ריכרד אדולף ז'יגמונדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריכרד אדולף ז'יגמונדי
Richard Zsigmondy
1865 –‏ 1929
תרומות עיקריות
הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות, ופיתוח שיטות מחקר בתחום

ריכרד אדולף ז'יגמונדי (הונגרית: Richárd Adolf Zsigmondy)‏ (1 באפריל 1865 בווינה - 23 בספטמבר 1929 בגטינגן, גרמניה) היה כימאי אוסטרו-גרמני ממוצא הונגרי, שעסק בחקר קולואידים. הוא זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1925 "על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש". מכתש ז'יגמונדי בירח קרוי על שמו.

חייו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'יגמונדי נולד לאירמה פון סקמארי ואדולף ז'יגמונדי האב, מדען שהמציא כלי ניתוח בתחום רפואת השיניים. אביו של ז'יגמונדי מת בגיל צעיר ב-1880, ואמו דאגה לחינוכו. בתיכון גילה עניין במדעי הטבע, בפרט בכימיה ובפיזיקה, והחל לבצע ניסויים במעבדה הביתית שלו.

הקריירה האקדמית שלו החלה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת וינה, אך תוך זמן קצר עבר לאוניברסיטה הטכנית של וינה, ומאוחר יותר לאוניברסיטת מינכן במטרה ללמוד כימיה. במינכן מורהו היה פון מילר, ושם גם החל בקריירת המחקר שלו. הוא חזר לאוסטריה ב-1893 למשרת פרופסור חבר בגראץ. בתקופה זו בגראץ ביצע את עבודתו המדעית החשובה ביותר, על כימיה של קולואידים. בשנים מאוחרות יותר עבד על הידרוסול (תרחיף) זהב, ופיתח את אולטרמיקרוסקופ החרך.

ב-1903 נישא ללורה לואיז מילר, ונולדו לזוג שתי בנות, אן-מארי וקאתי. בשנת 1925 נישאה אן-מארי לד"ר אריך היקל, לימים פיזיקאי וכימאי פיזיקלי נודע.

הקריירה המדעית של ז'יגמונדי נמשכה בגטיגן שבגרמניה ב-1908, שם היה לפרופסור לכימיה, מנהל המכון לכימיה אי-אורגנית, ובה עבד עד סוף הקריירה המקצועית שלו.

ב-1925 זכה ז'יגמונדי בפרס נובל לכימיה, על עבודתו בתחום הקולואידים בתקופת פעילותו בגראץ. אוניברסיטת גטינגן נקלעה לקשיים כלכליים חמורים בעקבות מלחמת העולם הראשונה, וכספי המענק שהתלוו לפרס סייעו מאוד לז'יגמונדי להמשיך במחקריו.

ז'יגמונדי מת ב-1929 בגטינגן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
פריץ פרגל
פרס נובל לכימיה
1925
הבא:
תאודור סוודברג