ריית'און

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של חברת ריית'און

ריית'און קומפני (Raytheon Company) היא יצרנית מוצרים צבאיים אמריקנית גדולה שמשרדיה הראשיים שוכנים בוולת'האם שבמסצ'וסטס. נכון ל-2013 העסיקה החברה כ-68,000 עובדים ברחבי העולם, מחזור ההכנסות השנתי היה כ-25 מיליארד דולר (והרווח נטו 1.9 מיליארד). מקורם של למעלה מ-90% מריווחי ריית'און הם בחוזי ביטחון. נכון ל-2012 היא יצרנית מוצרי הביטחון החמישית בגודלה בעולם, והקבלן הרביעי בגודלו במחזור העיסקי בארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורנס מרשל וונוור בוש שהיו שותפים לחדר בעת שלמדו במכללה, יחד עם המדען צ'ארלס סמית', ייסדו את אמריקן אפליינס קומפני (American Appliance Company) בקיימברידג', מסצ'וסטס ב-1922. המוצר הראשון של החברה היה מיישר זרם גזי, שכונה "ריית'און" ("אור האלים") ושימש ספקי כוח של מקלטי רדיו שחוברו לרשת החשמל במקום סוללות גדולות. החברה שינתה את שמה ל"ריית'און חברה לייצור" ב-1925 ואימצה את שמה הנוכחי (Raytheon Company) בשנת 1959.

במלחמת העולם השנייה ריית'און ייצרה שפופרות מגנטרון לשימוש במכשירי מכ"ם, ובהמשך מכשירי מכ"ם שלמים. ב-1945 פרסי ספנסר, עובד החברה, המציא את תנור המיקרוגל כשגילה שהמגנטרון מסוגל גם לבשל מזון. ב-1948 ריית'און החלה לייצר טילים מונחים. בשנים שלאחר המלחמה ייצרה גם משדרי רדיו וטלוויזיה וציוד נלווה עבור השוק המסחרי בארצות הברית, ונכנסה לעסקי ההוצאה לאור החינוכית עם רכישת D.C. הלת'.

ריית'און רכשה את ביץ' איירקראפט ב-1980; ב-1993 החברה רכשה גם את קו מטוסי הסילון של בריטיש אירוספייס. שתי ישויות אלו התמזגו ב-1994 ליצירת ריית'און איירקראפט קומפני.

באמצע שנות התשעים, ריית'און רכשה את עסקי הביטחון של E-סיסטמס וטקסס אינסטרומנטס. ב-1977 ריית'און רכשה גם את עסקי הביטחון של יוז אלקטרוניקס מג'נרל מוטורס, שכללו מספר קווי מוצרים שנרכשו קודם לכן על ידי יוז, כולל עסקי הטילים לשעבר של ג'נרל דיינמיקס, החלק הביטחוני של גלקו אלקטרוניקס, ומגנווקס אלקטרוניק סיסטמס. רכישות/מיזוגים אלו הוסיפו מוצרים צבאיים רבים לפורטפוליו של ריית'און.

ב-2003 חזרה המפקדה של ריית'און מלקסינגטון לוולת'הם (שתיהן במסצ'וסטס. המפקדה שכנה בעבר בוולת'הם בין השנים 1941 ל-1961 ועברה ללקסינגטון עד 2003).

בשנות התשעים ריית'און ניסתה לבנות מערכת העברה אישית מהירה שכונתה PRT2000 אך לא זכתה באף מכרז. המערכת מוצבת ללא שימוש במתקן החברה במרלבורו, מסצ'וסטס.

ב-2007, מכרה ריית'און את ריית'און איירקראפט לחברת האחזקות הוקר ביצ'קראפט, ואלה ייסדו אונקס קורפוריישן וגולדמן זאקס.

באוגוסט 2011 חתמה חברת ריית'און על חוזה עם רפאל - מערכות לחימה מתקדמות הישראלית לפיה היא תשווק את מערכת "כיפת ברזל" בארצות הברית.‏[1]

עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת ראדאר "התרעה מוקדמת" (Early Warning) מסוג "PAVE PAWS".
בסיס חיל האוויר "Clear AFS", באלסקה

ריית'און מורכבת כיום משבע יחידות עסקיות עיקריות:

בנוסף למתקני החברה בארצות הברית, מחזיקה ריית'און משרדים במדינות ברחבי העולם, כולל אוסטרליה, בלגיה, ברזיל, קנדה, צ'ילה, סין, צ'כיה, מצרים, צרפת, גרמניה, יוון, הודו, איטליה, יפן, כווית, מלזיה, איי מרשל, נורבגיה, דרום קוריאה, סינגפור, ערב הסעודית, ספרד, שבדיה, טייוואן, תאילנד, טורקיה, איחוד האמירויות הערביות, והממלכה המאוחדת.

מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיל השיוט BGM-109 טומהוק מתוצרת ריית'און

טילים מהווים עדיין חלק גדול מעסקי ריית'און, כולל:

בנוסף, ריית'און היא יצרנית מובילה של מערכות מכ"ם (לרבות AESA), חיישנית אלקטרו-אופטיים, ומערכות אלקטרוניות מתקדמות אחרות עבור יישומים צבאיים אוויריים, ימיים וקרקעיים. דוגמאות כוללות:

ריית'און, בדרך כלל ביחד עם בואינג, לוקהיד מרטין או נורת'רופ גרומן, מעורבת גם בעסקי חיישני הלווינים, עסקים שירשה עם רכישת יוז אלקטרוניקס. חלק ניכר מחטיבת המערכות המוטסות והחלליות שבאל סגונדו, קליפורניה מוקדש לכך. דוגמה לתוכנית כזאת היא בניית החיישן עבור הלווינים לגילוי טילים בליסטיים כחלק מתוכנית STSS. החברה גם מציעה את הלוויין ריספונדר.

בנוסף, אתר אל סגונדו הוא האתר המרכזי של החברה לפיתוח וייצור מוצרי לייזר.

במסגרת תוכנית ההגנה ליירוט טילים בליסטיים, מפתחת ריית'און מיירט טילים בליסטיים שכולל טיל מאיץ ורכב השמדה חוץ-אטמופספרי (EKV) קינטי. החברה מייצרת גם מספר מערכות רדיו תוכנה ותקשורת דיגיטלית עבור יישומים צבאיים. החברה מעורבת גם בתוכנית האשלון של ה-NSA.

ריית'און מייצרת גם מוליכים למחצה עבור תעשיית האלקטרוניקה. בסוף המאה ה-20 היא ייצרה מגוון רחב של מעגלים משולבים ורכיבים אחרים, אולם נכון ל-2003 עסקי המוליכים למחצה שלה מתמחים ברכיבי גליום ארסניד עבור תקשורת רדיו.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסים עם ממשלת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק הארי מהכנסותיה של החברה מגיע מחוזים לפרויקטים הגנתיים, וכפועל יוצא ישנו קשר הדוק בין החברה לבין משרדים שונים במחלקת ההגנה (DoD), לדוגמה, ב 2007 העניקה ההקרן הלאומית למדע מענק בגובה של 152 מיליון דולר (יותר מכל מוסד או ארגון אחר בארצות הברית) בעבור ניהול התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט. זאת יחד עם לובי מאסיבי הובילו לטענות מתמשכות על התערבות משפיעה. ריית'און מצידה תרמה בשנת הבחירות 2004 תרמה כמיליון דולר לקאמפיינים פוליטיים של מחלקת ההגנה. כן ישנם קשרים חזקים בין אנשי ריית'און לבין פקידי ממשל בכל הרמות. לדוגמה, ריצ'רד ארמיטאג' (אנ') לשעבר סגן מזכיר המדינה, המשמש יועץ לחברה, ג'ון מ. דויטש (אנ') שהיה ראש סוכנות הביון (DCI (אנ')) משמש כדירקטור בחברה.
מצד שני, הייתה מעורבת ריית'און גם בכמה מחלוקות משמעותיות עם ממשלת ארצות הברית.

מקרה של השגת מסמכים מסווגים הקשורים למחירי מכרזים, באופן בלתי חוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1990, ריית'און הודתה האשמה בעבירה של השגת מסמכים מסווגים של תקציב חיל האוויר האמריקני ומסמכי תכנון פרויקטים, באופן בלתי חוקי. השופט המחוזי אלברט וו. ביירן הטיל עליה קנס פלילי של 10,000 דולר, ועוד קנס אזרחי בגובה 900,000 דולר בעבור הנזק שנגרם. המסמכים נתנו לכאורה לריית'און יתרון לא הוגן מול המתחרים במכרזי נשק. למרות שהמסמכים היו מסמכי חיל האוויר משנת 1983 בלבד, טען פרקליט המדינה הנרי האדסון כי ריית'און השיגה מגוון רחב של מסמכים מסווגים של הפנטגון, ללא אישור.

חילופי גרסאות ביחס לאפקטיביות היירוט של הפטריוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת המפרץ, ב-1991, ריית'און קיבלה פרסום נרחב בארצות הברית ביחס לייצור טילי הפטריוט (MIM-104 Patriot). הפטריוט הוא טיל נגד מטוסים אשר הוסב להיות בעל יכולות מסוימות לשמש כמיירט טילים בליסטיים. הפטריוט יירט לכאורה טילי סקאד ששוגרו על ידי עיראק במגננה שלה במהלך המתקפה שהובילו האמריקאים בשטחה. כאשר הנשיא דאז, ג'ורג' וו. בוש ביקר במפעל ריית'און לייצור הפטריוט הצהיר כי: "Patriot is 41 for 42: 42 Scuds engaged, 41 intercepted!" (תרגום: הפטריוט הוא 41 מ-42: 42 סקאדים נוֹרוּ ו-41 יוּרטוּ!). אך לאחר המלחמה, הוועדה הממשלתית לחקיקה וביטחון לאומי דיווחה כי:

Cquote2.svg

The Patriot missile system was not the spectacular success in the Persian Gulf War that the American public was led to believe. There is little evidence to prove that the Patriot hit more than a few Scud missiles launched by Iraq during the Gulf War, and there are some doubts about even these engagements. The public and the United States Congress were misled by definitive statements of success issued by administration and Raytheon representatives during and after the war.

תרגום: מערכת הפטריוט לא הייתה הצלחה מסחררת במלחמת המפרץ כפי שהוצגה לקהל האמריקאי. ישנן ראיות מעטות שאכן היו יותר מכמה יירוטים בודדים של טילי סקאד ששגורו על ידי עיראק, וגם הראיות הקיימות אינן ראיות חותכות. הציבור והקונגרס הוטעו על ידי פרסומים חד-משמעיים של הצלחות על ידי הממשל ונציגי ריית'און לאורך ולאחר המלחמה.

Cquote3.svg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]