ריצוף (בינוי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריצוף אבנים משתלבות בשיטה היבשה
פילוס רצפה בעזרת לייזר

ריצוף - כיסוי שטח במרצפות או אריחים , קיבועם ויצובם. מבדילים בדרך כלל בין ריצוף בתוך מבנים שנחשב לאחת מעבודות הגמר העיקריות בבניה, לבין ריצוף חיצוני בשטחים פתוחים, בחצרות , על גבי מיסעות ובמדרכות שנחשב לעיקרית מבין עבודות פיתוח השטח. למרות החלוקה הזו, שיטות הריצוף בשני המקרים, דומות מאוד וההבדלים העיקריים ביניהם מתבטאים בממדי המרצפות ובחומרי העזר לריצוף.

סוגי ריצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרצפות או האריחים הינם לוחות העשויים מבטון , חרס או אבן.

  1. מרצפות מבטון - מרצפות מבטון הן השכיחות ביותר, ומתחלקות להרבה מאוד סוגים ותתי סוגים. באופן גס ניתן לאמר שלריצוף פנים משתמשים בעיקר במרצפות בטון מסוג טרצו ובריצוף חוץ משתמשים בעיקר באבנים משתלבות.
  2. מרצפות מחרס - מבחינים בין שני סוגי אריחי חרס המשמשים לריצוף שהם אריחי קרמיקה ואריחי חרסינה. אריחי החרס משמשים בעיקר לריצוף פנימי, אבל משתמשים בהם גם לריצוף מרפסות, חצרות ובריכות שחיה. גרניט פורצלן הינו שמו המסחרי של סוג נפוץ מאוד של אריחי קרמיקה מחוספסים בדוגמאות שונות ובגוונים רבים.
  3. מרצפות מאבן טבעית - אלו המרצפות העתיקות ביותר, והן שימשו לריצוף פנימי וחיצוני כבר בתקופת מצריים העתיקה. כיום משתמשים באריחי אבן טבעית מסוגים שונים גם לריצוף בתוך מבנים וגם לריצוף כבישים וכיכרות.

שיטות ריצוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שלוש שיטות ריצוף עיקריות המשמשות הן לריצוף פנימי והן לריצוף חיצוני.

  1. ריצוף יבש (באנגלית : unbound paving)
  2. ריצוף בהדבקה (באנגלית : bound paving)
  3. ריצוף על גבי טיט (מכונה בארץ "ריצוף בשיטה הירושלמית").

ריצוף יבש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הריצוף היבש

הריצוף היבש כולל הנחת המרצפות על שכבה בת מספר סנטימטר של חצץ דק או חול. כאשר מרצפים בשיטה זו מחוץ למבנה, בדרך כלל מהדקים את השטח המרוצף במהדקת, כדי להבטיח את קיבוען של המרצפות זו לזו. גם בתוך מבנים וחדרים ניתן להשתמש בשיטה זו, כאשר את המהדקת מחליף מילוי מישקים בטיט או בחומר דביק אחר שמונע את תזוזת האריחים לאחר הריצוף.

ריצוף בהדבקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצוף בהדבקה , מכונה גם "ריצוף בשיטה הרטובה" יכול להתבצע רק על גבי משטח קשיח כמו רצפת בטון או פלדה. בשיטה זו מצמידים את האריחים או המרצפות למשטח באמצעות דבקים מיוחדים. לשיטה זו ישנן הרבה מאוד גרסאות המשתנות לפי הנחיות יצרני הדבק השונים. לעתים מורחים את גב האריח ומצמידים אותו אל המשטח, לעתים מורחים את המשטח ומצמידים את האריח אליו ולעתים מורחים הן את גב האריח והן את המשטח ואז מניחים את האריח על המשטח ומהדקים אותו (שיטה זו נקראת בשם המקצועי "רטוב על רטוב").

ריצוף על גבי טיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצף בעבודתו – רחוב באיסטנבול

ריצוף על גבי טיט היא שיטת ביניים המגשרת בין שתי השיטות הקודמות, לכן היא גם מכונה לעתים "ריצוף חצי יבש" או "ריצוף חצי רטוב". בשיטה זו מבצעים את הריצוף על גבי שכבה של חצץ או חול שעליה מורחים טיט שעליו מניחים את האריחים ומהדקים אותם באמצעות פטיש. שיטה זו מאוד מקובלת הן בריצוף של בתים פרטיים והן בריצוף שטחים חיצוניים כמו חצרות ומדרכות. את הטיט המשמש לריצוף מכינים בעיקר ממלט וחול.

כוח אדם בריצוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועלים המומחים בעבודות ריצוף מכונים רצפים והם נחשבים לעובדי הבנייה המיומנים ביותר.

תשומות בעבודות ריצוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודות הריצוף ישנו טווח רחב מאוד של תשומות לבניה. יחידת התשומה בעיקרית בעבודות ריצוף היא מ"ר. בעבודות ריצוף פשוטות כמו ריצוף מדרכות באבנים משתלבות על גבי חול, מקובלות תשומות של כחצי שעה ואילו בעבודות מורכבות יותר כמו ריצוף דוגמאות בהדבקה, התשומה עשויה לעלות אפילו עד ארבע שעות.

החלקה ובטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא הבטיחות הינו משמעותי ביותר בבחירת סוג הריצוף ותכנונו. התקנים הישראלים[1] והבינלאומיים קובעים אמות מידה למידת החיכוך או החיספוס הנדרשת ממשטח מרוצף , על מנת למנוע החלקה ופגיעות גופניות או כלכליות. כדי להתאים סוגי ריצוף לשימושים בסוגים שונים של חדרים, אזורים ומתקנים, יש לבצע על הריצוף בדיקת החלקה. בארץ מקובלים [2] שני סוגם של בדיקות להחלקה. בדיקת רמפה מבצעים כדי לבחון מרצפות או משטחים קיימים ואילו במטוטלת אנגלית משתמשים כדי לבדוק את בטיחותם נגד החלקה של משטחים בנויים או קיימים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו ת"י 2279
  2. ^ ראה ת"י 2279