רימון בלאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רימון בלאן
Raymond Blanc
לידה 19 בנובמבר 1949 (בן 74)
בזאנסון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מסעדות לה מנואר או קואט סזון
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד
  • קצין במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.raymondblanc.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רימון בלאן
מלון-מסעדה "לה מנואר או קואט סזון", 2006
חדר האוכל של מסעדת "לה מנואר או קואט סזון
מבחר מתאבנים במסעדת "לה מנואר או קואט סזון"
מבחר פטיפורים במסעדת "לה מנואר או קואט סזון"
פואה גרא במסעדת "לה מנואר או קואט סזון"
דג במסעדת "לה מנואר או קואט סזון"

רימון בלאן OBEצרפתית: Raymond Blanc; נולד ב-19 בנובמבר 1949) הוא שף צרפתי הפועל בבריטניה. הוא השף והבעלים של מלון הבוטיק והמסעדה "לה מנואר או קואט סזון" (Le Manoir aux Quat' Saisons), בנוסף לכך הוא הבעלים של רשת מסעדות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רימון בלאן נולד בבזאנסון שבצרפת. בלאן הגיע ב-1972 לאנגליה ועבד כמלצר במסעדה בלונדון, כשהשף חלה מילא את מקומו ונשאר בתפקיד, כעבור שנתיים המסעדה כל כך הצליחה שלא ניתן היה להשיג מקומות במסעדה.

בלאן נעשה שף ב-"The Rose Revived" באוקספורדשייר, אחר-כך פתח את מסעדתו הראשונה, "Les Quat'Saisons", בסאמרטאון שבאוקספורד. הוא רכש את כל השכלתו הקולינארית בכוחות עצמו.[1]

ב-1981 פתח בלאן רשת של בולאנג'רי ופטיסרי המכונה "מזון בלאן" (Maison Blanc) שגם מכילה בתי קפה. כעת פזורים 15 סניפים של מזון בלאן ברחבי הארץ, בכללם כמה בלונדון ואחד באוקספורד. עוגות מאפה של מזון בלאן ניתנות להשגה ברחבי אנגליה ברשת המרכולים הבריטית וייטרוז.

בלאן פתח את המסעדה הראשונה ברשת של מסעדות קטנות שבבעלותו, "לה פטיט בלאן" (Le Petit Blanc) באוקספורד ב-1996. הוא הצהיר שמטרתו להביא את הפילוסופיה הצרפתית של "אוכל טוב שהכרחי לחיים טובים" לבריטניה. תשוקתו הייתה ליצור ולהגיש אוכל שכל אחד יוכל ליהנות ממנו – "מאנשי עסקים בעלי מודעות ועד לאלו המחפשים מסעדה משפחתית".

בלאן היה השף בתוכנית הטלוויזיה "Great Chefs", הופיע ב-"Great Chefs of the World".[2] ב-2007 הוא השתתף בתוכנית Saturday Kitchen. בשנים 2007, 2008 ו-2009 הוא הנחה את תוכנית המציאות "The Restaurant" ב-BBC.

ביוני 2003, נהפכו ארבעה בראסרי של לה פטיט בלאן (כיום ידועים כבראסרי בלאן)[3] בברמינגהאם, צ'לטנהאם, מנצ'סטר ואוקספורד לחלק מקבוצת המסעדות Loch Fyne Restaurant Group.‏[4] מאז המסעדה החמישית נפתחה בטנברידג' ולס, קנט, אחרת בווינצ'סטר, ואחת במילטון קינס. בלאן מחזיק בחלק מהבעלות וממשיך להיות פעיל ומעורב ביצירת תפריטים חדשים, מפתח את צותי השף והמטבח ולוקח חלק בקידום המסעדות.

בראסרי טנברידג' ולס נסגר ובלאן פתח בראסרי חדש בבניין גאנוורף קייז, פורטסמות'.

בלאן היה אחד מהמארגנים של Children's Food Festival, שנערך באחוזת נורת’מור טרסט בדרום אוקספורד שייר ביוני 2009.

בנו, אוליבייה בלאן, עובד כעוזר במאי סדרת הטלוויזיה The Bill בחברת הפקת הטלוויזיה הבריטית Talkback Thames.

לה מנואר או קואט סזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984 פתח בלאן את לה מנואר או קואט סזון (בצרפתית: Le Manoir aux Quat' Saisons ; פירוש השם הוא "אחוזת ארבע העונות") הוא מלון-מסעדה בכפר Great Milton באוקספורדשייר, אנגליה. היא ממוקמת בבית אחוזה היסטורי בסמוך לכנסייה שביקר בו אוליבר קרומוול.

למסעדה יש שני כוכבים במדריך מישלן האדום והיא בעלת ניקוד של 9/10 במדריך The Good Food Guide. היא כלולה במדריך "השולחנות הגדולים בעולם", כאחת מ-144 המסעדות הטובות בעולם.[5]

המסעדה נבחרה במקום 29 במשאל 50 המסעדות הטובות בעולם בשנת 2003,[6] במקום 30 בשנת 2004[7] ובמקום 28 בשנת 2005.[8]

לה מנואר הוא מלון בוטיק, השוכן בטירה מהמאה ה-15 ומשתייך לרשת רלה א שאטו. ללה מנואר מאה דונם של גינות בהם מגדלים למעלה ממאה ירקות ועשבי תיבול בצורה אורגנית המשמשים למטבח המסעדה.

במקום מנחת מסוקים לאורחי לה מנואר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • TAKE TWELVE COOKS, 1986.
  • Raymond Blanc: Recipes from Le Manoir Aux Quat' Saisons, Van Nostrand Reinhold, 1989.
  • Raymond Blanc: Le Manoir, Little, Brown & Company, 1990.
  • COOKING FOR FRIENDS, ILD PUBLISHING, 1991.
  • Raymond Blanc: Blanc Mange The Mysteries of the Kitchen Revealed~ BBC Hardcover 1994, BBC Books, 1994.
  • Blanc Vite: Fast Fresh Food, Headline Book Publishing, 2000.
  • A Blanc Christmas, Headline Book Publishing, 2001.
  • Raymond Blanc's Foolproof French Cookery, BBC Books, 2002.
  • Food for Thought (with Alan Murchison, Mark Law), Alan Murchison Restaurants Ltd, 2007

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]