ריצ'רד מיינרצהגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריצ'רד מייינרצהאגן ב-1922

ריצ'רד מיינרצהגן (Richard Meinertzhagen;‏ 3 במרץ 187817 ביוני 1967, לונדון) היה חייל וקצין מודיעין בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה וצפר מפורסם. הוא היה הרפתקן, וסיפוריו הפכו למיתוס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיינרצהגן נולד במשפחה אצילית מכובדת למדי: מצד אביו היה בן ליוצאי גרמניה (משפחתו נקראת על שם העיר מיינרצהאגן בגרמניה), ומצד אמו היה בן לאצולה בריטית. לפי דבריו, גם היה מצאצאי פיליפ ה-3 מלך ספרד. משפחת אביו הייתה משפחה עשירה מאוד בבריטניה – שנייה בעושרה אחרי משפחת רוטשילד.

מיינרצהגן נעשה צפר, נלהב ולימים אף גילה ציפור שנקראה על שמו. כשהתגייס למשמר הפרשים הלאומי נשלח לשרת בקניה, ושם, ביער קאקאמגה גילה את חזיר היער הענק (Hylochoerus meinertzhageni), אשר נקרא על שמו.

בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1917 נשלח מיינרצהאגן למצרים על מנת ליטול לידיו את אגף המודיעין של הגנרל אלנבי. יומיים לאחר שהפליגה ספינתו למצרים פגע בה טיל טורפדו של האויב; מיינצרהאגן קפץ מהספינה הפגועה למים, ובילה שם חמש שעות בטרם נאסף, יחד עם חבריו, על ידי משחתת יפנית. לאחר שהגיע לקהיר קיבל על עצמו את האחריות לאגף מודיעין השדה. הוא נשלח לרכז את המודיעין הקדמי בגזרת דיר אל-בלח שבצפון סיני (רצועת עזה של ימינו). אלנבי תיכנן אז לתקוף את עזה בפעם השלישית, לאחר שני ניסיונות כושלים שבוצעו באביב בפיקודו של גנרל ארצ'יבלד מאריי.

מיינרצהאגן הגה תעלול הטעיה מעניין; לפי הצעתו, הוכן תיק מסמכים שהוא עתיד היה "לאבד" בקרבת קו החזית. הטורקים, שימצאו את התיק יבינו מתוכנו שהבריטים מתכוננים למערכה שלישית בעזה, בעוד לאמיתו של דבר יתקוף אלנבי את אויביו בבאר שבע המרוחקת. ב-‏12 בספטמבר נעשה הניסיון הראשון: קצין בשם ניל "איבד" את התיק; אך הטורקים לא מצאו אותו. ב-‏1 באוקטובר הגיע תורו של קצין אוסטרלי "לאבד" תיק דומה; אך גם כאן נחל העניין כישלון. ב-‏10 באוקטובר החליט מיינרצהגן לצאת בעצמו למשימה.

אלנבי העריך את תרומתו של מיינרצגן לניצחונותיו, ובחוות הדעת לשנת 1917 כתב על קצין המודיעין שלו: "קצין זה אחראי במידה רבה להצלחותיי בארץ ישראל".

ב-1919 פרסם מיינרצגן ספר בשם "יומן מזרח תיכוני", שבו הציע את הגבולות של המדינה היהודית, שבשטחה ייכללו רמת הגולן, חלק מעבר הירדן המזרחי וכן רוב חצי האי סיני. שטח המדינה שהציע כללה 86,880 קמ"ר – יותר מפי 4 משטח מדינת ישראל לפני 1967.

מיינהרצהאגן היה אדם רחב אופקים, שתחזיותיו לגבי המזרח התיכון התאמתו אחת לאחת. בין השאר הוא היה מלא הערכה ליהודים בארץ ישראל, עמהם נפגש לראשונה כאשר הפעיל את מחתרת "נילי" נגד הטורקים. לאחר כיבוש הארץ אהד מאוד את הרעיון הציוני וכבר ב-1919 צפה, שעד אמצע המאה ה-20 תקום כאן מדינה יהודית חזקה. הוא אף הציע לממשלת בריטניה להקצות ביוזמתה את אזור אל עריש להקמת  גרעין למדינה היהודית, אך הרעיון לא נקלט. מיינרצהאגן צפה גם את התפרקות האימפריה הבריטית ואובדן שליטתה בתעלת סואץ – אך איש לא האמין בכך באותם ימים. 

במלחמת העצמאות, בהיותו כבן 70, הגיע מיינרצהאגן לנמל חיפה בספינה בריטית. הוא נטל רובה ותחמושת, יצא העירה, נכנס לאחת מעמדות ה"הגנה" ובמשך כחצי יום צלף ממנה על עמדות הערבים. "היה לי יום נפלא", רשם ביומנו לאחר מכן.

הוא עוד הספיק לראות בניצחון ישראל במלחמת ששת הימים, לפני שהלך לעולמו ,ב-16 ביוני 1967, בגיל 89.

ספריו של מיינרצהגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיינרצהאגן כתב גם בירחון מדעי על ציפורים וגם ספרים בנושא פעולות ריגול.

  • 1930 - ציפורי ניקול המצריים. (2 כרכים). לונדון: היו ריס
  • 1947 - חייו של נער: דניאל מיינרצהאגן 1925- 1944. אדינבורו: אוליבר & בויד
  • 1954 - ציפורי ערב. אדינבורו: אוליבר & בויד
  • 1957 - יומן קניה 1902- 1906. אדינבורו: אוליבר & בויד.
  • 1959 - יומן מסע במזרח התיכון, 1917- 1956. לונדון: Cresset Press
  • 1959 - שודדי ים וטורפים. התכונות הפיראטיות והטורפיות של ציפורים. אדינבורו: אוליבר & בויד
  • 1960 -יומן צבא 1899- 1926. אדינבורו: אוליבר & בויד
  • 1964 - יומנה של כבשה שחורה. אדינבורו: אוליבר & בויד(Diary of a Black Sheep. Edinburgh: Oliver & Boyd)

סרטים בעקבות מיינרצהגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Lighthorsemen‏ (1987)
  • A Dangerous Man: Lawrence After Arabia‏ (1990)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה יגר, ריצ'רד מיינרצהאגן והציונות, ירושלים: הספרייה הציונית - ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]