ריכרד קאופמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריכרד קאופמן (20 ביוני 1887 - 3 בפברואר 1958), אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני שפעל רבות בתקופת היישוב ונחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הבנייה בישראל. קאופמן תכנן בתקופת היישוב למעלה ממאה יישובים חקלאיים, בכללם קיבוצים ומושבים, וכן שכונות ויישובים עירוניים, ובכך השפיע בצורה מכרעת על דמותו של היישוב בישראל, השפעה שניתן לראות אותה עד ימינו.
ריכרד קאופמן נולד בעיר פרנקפורט שבגרמניה, למד ציור באקדמיית שטדל ואצל האנס פון האייק בדכאו. למד אדריכלות בבית הספר הדוכסי בדרמשטדט ובבית הספר הטכני הגבוה במינכן, אצל תיאודור פישר (כמו גם האדריכל אריך מנדלסון). שם גם נפגש לראשונה עם תחום בינוי הערים שהיה אז בראשית התהוותו. עד גיוסו לצבא הפרוסי ב-1915, ניהל משרד אדריכלות בפרנקפורט. התמחותו הייתה באדריכלות בסגנון הבינלאומי. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל לאחר שהוזמן על ידי ארתור רופין - מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, לבצע תכניות אב ליישובים חקלאיים ועירוניים העתידים לקום בארץ, בהם גם תוכנית בסיסית לעיר תל אביב שהיוותה בסיס רעיוני לתוכנית גדס, שהוכנה על ידי פטריק גדס.
מ-1920 ועד 1932, עת פתח משרד עצמאי בירושלים, שימש קאופמן בשני תפקידים מרכזיים: אדריכל חברת הכשרת היישוב ואדריכל המחלקה להתיישבות של ועד הצירים. קאופמן הגה והוציא לפועל, כמעט כמבצע יחיד, את המערך התכנוני של הקיבוץ והמושב. תכנן עשרות קיבוצים ומושבים, שהידועים בהם הם עין חרוד, כפר יהושע ונהלל שבנוי בצורת עיגול שבמרכזו בתי מגורים ונחלות חקלאיות המסתעפות ממנו בצורה של חרוטים. קאופמן שימש אף כמתכנן של שכונות מגורים עירוניות רבות, לרבות תכנונן של הערים עפולה והרצליה, שכונות בחיפה וחלקים משכונות הגנים רחביה, תלפיות, בית הכרם וקריית משה בירושלים.
הקו המרכזי בתכניותיו היה נסיון לשלב את רעיון עיר הגנים של אבנעזר הווארד, ככלי ביטוי לאידאות החברתיות שעמדו בבסיסו, עם האידאות של ההתיישבות החקלאית הציונית ועם דרישות המוסדות המיישבים ואף המתיישבים עצמם. רעיון עיר הגנים הועלה במקור במטרה להתמודד עם תהליך העיור המואץ שחל בעקבות המהפכה התעשייתית שיצר בעיות של צפיפות אוכלוסין, זיהום ובעיות חברתיות כגון ניכור חברתי ופשע. בארץ ישראל, בה לא היו קיימות בעיות אלו, ביקש קאופמן לענות על הצרכים האידאולוגים של התנועה הציונית: שינוי אופיו של העם היהודי בדרך של חזרה לטבע, פיזור אוכלוסין ככלי לייהוד הארץ והתבדלות מהתרבות המקומית של ערביי ארץ ישראל. קאופמן הושפע ברעיונותיו ועבודתו מזרם הנאו קלאסיציזם ואף ניתן לזהות אצלו נטייה קלה למונומנטליות. יחד עם זאת, תוכניותיו התאימו עצמן לתנאי הסביבה והקרקע.
בשנים האחרונות נרקמת יוזמה בינלאומית לציון תרומתו לאדריכלות המאה ה-20 במסגרת אונסק"ו.
ב-1990 הוציא השירות הבולאי בול המראה אחת מעבודותיו [1] כחלק מסדרת בולים על אדריכלות בישראל.
במושב כפר יהושע שבעמק יזרעאל, שתוכנן על ידי קאופמן, קיימת שדרת הנצחה לזכרו, ובמרכזה פסיפס אומנותי, שבו משולבים שמות עשרות היישובים והשכונות שתכנן.
[עריכה] פרויקטים נבחרים
קאופמן תיכנן 644 פרויקטים שונים, מתוכן תיכנן כ-80 יישובים עירוניים ושכונות וכ-160 יישובים חקלאיים.
- תוכנית אב ליישוב נהלל, 1928.
- תכנון הדר הכרמל (1922), בת גלים וכרמל מרכזי בחיפה.
- מעונות עובדי מפעלי ים המלח, 1929.
- תכנון קריית חיים, 1933.
- הביתן המרכזי, "יריד המזרח" בתל אביב (נהרס ברובו), 1934.
- בית אגיון, כיום מעונו הרשמי של ראש הממשלה, ירושלים, 1937.
- שכונת רחביה בירושלים, ומבנים שונים בה
- שכונת תלפיות בירושלים
- עפולה ובמרכזה שדרות ארלוזורוב
[עריכה] לקריאה נוספת
- מושבת גנים וחוות לימוד חקלאית (מודלים לבינוי בהתיישבות הציונית השיתופית), רות חנין-רבינוביץ, הוצאה לאור פרדס, 2006
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריכרד קאופמן |
- סקירת פועלו
- אינס זונדר, הוא תיכנן את עפולה ואת נהלל, אבל מי זוכר בכלל, הארץ
- ריכרד קאופמן 2008
