ריינג' רובר ספורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ריינג' רובר ספורט

ריינג' רובר ספורט היא מכונית פנאי-שטח מתוצרת לנד רובר. הדגם, שהוצג בשנת 2005, יועד להוות גרסה מוקטנת של דגם הריינג' רובר הנוטה עוד יותר לשימושי כביש מאשר שטח.

עיצובו של הרובר ספורט התבסס על דגם הקונספט ריינג' סטורמר שהוצג ב-2004 והיה קומפקטי, אך הדגם שהוצג שנה אחר כך, היה מבוסס על שילד מקוצרת מעט של לנד רובר דיסקברי דור 3, ובכך כמעט ולא נבדל בממדיו מהדיסקברי או מהריינג' רובר. מאז השקתו הפך דגם הריינג' רובר ספורט לאחד הנמכרים ביותר של לנד רובר.

דור ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לריינג' רובר ספורט יש מרכב משולב (Integrated bodyframe) חצי אחוד, בדומה לדיסקברי 3 ו-4.השלדה מעניקה לריינג' רובר ספורט את העידון והקשיחות המבנית של מרכב אחוד מצד אחד, ואת היציבות של שלדה נפרדת ליישומי שטח מצד שני. היא גם מאפשרת עלות ייצור נמוכה יותר של כלי רכב הודות למספר גדול של רכיבים משותפים. למרות שדגם ה"ספורט" יושב על גרסה עדכנית של שלדת הדיסקברי 3, הוא קטן יותר ממנה, עם בסיס גלגלים קצר יותר ב- 14.0 ס"מ. מידותיו הקטנות יותר וגגו המשופע אינם מאפשרים שורה שלישית של מושבים, כמו בדיסקברי 3, אך מאחר שמדובר ברכב ST, הוא מעולם לא נועד להכיל שבעה נוסעים. בלמי "ברמבו" קדמיים הם בלמי הסטנדרט בכל הדגמים, למעט ה-TDV6.

טכנולוגיית המנועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם ה"ספורט" מצויד במנוע אלומיניום Super-charged (בעל מגדש-על) של יגואר AJ-V8 בנפח 4.2 ליטר, המפיק 390 כ"ס (290 kW) ומומנט פיתול של 550 N•m (410 lb•ft). נתונים אלה הופכים אותו לרכב השני בעוצמתו בהיסטוריה של החברה, מיד אחרי הדגם Vogue Supercharged הגדול יותר של הריינג' רובר, המפיק 400 כ"ס (300 kW).

גרסה אחרת של מנוע אטמוספירי בנפח 4.4 ליטר מפיק 300 כ"ס (220 kW) ומומנט של 425 N•m (313 lb•ft), והותאם על ידי לנד רובר כך שהקיבולת ומומנט הפיתול שלו גבוהים קצת יותר. שני מנועי הבנזין כוללים מערכת לאיסוף עוקת השמן, המאפשרת פעולה בזוויות קיצוניות. בשל העדר פופולאריות, "תחנת הכוח" האטמוספירית הוצאה מהשוק הבריטי בשנת 2007. מנוע הטורבו דיזל TDV6 המתקדם, בנפח 2.7 ליטר, הוא אדפטציה של פיתוח ה-PSA/Ford, והוא מפיק 190 כ"ס (140 kW) ומומנט פיתול של 440 N•m (320 lb•ft). הוא כולל בלוק עשוי ברזל גרפיט דחוס וראש צילינדר עשוי אלומיניום עם מזרקי "פיאזו" גבישיים המתחלפים במהירות. מנוע טורבו-דיזל twin TDV8 בנפח 3.6 ליטר החל את דרכו בדגמים Sport ו- Vogue בשנת 2007. מנוע זה הוא אדפטציה מתקדמת של גרסת ה-TDV6, אך הוא כולל בלוק בזווית 90 מעלות (לעומת פלטפורמה בזווית 60 מעלות), זוג מגדשי טורבו עם גאומטריה משתנה (VGT) ומנגנון ביטול הפעלה של שסתומי יניקה. בשונה מגרסת ה-TDV6 (ועל אף שמועות חוזרות ונשנות אודות הופעת המנוע במוצרי פורד או יגואר), ה-TDV8 הנו מנוע ייחודי לריינג' רובר עד כה. כל גרסאות המנוע האחרות מצוידות בתיבת הילוכים אוטומטית אדפטיבית מתוצרת ZF עם 6 מהירויות ותיבת העברה CommandShift, המגיבה ומתאימה עצמו לסגנונות נהיגה משתנים. תיבת ההעברה מעניקה לנהג חופש תפעול רציף של הילוכים שונים.

בדגמי 2010 ניתן למצוא את גרסת ה-3.0 ליטר המשופרת במיוחד של ה-TDV6 בנפח 2.7 ליטר הנוכחי, המפיק 180 kW (240 PS; 245 כ"ס) ומומנט 600 N•m (440 lb•ft), שנלקח מה-AJ-V6D Gen III של יגואר.[6] מנוע זה מצויד במגדשי טורבו מקבילים ועוקבים – מגדש טורבו אחד עם גאומטריה משתנה ומגדש טורבו אחר עם גאומטריה קבועה, הפועלים רק בעת הצורך, בדומה למנוע XF Diesel S של יגואר. כל המנועים החדשים מפיקים הספק ומומנט פיתול גבוהים יותר מקודמיהם, במקביל לצריכת דלק נמוכה יותר ופליטה מופחתת של CO2.

מנוע ה-Supercharged החדש בנפח 5.0 ליטר, המצויד במגדש-על דור שישי מסוג Twin-vortex ויעילות תרמו-דינאמית גבוהה ב-16%, מפיק 29% יותר כוח ו-12% יותר מומנט לעומת המנוע הנוכחי בנפח 4.2 ליטר. זאת במקביל לשיפור של 5.6% ו-6.2% בפליטת CO2 וצריכת דלק, בהתאמה.

מנוע ה-TDV6 החדש בנפח 3.0 ליטר מפיק 29% יותר כוח ו-36% יותר מומנט לעומת המנוע בנפח 2.7 ליטר, במקביל לשיפור של 9% בפליטת CO2 ובצריכת דלק. דגם ה"ספורט" לשנת 2010 מצויד גם בתיבת ההילוכים האוטומטית החדשה בעלת 6 ההילוכים, מתוצרת ZF HP28. תיבת תמסורת חדשה זו, שנועדה לשפר את הביצועים ואת היעילות, כוללת מצמדי נעילת ממיר של כל גיר מראש, לפי בחירה. דגם זה כולל גם שיפורים של מערכת המתלים בעקבות השקתה של מערכת בקרת היציבות הראשונה המשתמשת בטכנולוגיית חיזוי מבוססת - דגם. שיפורים אלה ממטבים בעקביות את הגדרות יחידות הייצוב החדשות בטכנולוגיית DampTronic Valve Technology למיטוב הנסיעה והשליטה ברכב.

מתלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל"ספורט" רכיבי מתלים הדומים לאלה של הפורשה 911. מתלי אוויר מוצלבים, הנמצאים כסטנדרד בכל הרכבים, מעניקים לנהג שלושה גובהי נסיעה: גובה נסיעה רגיל של 17.2 ס"מ, גובה נסיעה בתנאי שטח של 22.7 ס"מ ומצב נמוך יותר. קיים גם גובה נסיעה נוסף המופעל באמצעות אחיזת המתג המתאים כאשר גובה הרכב אינו מספק בתנאי שטח. כשהרכב מאבד יציבות, מערכת הבקרה שלו חשה שהמשקל על קפיצי האוויר פוחת והנסיעה מוגבהת אוטומטית למידת הגמישות הרבה ביותר של המתלים. אפקט ההצלבה של מערכת המתלים, שהופיע לראשונה בריינג' רובר L322 בשנת 2002, מוביל לביצועי שטח טובים יותר הודות להפעלה אלקטרונית של השסתומים במנגנון פניאומאטי המחבר קפיצי אוויר סמוכים. בנסיעת שטח, במידה וגלגל אחד מוגבה, השסתומים הפניאומאטיים נפתחים והגלגל הסמוך מונמך בכוח, בדומה לפעולה של מנגנון "סרן נע".

תגובת שטח (Terrain Response)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת ה-Terrain Response ("תגובת שטח") הייחודית של לנד רובר, שהופיעה לראשונה בדיסקברי 3 היא סטנדרד בכל הדגמים. מערכת זו מאפשרת לנהג לעצב מחדש את המרכב ואת תיבת ההילוכים ולייצר נהיגה אופטימאלית בכל תנאי השטח. הקונסולה המרכזית מצוידת בחוגה מסתובבת הכוללת חמישה מצבים: נהיגה רגילה; נהיגה בדשא, בחצץ, בשלג, נהיגה בבוץ ואדמה חרושה, נהיגה בחול, ונהיגה בסלעים. האלמנטים הבאים מופעלים על ידי מערכת "תגובת שטח": הגבהה של המרכב על ידי המתלים, ניהול מנוע, מיפוי מצערת, טווחי תיבת ההעברה, הגדרות תיבת ההילוכים, עזרי הנהיגה האלקטרוניים (כמו מערכת בקרת משיכה (ETC) אלקטרונית, מערכת בקרת יציבות (DSC) ומערכת בקרת גלישה במורד (HDC)) והדיפרנציאלים הנשלטים אלקטרונית. כל רכבי הריינג' רובר ספורט מצוידים בדיפרנציאל אלקטרוני מרכזי הלקוח מה-Magna Steyr Powertrain. הדיפרנציאל האלקטרוני מבצע נעילה, ביטול נעילה וחלוקה אלקטרוניים של מומנט הפיתול על ידי מכלול של מצמד רב דסקי הנמצא בתיבת ההעברה. מצמד זה מאפשר פעולה כפולה של 'שילוב הילוכים בתנועה'. בכל דגמי הריינג' רובר ספורט ישנה אופציה לדיפרנציאל אלקטרוני אחורי, המסוגל להינעל ולהיפתח באופן מיידי. דגם זה מצויד בתצוגת לוח מחוונים הקשורה, בין השאר, למערכת תגובת השטח ומציגה מידע חשוב בנסיעה בתנאי שטח (למשל, הסטטוס של הדיפרנציאלים האלקטרוניים, זווית ההיגוי וגמישות הגלגלים). לוח זה גם מודיע לנהג אם הגלגלים אינם נוגעים בקרקע.

טכנולוגיות נהיגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת התגובה הדינמית (Dynamic Response) משלבת מוטות מייצבים אלקטרו-הידראוליים המגיבים בהתאם (פועלים או מפסיקים לפעול) לכוחות בפנייה, ובכך מאפשרים שליטה מצוינת על הכביש[דרוש מקור]. מערכת זו גם תורמת לביצועים בנסיעת שטח על ידי שחרור המוטות המייצבים לקבלת גמישות מרבית של הגלגלים. מערכת זו הנה התפתחות של מערכת הייצוב הידועה ACE, הקיימת בדגם הדיסקברי II, אך מתוארת כמערכת מניעתית יותר מאשר תגובתית. מערכת המומנט החיובי (Positive Torque System) היא סטנדרט בכל מנועי ה-TDV8 וה-Supercharged. היא מתאימה את המשנק למנוע בצורה אוטומטית ומאפשרת מעברים מהירים להילוך נמוך וזמינוּת של רזרבות מומנט עצומות. מערכת ההיגוי הרגישה למהירויות, שנלקחה מהיגואר, היא סטנדרד בכל הדגמים וישנה אופציה לפנסי Bi-xenon המגיבים לזווית ההיגוי לשיפור הראייה. מערכת בקרת שיוט אלקטרונית (ACC) עם התרעת Forward Alert, מצוידת ברדאר פגוש קדמי המאתר את הרכבים הנוסעים מקדימה ומתאים את מהירות הרכב בהתאם. המערכת סורקת את הכביש עשר פעמים בשנייה, עם שדה ראייה של 16 מעלות ולנד רובר טוענת שהיא מסוגלת להבחין בין רכב כבד ובין אופנוע בנתיב הסמוך הנוסע קדימה במרחק של 180 מטר לפחות. דגם ה"ספורט" מאפשר בחירה בין ארבעה מרחקים מוגדרים מראש, המבטיחים שמירה על מרחק רצוי מהרכב שלפנים.

קונספט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריינג' רובר ספורט נחשף לראשונה בסוף שנת 2004 כמכונית הקונספט, ריינג' סטורמר. הסטורמר עוצב כקוּפה בעל 3 דלתות עם בסיס גלגלים נמוך וקצר – עיצוב שנחשב חריג במיוחד בהשוואה לעיצובים המוכרים של רכבי לנד רובר. מכונית הקונספט המוגמרת של דגם זה התהדרה בדלתות "כנפי שחף" מפוצלות, מושבים עשויים חלק אחד (One-piece) וחישוקי גלגלים בקוטר 22 אינץ'. העיצוב של הריינג' רובר ספורט - בן 5 הדלתות ובסיס גלגלים רק מעט יותר קצר והרבה יותר שמרני בהשוואה ל-Range Rover Vogue.

דור ראשון (מתיחת פנים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריינג' רובר ספורט מתיחת פנים (מבט מקדימה)
ריינג' רובר ספורט מתיחת פנים (מבט מאחור)

דגמי הריינג' רובר ספורט לשנת 2010 נחשפו לראשונה בתצוגת כלי הרכב בניו-יורק, שנערכה באפריל 2009. ה"ספורט" עבר מתיחת פנים קלה עם חזית אווירודינאמית יותר, לרבות פנסים קדמיים, שבכה קדמית (גריל) ופגוש חדשים. חידוש נוסף - פנסים אחוריים ופגוש אחורי משופרים. השיפורים הפנימיים משמעותיים יותר וכוללים מרחב פנימי חדש, מערכת היגוי חדשה, וריפודי דלתות, מושבים, אביזרים ולוחות מיתוג ובקרה חדשים. מראה העור בולט יותר במרחב הפנימי ודגם זה כולל רק כמחצית ממתגי לוח המחוונים בהשוואה לדגם הקודם.

שלושה מנועים חדשים הושקו לראשונה. אלה כוללים מנוע בנזין V8 חדש לגמרי, עשוי אלומיניום, בנפח 5.0 ליטר, המצויד במנגנון הזרקה ישירה, בתחפושות של מנוע אטמוספירי ו-Supercharged, כפי שאלה מופיעים בסדרת הרכבים החדשה של יגואר, בעלי הביצועים הגבוהים. הדגם האטמוספירי מפיק 283 kW (385 PS; 380 כ"ס) בעוד הדגם ה-Supercharged מפיק 373 kW (507 PS; 500 כ"ס).

דגמי 2010 כוללים שיפורים נוספים במערכת ה-Terrain Response זוכת הפרסים. שיפורים שבוצעו בתוכנית הנהיגה "סלעים" מפחיתים את הטלטולים בזמן נהיגה בתנאים סלעיים, ובכך מעניקים חווית נסיעה נוחה יותר. הוספת המצב "בקרת נהיגה בחול" מונעת התחפרות של הגלגלים בזמן נהיגה בחול רך הודות לשיפורים שבוצעו במערכת בקרת המשיכה. מערכת HDC (Hill Descent Control) שופרה אף היא עם הוספת המערכת GRC (Gradient Release Control) המשחררת באיטיות את הרכב במהלך ירידה משיפועים תלולים. ה-LR4 החדש מציג וריאציה מעט שונה של חזית ה"ספורט".

דור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריינג' רובר ספורט דור שני

הדור השני הוצג ב-27 במרץ 2013 בתערוכת ניו יורק.

מפרט טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנוע
    • 3.0 ליטר 340 כ"ס V6.
    • 5.0 ליטר 510 כ"ס V8.
  • ממדים
    • אורך: 4,851 מ"מ.
    • משקל: 2,144 ק"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריינג' רובר ספורט בוויקישיתוף