לתת ביטוי למצוקותיהם כגברים, ובעיקר להתבונן בלחצים המופעלים עליהם מגיל צעיר לעמוד במדדים הפסיכולוגיים של תפקידי מגדר גבריים. הם טענו כי גם גברים, ולא רק נשים, משלמים מחיר נפשי גבוה כדי לעמוד בסטריאוטיפים המגדריים שהשתרשו בחברה.

דור שני של לימודי גבריות התפתח בשנות ה-80 וה-90, בעקבות הגל השלישי של הפמיניזם שהתמקד בנשים מקבוצות מיעוט. במקום לעסוק בקבוצת הגברים השלטת בחברה בני מעמד הביניים החלו לחקור את חוויותיהם של גברים מקבוצות שוליים שמאופיינות על רקע אתני, מעמדי, דתי, אידאולוגי, או מיני.

גברויות על פי קונל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי קונל, המונח "גברויות" אינו זהה ל"גברים". לדבר על גברויות פירושו לדבר על יחסי מגדר. מונח זה מתייחס לעמדת גברים בסדר חברתי מגדרי. בפסיכולוגיה פופולרית ובקרב אמונות עממיות רווחות, גבריות היא מודל שנוצק על ידי אלוהים או גנטיקה ואין עליו השפעה נשית. אמירות כגון: "ככה זה בנים", "כל הגברים אותו דבר" הן נפוצות. דבר אינו רחוק יותר מהאמת. ישנה עדות כבדת משקל, שבנים נבדלים זה מזה באופן משמעותי, שלגבריות פנים רבות ומשתנות לאורך ההיסטוריה ושלנשים תפקיד משפיע מאד בעיצוב תפיסות גבריות.

קונל החלה להתעניין בנושא בשלהי שנות ה-70. לדבריה, כל מי שהתעניין במבני כוח הבין שקריאת התיגר על הפטריארכיה תשנה גם את חייהם של גברים. במחקר ממוקד, ניתן להבחין במדרג אקטיבי של גברויות. המונח "גבריות הגמונית" הוטבע לראשונה בשנת 1982. היא שואלת את המושג הגמוניה, שנוסחה על ידי אנטוניו גראמשי ויוצרת התאמה לצורה אחת של גבריות, שהופכת לצורה המועדפת של הגבריות אשר שואפת לשמר את מעמדה. קיומה של הגמוניה מותנה בחפיפה כלשהי בין אידאל תרבותי ועוצמה מוסדית. ההגמוניה על הגבריות פועלת דרך סמכות, ורק לעתים מגובה באלימות פיזית. אופייה של ההגמוניה, כפי שטען גראמשי, יכול להיות מאותגר על ידי צורות אחרות של גברויות שעם הזמן מאבדות או צוברות כוח.

הגמוניה ומוכפפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגמוניה גוזרת הכפפה של קבוצה אחת לאחרת, ובתחום הגבריות טוענת קונל כי ההכפפה הבולטת של ימינו היא זו של הגבריות ההטרוסקסואליות המכפיפה את הגבריות ההומוסקסואלית, דרך שורה של פרקטיקות חומריות. האתנוגרפיה של האחר ביקשה בראשיתה לעמוד על ההבדלים בין התרבויות הנתונות תחת השלטון הקולוניאלי לעומת החברות המערביות. תמורה זו הובילה לבחינה השוואתית של גבריות ובעיקר בדימויים התרבותיים המשתנים של גבריות. מחקרים אנתוגרפיים המראים קשר בין גבריות אגרסיבית והומוסקסואליות מערערים על הקישור בינה ובין נשיות ורכרוכיות בתרבות המערבית. קונל טוענת כי האנתוגרפיה יכולה לתרום לחקר הגבריות רק אם תכיר ביחסים החברתיים המתנים את ייצורו של כל ידע אתנוגרפי, ולהכיר בהיסטוריות שהפוזיטיביזם מבקש להדחיק בכך שהוא מתעלם מהאפקט של מבטו של האדון הקולוניאלי על מושא המחקר האנתוגרפי שלו.

קונל טוענת שזהות מגדרית אינה קודמת לחברה אלא נוצרת באמצעותה. נורמות של גבריות נבחנות לא כנתונות מראש וסבילות אלא כפרקטיקה פעילה, מה שמוליך לעניין בפוליטיקה של הנורמות. אחד התחומים בקו זה של מגדר הוא העיסוק בדרכים של הבניית הגבריות במעמדות שונים. רעיונות אלו הובילו לגיבוש הרעיון בדבר גבריות הגמונית והכרה לא רק במגוון של גבריות אלא גם בצורך לעמוד על היחסים שבין גבריות שונות, יחסים של ברית, שליטה והכפפה.

קונל ועמיתיה למחקר יצרו סינתזה של רעיונות לגבי גברויות המבוססת על פסיכולוגיה, תאוריה פמיניסטית, תאוריה הומוסקסואלית-לסבית (gay theory) וסוציולוגיה סטרוקטורלית ובשנת 1985 פורסם מאמר שלימים יכונה טקסט מכונן בתחום לימודי גברויות. במאמר זה מתחו ביקורת על ספרות "התפקיד הגברי" וספרים על גברים ושרטטו מסגרת עבודה תאורטית חדשה, בה מיושם הרעיון לפיו יש ריבוי גברויות ויחסי כוח מגדריים פועלים בין קבוצות של גברים, כמו גם בין גברים ונשים‏[17].

העניין התאורטי של קונל היה סדר חברתי מגדרי וגברויות נתפס עבורה רק כחלק מהתצרף. כחוקרת אמפירית, הייתה מודעת לבסיס הנתונים הדל בתחום. לפיכך השיקה פרויקט של עבודת שטח, שהוכרז כבזבוז משאבי ציבור על ידי קבוצות ימין בפרלמנט הפדרלי עוד בטרם החל. עם זאת, הפרויקט הצליח; נכתבה סדרה של מאמרים אשר סקרו את הדינמיקות של גברויות בסטים חברתיים שונים. אלה הפכו לליבה של ספרה של קונל "גברויות". לדבריה, היא הסתייגה מכתיבת ספר במסגרת הסוגה הפופולרית באותה העת (שנות ה-90), סוגה אשר טיפחה את האשליה כי הגבריות היא קבועה וטבעית. הטיוטה הראשונה נדחתה על הסף על ידי מו"ל ידוע בארצות הברית אך הוצאה לאור אחרת הרימה את הכפפה. בשנת 1995 הודפס ונראה כי ההיצע תאם את הביקוש‏[18]. הספר מכיל ביקורת על חשיבה "צפונית" לגבי גבריות, מסגרת עבודה תאורטית, דו"חות וראיונות עם גברים, בחינה היסטורית של גברויות ודיון בפוליטיקה של גברויות.

למחקר החברתי החדש היו השלכות ניכרות על תופעות קיימות, בכללן: מניעת אלימות, חינוך בנים, אקטיביזם לבריאות הגבר וקידום שוויון מגדרי. באמצעות מאמרים ודו"חות הצליחו קונל ועמיתיה לסייע בקביעת מדיניות בתחומים אלה.

הפרויקט השאפתני ביותר, לדבריה של קונל, התקיים בשנים 2004–2005, כאשר עבדה עם סוכנות האו"ם בהכנת הצהרות מדיניות בנושא "תפקידם של גברים ובנים בהשגת שוויון מגדרי". העבודה עם האו"ם חיזקה את החשיבות של המימד הבינלאומי במחקר בנושא גברויות והיא פרסמה מאמר בנושא‏[19].

מעמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונל סבורה כי מעמד אינו מערכת של תבניות אלא דינמיקה חברתית, דפוסים של קשרים אשר משפיעים על עיצוב חיים ולעתים באופן הרסני. לפיכך, לפי קונל, חשוב לחקור את הנושא ולתהות כיצד נוצרים ונוצרים-מחדש מעמדות על רצף היסטורי של מבנה חברתי. בשלהי שנות ה-60 קונל הייתה מעורבת בפרויקט מחקר דוקומנטרי רחב-היקף בנושא מעמד באוסטרליה, אשר בחן מבנה מעמדות בהיסטוריה האוסטרלית והציג תמונה של קשרי ניצול, זכויות-יתר ומאבקים. בפרויקטים אחרים בנושא מעמד, תואר המבנה הארגוני של בתי הספר, אשר הצביע על הבדל בין בתי הספר של המעמד השליט לבין אלה של מעמד הפועלים. באותה העת, הייתה קונל מעורבת גם במחקר על מיניות שממנו ניתן ללמוד כיצד מעמד קשור לעיצוב החיים המיניים של גברים וכיצד עוני ומעמד נמוך הם מקח-וממכר. במאמר שכתבה עם חוקרים אחרים, היא דנה בקשר בין מעמד והומוסקסואליות‏[6]. חיבור חשוב נוסף בנושא מעמד הוא קובץ המאמרים "מעמד שולט, תרבות שולטת"‏[1], ששולבו יחד מתוך עניין בבעיות של הגמוניה ובאופן שבו תאוריות חברתיות קפיטליסטיות מובעות.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונל טוענת כי מתחת למעטה המשעמם-לכאורה של החינוך פועלות דינמיקות חזקות ומורכבות של בעלי זכויות-יתר. עיקר המחקר שלה בתחום עוסק בנושאי צדק חברתי ובמערכת החינוך עצמה - מוסד חברתי מאסיבי ורב עוצמה הנתון לשינויים מתמידים. באופן בסיסי, מוקד החינוך הא ביכולות של פרקטיקה הן אינדיבידואליות והן חברתיות. בתוך כך, ישנם בעלי זכויות-יתר וגם מיעוטי-יכולת. בעבר, הדבר נעשה באופן גלוי ומכוון; מערכות בתי ספר נוצרו באופן סגרגטיבי על פי מעמד, מגדר וגזע. כיום הדבר מתרחש באופן סמוי באמצעות בניית תוכניות לימודים, מימון ועוד.

מחקרה הראשון של קונל בתחום החינוך היה בעבודת הדוקטורט שלה ועסק בהתפתחות רעיונות פוליטיים בקרב ילדים. לדבריה, היה זה, ללא ספק, המחקר המצחיק ביותר שעשתה ובה בעת גם מאיים, בהצביעו על שכיחות הפחד המכוון נגד זרים, מלחמה וקומוניזם. היא השתתפה במחקר הבוחן כיצד פועל אי-השוויון בחינוך. לימים הפך פרויקט זה לשני ספרים, אחד מהם הוא "יצירת שינוי"‏[20], מאמרים רבים, אינספור כנסים ומצגות, סדנאות ועוד. בזכות הספר הנ"ל נבנה לקונל מוניטין (לדבריה, אינה ראויה לו) כמי שמבינה בעוני. לכן, גויסה למחקר (DSP) הקרוי: תוכנית לבתי-ספר מיעוטי יכולת Disadvantaged Schools Programme על מנת לסייע לחשיבה מחדש על יוזמה זו. בשלהי שנות ה-80 ה-DSP היה נתון להתקפה מצד הנאו-ליברלים וממצאי המחקר נגנזו ונשכחו על ידי אלה ששלטו במערכת החינוך. עם זאת, אוניברסיטת דיקן (Deakin) הושיטה עזרה ופרסמה את הנתונים.

ב"יצירת שינוי" היה חומר מרתק בנושא יחסי מגדר ובעקבותיו קונל כתבה מאמרים נוספים, בחלקם הראתה כיצד בתי ספר מבנים גברויות על ידי משמעת, ספורט ותוכנית לימודים. לדבריה, לא היה זה מסר אנטי-פמיניסטי כפי שרצתה התקשורת, בתקופת התגובת-נגד (Backlash) בה שררה אווירה ברוח "What about the Boys?".

הספר השני שהניב הפרויקט‏[21] מכיל ראיונות עם מורים ומניח את בסיס החשיבה על קריירת וחיי המורים, טבעה של עבודתם וסביבת העבודה.

בפתחה של המאה ה-21 מעורבת קונל במחקרים בתחום החינוך והיא שבה להתעניין במורים ובקשר בין מעמד הפועלים וחינוך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Connell, Raewyn. 2005. Empire, domination, autonomy: Antonio Negri as a social theorist. Overland, no. 181, 31-39. An expanded and updated text is: Connell, Raewyn. 2012. The poet of Autonomy: Antonio Negri as a social theorist. Sociologica, 6(1): 1-23.
  • Connell, Raewyn. 2004. Encounters with structure. International Journal of Qualitative Studies in Education, vol. 16, no. 6, 11-28.
  • Connell, Raewyn. 1995. Transformative labour: theorizing the politics of teachers' work. In Mark. B. Ginsburg, ed., The Politics of Educators' Work and Lives, New York, Garland Publishing, 91-114.
  • Connell, Raewyn. 1991. A thumbnail dipped in tar: or, can we write sociology from the fringe of the world?, Meanjin Quarterly, vol. 50 no. 1, 37-47; also in Social Analysis, special issue "Postmodern Critical Theorising", no. 30, 68-76.
  • Connell, Raewyn. 1990. The state, gender and sexual politics: theory and appraisal. Theory and Society vol. 19, 507-544.
  • Connell, Raewyn. 1983. Which Way Is Up? Essays on Sex, Class and Culture. Sydney, Allen & Unwin.
  • Connell, Raewyn. 1980. The black box of habit on the wings of history: reflections on the theory of social reproduction. Arena, no. 55, 32-55.
  • Connell, Raewyn. 1979. The concept of role and what to do with it. Australian and New Zealand Journal of Sociology, vol. 15 no. 3, 7-17.
  • Connell, Raewyn. 2010. Long marches across the landscape of gender: Chilla Bulbeck’s research and its Australian context. Australian Feminist Studies, vol. 25, no. 66, 379-389.
  • Connell, Raewyn. 2010. Antipodes: Australian sociology's struggles with place, memory and neoliberalism. Pp. 211-227 in Michael Burawoy, Mau-kuei Chang and Michelle Fei-yu Hsieh, ed., Facing an Unequal World: Challenges for a Global Sociology, Volume Two: Asia. Taipei, Academia Sinica.
  • Connell, Raewyn. 2007. The heart of the problem: South African intellectual workers, globalization and social change. Sociology, vol. 41 no. 1, 11-28.
  • Connell, Raewyn and June Crawford. 2007. Mapping the intellectual labour process. Journal of Sociology, vo. 43 no. 2, 187-205.
  • Connell, Raewyn. 2006. Core activity: reflexive intellectual workers and cultural crisis. Journal of Sociology, vol. 42 no. 1, 5-23.
  • Connell, Raewyn, Julian Wood and June Crawford. 2005. The global connections of intellectual workers: an Australian study. International Sociology, vol. 20 no. 1, 5-26.
  • Connell, Raewyn. 1997. Long and winding road. In Barbara Laslett and Barrie Thorne, ed.,Feminist Sociology: Life Histories of a Movement, New Brunswick, Rutgers University Press, 151-164.
  • Connell, Raewyn. 1991. The workforce of reform: teachers in the Disadvantaged Schools Program. Australian Journal of Education, vol. 35 no. 3, 229-245.
  • Connell, Raewyn. 1985. How to supervise a PhD. Vestes: Australian Universities Review, vol. 28 no. 2, 38-41.
  • Connell, Raewyn. 2010. Kartini’s children: on the need for thinking gender and education together on a world scale. Gender and Education, vol. 22 no. 6, 603-615.
  • Connell, Raewyn. 2012. Transsexual women and feminist thought: toward new understanding and new politics. Signs: Journal of Women in Culture and Society, vol. 37 no. 4, 857-881.
  • Connell, Raewyn, MD Davis and Gary W. Dowsett. 1993. A bastard of a life: homosexual desire and practice among men in working-class milieux. Australian and New Zealand Journal of Sociology, vol. 29 no. 1, 112-135.
  • Connell, Raewyn, June Crawford, Susan Kippax, Gary W. Dowsett, Don Baxter, Lex Watson and R Berg. 1989. Facing the epidemic: changes in the sexual lives of gay and bisexual men in Australia and their implications for AIDS prevention strategies. Social Problems, vol. 36 no. 4, 384-402.
  • Connell, Raewyn. 2009. Gender: In World Perspective (second edition of Gender). Cambridge, Polity Press.
  • Connell, Raewyn. 2009. The neoliberal parent: mothers and fathers in the new market society. Pp. 26-40 in Paula-Irene Villa and Barbara Thiessen, ed., Mütter - Väter: Diskurse, Medien, Praxen. Münster, Westfälisches Dampfboot.
  • Connell, Raewyn and James W. Messerschmidt. 2005. Hegemonic masculinity: rethinking the concept. Gender and Society, vol. 19 no. 6, 829-859.
  • Connell, Raewyn. 2000. The Men and the Boys. Sydney, Allen & Unwin; Cambridge, Polity Press; Berkeley, University of California Press.
  • Connell, Raewyn. 1996. Teaching the boys: new research on masculinity, and gender strategies for schools. Teachers College Record, vol. 98 no. 2, 206-235.
  • Connell, Raewyn. 1992. A very straight gay: masculinity, homosexual experience and the dynamics of gender. American Sociological Review, vol. 57 no. 6, 735-751.
  • Connell, Raewyn. 1990. An iron man: the body and some contradictions of hegemonic masculinity. In M. Messner and D. Sabo, ed., Sport, Men and the Gender Order, Champaign, Human Kinetics Books, 83-95.
  • Connell, Raewyn. 1991. Live fast and die young: the construction of masculinity among young working class men on the margin of the labour market. Australian and New Zealand Journal of Sociology, vol. 27 no. 2, 141-171.
  • Connell, Raewyn. 2003. Working-class families and the new secondary education. Australian Journal of Education, vol. 47 no. 3, 237-252.
  • Connell, Raewyn. 1996. Teaching the boys: new research on masculinity, and gender strategies for schools. Teachers College Record, vol. 98 no. 2, 206-235.
  • Connell, Raewyn. 1994. Poverty and education. Harvard Educational Review, vol. 64 no. 2, 125-149.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רייל טרנס , אני לא רוצה לדבר על זה. על המורשת הסמויה של דיכאון גברי – ואיך אפשר להשתחרר ממנה. תל אביב: עם עובד 1999
  • חן ורבקה נרדי, גברים בשינוי: בדרך לגבריות אחרת. תל אביב: מודן 1991

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Connell, Raewyn. 1977. Ruling Class, Ruling Culture: Studies of Conflict, Power and Hegemony in Australian Life. Cambridge, Cambridge University Press.
  2. ^ Connell, Raewyn and Terence H. Irving. 1980. Class Structure in Australian History. Melbourne, Longman Cheshire. Second edition, revised. 1992. Melbourne, Longman Cheshire.
  3. ^ Connell, Raewyn, Dean Ashenden, Sandra Kessler and Gary Dowsett. 1982. Making the Difference: Schools, Families and Social Division. Sydney, Allen & Unwin.
  4. ^ Connell, Raewyn. 1987. Gender and Power: Society, the Person and Sexual Politics. Sydney, Allen & Unwin; Cambridge, Polity Press; Stanford, Stanford University Press.
  5. ^ Connell, Raewyn. 1993. Schools and Social Justice. Toronto, Our Schools Ourselves; Sydney, Pluto Press; Philadelphia, Temple University Press
  6. ^ 6.0 6.1 Connell, Raewyn, Gary Dowsett, Pam Rodden, Mark Davis, Lex Watson and Don Baxter. 1991. Social class, gay men,and AIDS prevention. Australian Journal of Public Health, vol. 15 no. 3, 178-189
  7. ^ קונל משתמשת במונחים "מטרופולין", "תאוריה צפונית" ו"תאוריה דרומים" כאשר היא מתייחסת באופן ביקורתי למחקרים שנעשו בעולם המערבי.
  8. ^ Connell, Raewyn. 1997. Why is classical theory classical? American Journal of Sociology, vol. 102 no. 6, 1511-57.
  9. ^ Connell, Raewyn. 2007. Southern Theory: The Global Dynamics of Knowledge in Social Science. Sydney, Allen & Unwin Australia; Cambridge, Polity Press.
  10. ^ Connell, Raewyn. 2011. Confronting Equality: Gender, Knowledge and Global Change. Cambridge, Polity Press; Sydney, Allen & Unwin Australia.
  11. ^ Connell, Raewyn. 1983. Intellectuals and intellectual work. Pp. 231-254 in Which Way is Up?, Sydney, Allen & Unwin.
  12. ^ Connell, Raewyn. 2012. Gender, health and theory: conceptualizing the issue, in local and world perspective. Social Science & Medicine, vol. 74, 1675-1683.
  13. ^ Connell, Raewyn. 1987. Gender and Power: Society, the Person and Sexual Politics. Sydney, Allen & Unwin; Cambridge, Polity Press; Stanford, Stanford University Press.
  14. ^ Connell, Raewyn. 1990. The state, gender and sexual politics: theory and appraisal. Theory and Society vol. 19, 507-544.
  15. ^ Connell, Raewyn. 2006. Glass ceilings or gendered institutions? Mapping the gender regimes of public sector worksites. Public Administration Review, vol. 66 no. 6, 837-849.
  16. ^ קונל, ריווין,גברויות, הוצאת פרדס, חיפה 2009 עמ' 13
  17. ^ Carrigan, T, Raewyn Connell and J Lee. 1985. Toward a new sociology of masculinity. Theory and Society, vol. 14 no. 5, 551-604.
  18. ^ Connell, Raewyn. 1995. Masculinities. Cambridge, Polity Press; Sydney, Allen & Unwin; Berkeley, University of California Press. Second edition, 2005.
  19. ^ Connell, Raewyn. 2005. Change among the gatekeepers: men, masculinities, and gender equality in the global arena. Signs, vol. 30 no. 3, 1801-1825.
  20. ^ Connell, Raewyn, Dean Ashenden, Sandra Kessler and Gary Dowsett. 1982. Making the Difference: Schools, Families and Social Division. Sydney, Allen & Unwin.
  21. ^ Connell, Raewyn. 1985. Teachers Work. Sydney, Allen & Unwin.