ריכרד קאופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריכרד קאופמן
Richard Kaufman 1.jpg

ריכרד קאופמן, שנות ה-50 (צילום: בטינה אופנהיימר)
נולד: 1887
מקום לידה: פרנקפורט, גרמניה
נפטר: 1958 (בגיל 71 בערך)
מקום פטירה: ירושלים
שנות הפעילות: 1958-1909
פרויקט ידוע: תוכנית מושב נהלל
קאופמן בעבודתו, שנות ה-20

ריכרד קאופמן (20 ביוני 18873 בפברואר 1958) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני שפעל רבות בתקופת היישוב ונחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הבנייה בישראל. קאופמן תכנן בתקופת היישוב למעלה ממאה יישובים חקלאיים, בכללם קיבוצים ומושבים, וכן שכונות ויישובים עירוניים, ובכך השפיע בצורה מכרעת על דמותו של היישוב בישראל, השפעה שניתן לראות אותה עד ימינו. נטמן בהר המנוחות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכרד יצחק קאופמן (Richard Kauffmann) נולד בעיר פרנקפורט שבגרמניה בשנת 1887, בן להיינריך יצחק, סוחר, ולהלנה לבית בליוויס. למד ציור באקדמיית שטדל ואצל האנס פון האייק בעיר דכאו. למד אדריכלות בבית הספר הדוכסי בדרמשטדט ובבית הספר הטכני הגבוה במינכן, אצל תיאודור פישר (כמו גם האדריכל אריך מנדלסון). שם גם נפגש לראשונה עם תחום בינוי הערים שהיה אז בראשית התהוותו. עד גיוסו לצבא הגרמני ב-1915, ניהל משרד אדריכלות בפרנקפורט. התמחותו הייתה באדריכלות בסגנון הבינלאומי. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל לאחר שהוזמן על ידי ארתור רופין - מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, לבצע תוכניות אב ליישובים חקלאיים ועירוניים העתידים לקום בארץ, בהם גם תוכנית בסיסית לעיר תל אביב שהיוותה בסיס רעיוני לתוכנית גדס, שהוכנה על ידי פטריק גדס. בשנת 1922 נישא לבת-שבע גלב, והיה אב לרות ואסתר.

מ-1920 ועד 1932, עת פתח משרד עצמאי בירושלים, שימש קאופמן בשני תפקידים מרכזיים: אדריכל חברת הכשרת היישוב ואדריכל המחלקה להתיישבות של ועד הצירים. קאופמן הגה והוציא לפועל, כמעט כמבצע יחיד, את המערך התכנוני של הקיבוץ והמושב. תכנן עשרות קיבוצים ומושבים, שהידועים בהם הם עין חרוד, כפר יהושע ונהלל שבנוי בצורת עיגול שבמרכזו בתי מגורים ונחלות חקלאיות המסתעפות ממנו בצורה של חרוטים. קאופמן שימש אף כמתכנן של שכונות מגורים עירוניות רבות, לרבות תכנונן של הערים עפולה והרצליה, שכונות הדר הכרמל, נווה שאנן, כרמל מרכזי ובת גלים בחיפה וחלקים משכונות הגנים רחביה, תלפיות, בית הכרם וקריית משה בירושלים.

הקו המרכזי בתוכניותיו היה ניסיון לשלב את רעיון עיר הגנים של אבנעזר הווארד, ככלי ביטוי לאידאות החברתיות שעמדו בבסיסו, עם האידאות של ההתיישבות החקלאית הציונית ועם דרישות המוסדות המיישבים ואף המתיישבים עצמם. רעיון עיר הגנים הועלה במקור במטרה להתמודד עם תהליך העיור המואץ שחל בעקבות המהפכה התעשייתית שיצר בעיות של צפיפות אוכלוסין, זיהום ובעיות חברתיות כגון ניכור חברתי ופשע. בארץ ישראל, בה לא היו קיימות בעיות אלו, ביקש קאופמן לענות על הצרכים האידאולוגים של התנועה הציונית: שינוי אופיו של העם היהודי בדרך של חזרה לטבע, פיזור אוכלוסין ככלי לייהוד הארץ והתבדלות מהתרבות המקומית של ערביי ארץ ישראל. קאופמן הושפע ברעיונותיו ועבודתו מזרם הנאו קלאסיציזם ואף ניתן לזהות אצלו נטייה קלה למונומנטליות. יחד עם זאת, תוכניותיו התאימו עצמן לתנאי הסביבה והקרקע.

ב-1990 הוציא השירות הבולאי בול המראה אחת מעבודותיו (בית ספר בקיבוץ דגניה) כחלק מסדרת בולים על אדריכלות בישראל.

במושב כפר יהושע שבעמק יזרעאל, שתוכנן על ידי קאופמן, קיימת שדרת הנצחה לזכרו, ובמרכזה פסיפס אומנותי, שבו משולבים שמות עשרות היישובים והשכונות שתכנן.

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאופמן תיכנן 644 פרויקטים שונים, מתוכם תכנן כ-80 יישובים עירוניים ושכונות וכ-160 יישובים חקלאיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מושבת גנים וחוות לימוד חקלאית (מודלים לבינוי בהתיישבות הציונית השיתופית), רות חנין-רבינוביץ, פרדס הוצאה לאור, חיפה, 2006.
  • מיכאל לוין, 'ריכרד קאופמן, חלוץ תכנון ערים וכפרים בא"י', קו: כתב-עת לאמנות, 1: 47-57, 1980.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ziva Kolodney, Rachel Kallus, "From colonial to national landscape: producing Haifa's cityscape" in Planning Perspectives, Volume 23, Issue 3 July 2008 , pages 323 - 348