ריי פארלור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריי פארלור
Ray Parlour.jpg
מידע אישי
שם מלא ריימונד פארלור
תאריך לידה 7 במרץ 1973 (בן 41)
מקום לידה לונדון שבאנגליה
גובה 1.78
עמדה קשר
מועדוני נוער
1989 - 1992 ארסנל
מועדונים מקצועיים
1992 - 2004
2004 - 2007
2007
ארסנל
מידלסברו
האל סיטי
סך הכל:
339 (22)
46 (0)
15 (0)
400 (22)
נבחרת לאומית
1999 - 2000 אנגליה 10 (0)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

ריימונד "ריי" פארלור (אנגלית: Raymond "Ray" Parlour; נולד ב-7 במרץ 1973 ברומפורד שבלונדון, אנגליה) הוא כדורגלן עבר אנגלי ששיחק במשך מרבית הקריירה שלו בארסנל. הוא תפקד כקשר מרכזי והיה לאחד מהשחקנים האהובים ביותר בקרב אוהדי הקבוצה בשל העבודה הקשה והנחישות שהפגין במשחקו.

קריירת הכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארלור הצטרף לארסנל ב-1989 וערך את משחק הבכורה שלו ב-29 בינואר 1992 נגד ליברפול. במשחק שהסתיים בהפסד 0 - 2 פארלור הצליח לסחוט פנדל לטובת ארסנל. הוא הפך להיות שחקן קבוע בהרכב בשנים שלאחר מכן, אך מנגד התבלט גם בבעיות משמעת. בתקופה זו הוא השתתף גם ב-12 משחקים של נבחרת אנגליה עד גיל 21.

פריחתו החלה בעונת 1994/1995, והוא שיחק בהפסד של ארסנל בגמר גביע המחזיקות נגד ריאל סראגוסה. התפתחותו ככדורגלן הושלמה רק כאשר ארסן ונגר הגיע למועדון ב-1996; הוא הפך לשחקן קבוע במרכז או בצד הימני של חוליית הקישור, ובעונת הדאבל 1997/1998 הוא היה חלק חשוב מהזכייה. פארלור נבחר לאיש המשחק של משחק הגמר גביע ה-FA נגד ניוקאסל יונייטד, ובמהלך המשחק הוא בישל את השער השני של ניקולא אנלקה בניצחון 2 - 0. אולם, הוא לא זומן לסגל של נבחרת אנגליה כיוון שהמאמן גלן הודל העדיף את דארן אנדרטון.

ב-1998 נישא פארלור לקארן אשתו; לזוג נולדו שלושה ילדים לפני שהם נפרדו ב-2001. ביולי 2004 הושגה ביניהם הסכם גירושים שהעניק לקארן שני בתים, אך הזוג היה במחלוקת על סכום של רבע מיליון לירות שטרלינג לשנה שהיה דרוש לצורך תחזוקה. לאחר מספר דיונים משפטיים נקבע כי פארלור ישלם לאשתו לשעבר 440,000 לירות שטלינג, אך רק למשך חמש שנים על מנת שהיא תוכל לבסס את עצמה בנפרד מריי.

הופעת הבכורה של פארלור במדי הנבחרת הייתה כמחליף במשחק נגד נבחרת פולין במודמות יורו 2000. משחק זה היה הראשון מבין עשרה, והוא לא הבקיע בהם שערים. פארלור לא השתתף בטורנירי גמר כלשהם; הוא שוחרר מסגל הנבחרת לקראת יורו 2000 לאחר שספג פציעה בברכו. הופעתו האחרונה הייתה במשחק הידידות נגד נבחרת איטליה ב-15 בנובמבר 2000; פארלור זומן לסגל מספר פעמים על ידי המאמן החדש סוון-גוראן אריקסון, אך מעולם לא שיחק בפועל.

פארלור המשיך להצליח במדי ארסנל במשך ארבע שנים נוספות, אך לא זכה לתשומת לב רבה מהתקשורת האנגלית בין השאר בגלל נוכחותו הקבועה של פטריק ויירה. הוא זכה לתשומת לב רבה לאחר שהבקיע שער בבעיטה ממרחק 30 מטרים בגמר גביע ה-FA נגד צ'לסי, שהסתיים בניצחון 2 - 0 (פרדי ליונברג הבקיע את השער השני). פארלור זכה עם ארסנל בשלוש אליפויות של הפרמייר ליג, ארבע פעמים בגביע ה-FA, פעם אחת בגביע הליגה ופעם אחת בגביע המחזיקות. הוא השתתף ב-464 משחקים בכל המסגרות, והבקיע בהם 32 שערים.

פארלור התבלט במספר פעמים קטן. במרץ 2000 הבקיע פארלור שלושער בניצחון החוץ 4 - 2 על ורדר ברמן במסגרת רבע גמר גביע אופ"א. תשעה חודשים לאחר מכן הוא הבקיע שלושער נוסף בניצחון 5 - 0 על ניוקאסל יונייטד בהייבורי. באפריל 2001 הוא הבקיע שער בבעיטה מ-27 מטרים במשחק בהייבורי נגד ולנסיה ברבע גמר ליגת האלופות. בנובמבר 2003 הוא הוביל כקפטן את שחקני ארסנל לניצחון 5 - 1 על אינטר מילאן באצטדיון סן סירו במילאנו. בעקבות המשחק הזה דובר בתקשורת על כך שהוא לא זוכה למספיק הערכה.

פארלור עבר למידלסברו בקיץ 2004, וגם לאחר מכן נותר כאחד מהשחקנים האהובים על אוהדי ארסנל. במשאל שנערך באתר האינטרנט הרשמי של ארסנל הוא נבחר למקום ה-19 ברשימת השחקנים הטובים ביותר בהיסטוריה של ארסנל. הוא השתתף ב-60 משחקים במדי מידלסברו במשך שנתיים וחצי, וישב על ספסל המחליפים בהפסד 0 - 4 לסביליה בגמר גביע אופ"א 2006. פארלור שוחרר מחוזהו ב-25 בינואר 2007 והתאמן עם ארסנל במשך תקופה קצרה על מנת לשמור על כושר.

ב-9 בפברואר 2007 חתם פארלור על חוזה עד סוף העונה עם האל סיטי. לאחר שעזר למועדון להינצל מירידה חוזהו לא חודש. משחקו הבא של פארלור היה עבור "אגדות אנגליה" (The England Legends), שהייתה קבוצה של 16 שחקנים בינלאומיים לשעבר ששיחקה במספר משחקי ראווה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]