ריכרד גליקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ריכרד גליקסגרמנית: Richard Glücks ;‏ 22 באפריל 1889, אודנקירכן, היום רובע במנשנגלדבך - 10 במאי 1945, פלנסבורג) היה קצין בכיר באס אס ופושע מלחמה נאצי, ששימש כמפקח הכללי של מחנות הריכוז מ-1939 ועד לסוף מלחמת העולם השנייה.


ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד עליית המפלגה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליקס, בנם של מורים, עזב את הגימנסיה של דיסלדורף ב-1907, לפני השלמת לימודיו, על מנת לעבוד בחברת הביטוח של הוריו. החל מ-1913 בילה את רוב זמנו מחוץ לגרמניה, בבריטניה ובארגנטינה, אך שב הביתה מבואנוס איירס בינואר 1915 על מנת להתנדב לשירות צבאי במלחמת העולם הראשונה. הוא הוצב כקצין תצפית ולאחר מכן כמפקד סוללת תותחנים בחזית המערבית. במהלך המלחמה, הוא עוטר בצלב הברזל מדרגה שנייה וראשונה וב-1934, יחד עם שאר לוחמי מלחמת העולם קיבל את צלב הכבוד.

אחרי שביתת הנשק, התגייס גליקס לפרייקור ליכטשלאג, שפעל נגד המהפכנים הקומוניסטים בחבל הרוהר. לאחר מכן הצטרף לרייכסווהר, ובין מרץ 1920 ליולי 1926 היה קצין קישור עם ועדת השליטה הצבאית של בעלות הברית. אחרי שעזב את התפקיד, שירת באוגדה הפרוסית ה-6. הוא פרש מהצבא בסוף 1931, בדרגת סגן.

באס אס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליקס הצטרף עוד ב-1927 לארגון הלאומני קסדת הפלדה (שטאלהלם), ובמרץ 1930 נעשה חבר במפלגה הנאצית (מס' חבר: 214,855). בנובמבר 1932 הצטרף לאס אס (מס' חבר: 58,706). מספטמבר 1933 עד ליוני 1935 היה חבר במטה הגזרה המערבית של הארגון, ולאחר מכן היה מפקד חטיבת האס אס ה-7 בשניידמיהל. ב-1 במרץ 1936 מונה לראש מטהו של תאודור אייקה, מפקד מערך המשמר (SS-Wachverbände) והמפקח על מחנות הריכוז. ב-18 בנובמבר 1939, כשאייקה עבר לפקד על דיוויזיית האס אס השלישית, מינה היינריך הימלר את גליקס למחליפו ואת גרהרד מאוורר מינה כסגנו של גליקס.

בתור מנהל יחידת הפיקוח על מחנות הריכוז הוא היה זה שאישר מינויים של כל המפקדים במחנות הריכוז, בנוסף היה גליקס אחד מבכירי האחראים לשואה: כך, למשל, היה זה הוא שהמליץ ב-21 בפברואר 1940 להקים בבסיס פרשים נטוש של הצבא האוסטרו-הונגרי את מחנה הריכוז אושוויץ; בנוסף, אישר רכישת ציקלון בי לשימוש בתאי הגזים. גליקס השתתף בישיבה עם הימלר בה תוכננו ניסויים רפואיים באסירי המחנות, ואחד מתפקידיו העיקריים היה לדאוג לנצל אותם לעבודות כפייה בהיקף נרחב - הוא אף הנחה במפורש את מפקדי המחנות לגזוז את שיער הקורבנות לצרכים תעשייתיים. ב-29 במרץ 1942, כחלק מארגון-מחדש של האס אס, הפכה מחלקתו ל'חטיבת המשרדים ד' - ענייני מחנות ריכוז' במשרד הראשי למשק ומנהל של אוסוולד פוהל. ב-23 ביולי 1943 קודם גליקס לגרופנפיהרר וקיבל דרגת גנרל-לייטנט של הוואפן אס אס. בסך הכל, הוא היה אחראי לניהולם של חמישה עשר מחנות ריכוז וחמש מאות מחנות חוץ.

ב-25 בינואר 1945 הוענק לגליקס הצלב הגרמני (Deutsches Kreuz) (כסף - עבור הצטיינות שאינה בקרב).

סיום המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1945, נטש הימלר את ברלין, שהייתה על סף כיתור, יחד עם גליקס, רודולף פרנץ הס וקציני אס אס רבים אחרים. הם נסעו לפלנסבורג, שם התארגנה ממשלת המעבר של האדמירל קרל דניץ. גליקס - שנשא פנקס חייל מזויף עם השם זונמן - התאבד בבליעת כמוסת ציאניד בבית-החולים של הצי בפלנסבורג, יומיים אחרי סוף המלחמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]