ריצ'רד בונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריצ'רד בונג

רב סרן ריצ'רד איירה "דיק" בונג (24 בספטמבר 1920 - 6 באוגוסט 1945) היה טייס קרב אמריקאי. הוא אלוף ההפלות של כל הזמנים בחיל האוויר האמריקאי עם לפחות 40 ירוטים של מטוסי קרב יפנים בזמן מלחמת העולם השנייה. בונג נמנה בין מקבלי מדליית הכבוד של ארצות הברית. את כל ניצחונותיו האוויריים רשם במטוס הקרב האמריקאי P-38 לייטנינג.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונג היה אחד מתוך תשעה ילדים להורים מהגרים משבדיה, גדל בחווה בפופלר שבויסקונסין. הוא התעניין במטוסי קרב מגיל צעיר והיה בונה דגמי מטוסים.

החל את לימודיו באוניברסיטת ויסקונסין בשנת 1938. בהיותו סטודנט נרשם לתוכנית לאימון טייסים אזרחיים וכן לקח שיעורי טיסה פרטיים. בשנת 1941 הצטרף לשורות חיל האוויר האמריקאי. אחד ממדריכי הטייס שלו היה בארי גולדווטר. כישוריו של בונג כטייס קרב הופגנו בטיסת אימון בצפון קליפורניה. הוא קיבל את כנפי הטייס שלו, ונהיה לסגן משנה בחיל האוויר ב-9 בינואר 1942.

בשירות חיל האוויר האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד בונג במטוס ה-P-38 שלו

ב-12 ביוני 1942 ביצע טיסה ביעף נמוך מעל לביתו של טייס שזה עתה נישא. הוא ננזף וקורקע זמנית בגין שבירת חוקי הטיס, יחד עם עוד שלושה טייסי P-38 שביצעו תרגילי אוויר שונים בקרבת גשר שער הזהב. מפקד להק הטיסה שלו נזף בו לאחר סדרה נוספת של תעלולים, ולאחר מכן אמר: "היינו זקוקים לילדים כמו הבחור הזה". הוא נשלח למערכה בדרום מערב האוקיינוס השקט.

ב-10 בספטמבר 1942 בונג צוות לטייסת הקרב התשיעית ("האבירים המעופפים") שבסיסם היה בדרווין אוסטרליה. בזמן שאנשי הטייסת חיכו להגעת מטוסיהם מסוג P-38, הם צורפו לטייסת קרב אחרת והתאמנו במטוסים מדגם P-39 כדי לצבור ניסיון קרבי. ב-27 בדצמבר 1942 זקף לזכותו את 2 הפלותיו הראשונות של מטוסים יפנים בקרב בונה-גונה. על הפלות אלה עוטר במדליית כוכב הכסף.

ב-26 ביולי 1943, בונג יירט 4 מטוסי קרב יפניים וזכה לעיטור צלב השירות המצוין. בעת חזרתו לארצות הברית בנובמבר ובדצמבר 1943, פגש את מרג' וטנדל בפגישת מחזור והחל לצאת עימה. לאחר שחזר לחזית בדרום האוקיינוס השקט בינואר 1944, הוא כינה את מטוסו מרג' וקישט את אף המטוס בתמונתה. עד לאפריל 1944 הספיק להפיל 27 מטוסי קרב של היפנים, ובכך שבר את שיאו של אדי ריקנבקר שהפיל 26 מטוסי אויב במלחמת העולם הראשונה.

בחודש ספטמבר 1944 התייצב למערכה בפיליפינים, לאחר שחזר לארצות הברית בחודש מאי. הוא לא נדרש להשתתף בקרבות אוויר אבל בחר לעשות כן וכך צבר 40 הפלות של טייסי האויב עד לדצמבר 1944. בינואר 1945 נשלח על ידי מפקד חיל האוויר חזרה לארצות הברית ושם נישא לבחירת ליבו. הוא לקח חלק במספר פעילויות של יחסי ציבור, כגון עידוד של מכירת איגרות מלחמה.

בונג החשיב את כישורי הירי שלו לנמוכים ועל מנת לפצות על כך הוא נהג להתקרב ככל האפשר אל המטרה על מנת לא להחטיא. במספר פעמים הוא טס דרך הריסות של מטוס אויב שהתפוצץ, ופעם אחת הוא למעשה התנגש במטרה שלו והחשיב זאת לניצחון "סביר".

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שירותו הצבאי, נהפך לטייס ניסוי עבור חברת לוקהיד בברבנק קליפורניה והטיס מטוס מדגם P-80. ב-6 באוגוסט 1945, משאבת הדלק הראשית של המטוס התקלקלה בזמן ההמראה. או שבונג שכח להפעיל את משאבת הדלק המשנית או שמסיבה כלשהי לא היה מסוגל לעשות זאת. הוא נטש את המטוס, אבל היה בגובה נמוך מדי והמצנח שלו לא נפתח. הידיעה על מותו הופיעה בעמודי העיתון הראשיים לצד הידיעה על הטלת פצצת האטום על הירושימה.

נכון לזמן ההתרסקות, בונג צבר 4 שעות ו-15 דקות של טיסה (ב-12 טיסות) במטוס מדגם P-80. למטוס הוספה משאבת דלק נוספת (לפני ההתרסקות) שגם אותה שכח בונג להפעיל בטיסות קודמות. באוטוביוגרפיה שלו, צ'אק ייגר כתב שהפנה זעם כלפי טייסי ניסוי שנהרגו כדרך להתמודד עם הצער הרב על אובדנם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]