ריצ'רד השני (מחזה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העמוד הראשון של המחזה מתוך העתק של מהדורת הפוליו הראשונה, שפורסמה ב-1623

המלך ריצ'רד השני הוא מחזה היסטורי מאת ויליאם שייקספיר, שנכתב בקירוב בשנת 1595. הוא מבוסס על סיפור חייו ריצ'רד השני, מלך אנגליה בשנים 1377-1399, ומהווה חלק ראשון בסדרה של ארבעה מחזות, המכונה לעתים "ההנריאדה" (Henriad), ועוסקת בו ובמחליפיו: הנרי הרביעי, חלק ראשון, הנרי הרביעי, חלק שני והנרי החמישי. ייתכן שהמחזה לא נועד להצגה נפרדת, אלא רק כחלק מהסדרה.

אף על פי שבמהדורת הפוליו הראשונה (1623) של כתבי שייקספיר המחזה רשום כמחזה היסטורי, מהדורת הקווארטו, המוקדמת יותר (1597), מכנה אותו "הטרגדיות של המלך ריצ'רד השני".

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורדים

תומכים

אחרים

  • לורד מרשל (משרה שהוחזקה על ידי דוכס סארי ב-1399, עובדה שלא מופיעה במחזה)
  • קפטן וולשי (Welsh captain)
  • צמד כרוזים
  • גנן
  • נשות המלכה
  • שומר - סוהר בכלא פומפרט
  • סַיָּס
  • משרתים, לורדים, חיילים, שליחים וכיוצא בזה

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה הראשונה נפתחת בתמונת הדמות המרכזית במחזה, המלך ריצ'רד השני, יושבת במלכותיות על כסאה. הצופה לומד שהנרי בולינגברוק, בן דודו של המלך, נקלע לוויכוח עם תומאס מוובריי, ושהמלך נדרש לשמש כשופט. העימות נסוב סביב האשמתו של בולינגברוק כי מוובריי פיזר כספים שניתנו לו לכלכלת חיילי המלך. כמו כן, מאשים בולינגברוק את מוובריי ברצח של דוכס גלוסטר, אף על פי שג'ון מגונט - אחיו של גלוסטר ואביו של בולינגברוק - מאמין שריצ'רד בעצמו אחראי לרצח. אחרי מספר נסיונות להרגיע את צמד האנשים, ריצ'רד מרים ידיים, ובולינגברוק ומוובריי מאתגרים זה את זה לדו-קרב, למרות התנגדות ריצ'רד וגונט. סצנת התחרות מתוארת ברשמיות רבה, וכוללת פתיחה טקסית ארוכה, אך ריצ'רד קוטע את הקרב באבו, וגוזר על הצמד גירוש מאנגליה. על בולינגברוק נכפה לעזוב לשש שנים, בעוד מוובריי מוגלה לעד. החלטתו של המלך עשויה להתפס כסימן לטעויות אחרות, שיובילו בסופו של דבר להפלת שלטונו ולמותו, ואכן, זוהי נבואתו של מוובריי.

בהמשך המחזה, ג'ון מגונט מת, והמלך ריצ'רד השני משתלט על אדמותיו וכספו. האצילים מתרגזים על התנהגותו של ריצ'רד ומאשימים אותו בבזבוז כספי אנגליה, בגניבת ממונו של גונט (ששייך באופן חוקי לבנו, בולינגברוק) לצורך המלחמה באירלנד, בהטלת מיסוי מיותר על פשוטי העם, ובענישת האצילים על פשעי אבותיהם. לאחר מכן, הם מסייעים לבולינגברוק לשוב בסתר לאנגליה, ומתכננים להדיח את ריצ'רד השני משלטונו. למרות זאת, מספר נתינים נותרים נאמנים לריצ'רד, ביניהם בנו של דוכס יורק (בן דודם של ריצ'רד ובולינגברוק גם יחד), בושי, באגוט וגרין. כאשר עוזב המלך ריצ'רד את אנגליה כדי לנהל את המלחמה באירלנד, בולינגברוק מנצל את ההזדמנות, מקים צבא ופולש לחופיה הצפוניים של אנגליה. הוא מוציא להורג את בושי וגרין, ומשיג את תמיכת דוכס יורק, אותו הותיר ריצ'רד לנהל את הממלכה בעת היעדרותו.

עם שובו משדה הקרב, דורש בולינגברוק מריצ'רד שיחזיר את נחלת אביו, ומאוחר יותר דורש את כתרו. הוא מכתיר את עצמו כ-הנרי הרביעי, וריצ'רד נכלא בטירת פומפרט. דוכס אומייל ונאמניו של המלך ריצ'רד מתכננים מרד במלך החדש, אך בוגדנותם נחשפת על ידי אביו של דוכס אומייל, דוכס יורק, שמעביר את הידיעה להנרי הרביעי. זה מחליט לחוס על חייו של דוכס אומייל (בעקבות התערבות אביו), אך מוציא להורג את שאר הקושרים. אציל שאפתן הנרי פרסי הבן שמפרש באופן שגוי את דברי הנרי על "פחד חי" כהתייחסות לריצ'רד החי בכלא, הולך אל בית הסוהר ורוצח את המלך לשעבר. המלך הנרי מתנער ממעשי הרוצח, ונשבע לצאת במסע לירושלים כדי להיטהר מחלקו ברצח ריצ'רד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]