ריצ'רד קרוסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד קרוסמן
Richard Crossman
ריצרד קרוסמן שר לענייני רווחה בממשלת בריטניה בשנת 1968
ריצרד קרוסמן שר לענייני רווחה בממשלת בריטניה בשנת 1968
לידה 15 בדצמבר 1907
בנבורי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באפריל 1974 (בגיל 66)
בנבורי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • ניו קולג'
  • וינצ'סטר קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • Secretary of State for Health and Social Services (1 בנובמבר 196819 ביוני 1970)
  • חבר הפרלמנט ה-40 של הממלכה המאוחדת (25 באוקטובר 19516 במאי 1955)
  • חבר הפרלמנט ה-41 של הממלכה המאוחדת (26 במאי 195518 בספטמבר 1959)
  • חבר הפרלמנט ה-39 של הממלכה המאוחדת (23 בפברואר 19505 באוקטובר 1951)
  • חבר פרלמנט מחליף במועצת אירופה (7 במאי 195313 במאי 1953)
  • חבר הפרלמנט ה-38 של הממלכה המאוחדת (5 ביולי 19453 בפברואר 1950)
  • שרת הבריאות (1 בנובמבר 196819 ביוני 1970)
  • חבר הפרלמנט ה־42 של הממלכה המאוחדת (8 באוקטובר 195925 בספטמבר 1964)
  • חבר הפרלמנט ה־44 של הממלכה המאוחדת (31 במרץ 196629 במאי 1970)
  • הלורד נשיא המועצה (11 באוגוסט 196618 באוקטובר 1968)
  • חבר הפרלמנט ה־43 של הממלכה המאוחדת (15 באוקטובר 196410 במרץ 1966)
  • מנהיג בית הנבחרים (11 באוגוסט 196618 באוקטובר 1968)
  • חבר הפרלמנט ה־45 של הממלכה המאוחדת (18 ביוני 19708 בפברואר 1974)
  • חבר המועצה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הלייבור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Anne Patricia McDougall
  • Erika Susanna Landsberg
  • [Inezita] Hilda Davis עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריצ'רד קרוסמןאנגלית: Richard Crossman;‏ 15 בדצמבר 19075 באפריל 1974) היה מדינאי בריטי, איש מפלגת הלייבור, שהיה בשנות השישים מנהיג הלייבור בפרלמנט. קרוסמן היה אחד מנציגי בריטניה בוועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל[1]. כמו כן, קרוסמן כתב מספר ספרים בנושאים פוליטיים והיה ידיד הציונות ומדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד הווארד סטפורד קרוסמן נולד באנגליה בשנת 1907, כבנו של שופט. הוא למד באוניברסיטת אוקספורד והוסמך בשנת 1931. הוא היה חבר מועצת העיר אוקספורד. בימי מלחמת העולם השנייה שירת כאזרח במנהלת המבצעים המיוחדים, כמומחה לתעמולה ושידר שידורי תעמולה ברדיו לאירופה. לקראת תום המלחמה בשנת 1945 הגיע לדרגת עוזר לראש המחלקה לתעמולה פסיכולוגית. על שירותו הוענק לו אות ה"קצין במסדר האימפריה הבריטית" (Officer the Order of the British Empire – OBE), העיטור הבריטי הגבוה ביותר הניתן על שירות אזרחי.[דרוש מקור]

קרוסמן, שהיה איש האגף השמאלי של מפלגת הלייבור, נבחר לפרלמנט הבריטי כאיש הלייבור מטעם המחוז קובנטרי מזרח בשנת 1945 ושב ונבחר לו מאז בכל מערכת בחירות ושירת בו 29 שנים עד לפברואר 1974. קרוסמן היה חבר הנהלת הלייבור בין השנים 1952 ל-1967 ובשנים 1960 ו-1961 שימש כיושב ראש סיעת הלייבור.

כתוצאה מהשקפתו הפוליטית השמאלית לא זכה קרוסמן לתפקיד שר בממשלתו של קלמנט אטלי, שעמד בראש ממשלת בריטניה לאחר זכיית הלייבור בבחירות בתום המלחמה.

לפני הבחירות הכלליות בשנת 1964, שימש קרוסמן כדוברה העיקרי של מפלגת הלייבור בנושא החינוך, אך עם הקמת הממשלה מינה אותו הרולד וילסון לשר השיכון והממשל המקומי. ב-1966 מונה ללורד נשיא המועצה ול"מנהיג בית הנבחרים", הוא השר הממונה על הקשר בין הקבינט ובין בית הנבחרים. בשנים 1968 עד 1970 שימש קרוסמן כשר הבריאות והביטוח הסוציאלי. במהומה הפוליטית של ימיה האחרונים של ממשלת וילסון, בשנת 1970 נחשב קרוסמן כאחד המועמדים לרשת אותו כראש הממשלה.

קרוסמן היה עורך ביטאון השמאל "ניו סטיטסמן" (New Statsman) בשנים 1970 עד 1972 וכתב מספר ספרים בנושאים פוליטיים.

"האל שהכזיב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד קרוסמן ערך את הספר "האל שהכזיב" וכתב לו הקדמה. הספר, שהופיע בשנת 1950, היה אנתולוגיה של סיפוריהם האישיים של שישה סופרים מן המערב שנסחפו בשנות השלושים אל הקומוניזם ולתמיכה בברית המועצות ובסטלין והתפכחו מאמונתם זאת. הספר נחשב לאחת מיצירות הקלאסיקה הפוליטית של המאה העשרים. הספר הופיע בתרגום עברי בישראל בשנת 1953 וזכה להד רב.

יחסו לעם היהודי ולמדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד קרוסמן היה אוהד הציונות ולימים אוהד מדינת ישראל. הייתה לו הערכה לכישוריו האינטלקטואליים של העם היהודי. מצוטטת מפיו האמרה: "יהודי הוא מי שקורא ספר עם עיפרון בידו, כי הוא יודע שהוא יכול לכתוב ספר טוב יותר".

בשנת 1945, כאשר הקימו בריטניה וארצות הברית את ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, שמנתה 6 נציגים בריטים ו-6 נציגים אמריקאים, היה ריצ'רד קרוסמן אחד הנציגים הבריטים.

לשר החוץ הבריטי, ארנסט בוין, האנטי-ציוני נכונה אכזבה מרה מהשתתפותו של קרוסמן בוועדה. חברי הוועדה הבריטים הצטרפו אל האמריקאים ועשו יד אחת נגד מדיניותו של בוין. הרוח החיה מאחורי התפתחות זאת היה דווקא ריצ'רד קרוסמן, שנחשב כ-"איש של בוין בוועדה". הוועדה החליטה להמליץ על ביטול הספר הלבן, ועל התרת עלייתם של מאה אלף עקורים יהודים לארץ ישראל. בוין קצף על חברי הוועדה הבריטים ובמיוחד על מה שראה כבגידה מצדו של קרוסמן. על רשמיו מעבודת הוועדה ומביקורה בארץ ישראל כתב את ספרו "שליחות ארצישראלית". לאחר הקמת מדינת ישראל היה קרוסמן אחד מידידיה בפרלמנט הבריטי ובממשל הבריטי.

כחבר בוועדת החקירה האנגלו-אמריקאית גם ביקר במחנות עקורים באירופה והשתכנע שרוב היושבים במחנות העקורים מעוניינים להתיישב בארץ ישראל[1].

כהוקרה על תרומתו ופועלו למען מדינת ישראל כיבדה הפדרציה הציונית אנגלית את זכרו בחלקת יער בן 13,000 עצים שניטע סמוך למושב ישעי. לימים, חלק מפארק בריטניה[2].

יומני קרוסמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו פורסמו בין השנים 1975–1977 שלושה כרכים של יומניו שנכתבו בעת ששימש כשר בקבינט הבריטי. ממשלת בריטניה ניסתה למנוע את הוצאת הכרך הראשון במאבק משפטי מר אך הפסידה. בין היתר חושפים היומנים את המאבקים הפנימיים בתוך ממשלת בריטניה לפני מלחמת ששת הימים[3].

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dalyell, Tam (13 בדצמבר 2002). "Tam Dalyell on Richard Crossman". Great Lives. BBC Radio 4. נבדק ב-30 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]