ריקודים סלוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור המתאר ריקוד סלוני

המונח "ריקודים סלוניים" מתייחס לסגנון ריקודי זוגות המבוססים על סגנונות אשר התפתחו בכל רחבי העולם ואומצו בתרבות המערבית. ריקודים סלוניים החלו כריקודים עממים ועם הזמן התפתחו והפכו לתחום תחרותי.

בשנים האחרונות, עם התפתחות תוכניות המציאות, זכה תחום הריקודים הסלוניים לחשיפה שהביאה לפופולריות עצומה. בין תוכניות אלה בולטת התוכנית "רוקדים עם כוכבים". התוכנית מראה את הצד הזוהר של הריקוד, הדגש הוא על התלבושות ושואו ולאו דווקא על הפן המקצועי.

הריקודים הסלוניים שרואים בהופעות שונים לחלוטין מן הריקודים הסלוניים בתחרויות. בהופעות לא חלות שום הגבלות תנועתיות על הזוג. מטרת ההופעה היא לבדר את הקהל, לרגש אותו ולעניין אותו וכל תנועה היא מותרת. לעומת זאת בתחרויות יש חוקים ברורים ונוקשים בכל ריקוד וריקוד אשר חלים על הזוג. העמידה בחוקים זהו אחד הקריטריונים לפיהם הזוג נשפט, בין היתר.

סגנונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים עשרה ריקודים בסיסים בתחום הריקודים הסלוניים אשר מתחלקים לשתי קבוצות של חמישה ריקודים. כאשר לכל קבוצה סגנון ואופי שונים.

ריקודי סטאנדארט או ריקודים אירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריקודים בקטגוריה זו מקורם באירופה. הזוג חייב להיות במגע מתמיד לאורך כל הריקוד, אסור להם לעזוב ידיים מתחילת הריקוד ועד סופו. הגבר לובש חליפת טוקסידו והאישה מעין שמלת ערב בה משולבת יצירתיות רבה.

ואלס אנגלי (Slow Waltz) - קצב של שלושה רבעים איטי.

טנגו (Tango) - ריקוד ארגנטינאי במקור. הגיע מלאטינו אמריקאיים לפני שריקודים סלוניים ניהיו תחרותיים רשמית והתפתחו בעולם . הוא היה במקום הפסודובלה בלאטין.

סלוופוקס/פוקסטרוט (Slow Foxtrot) - אחד הריקודים המורכבים והקשים בתחום הריקודים הסלוניים כיוון הוא מצריך רמה גבוה של שליטה על הגוף.

ואלס וינאי (Viennese Waltz) - קצב של שלושה רבעים מהיר. מאופיין בהרבה סיבובים מהירים על הרחבה.

קוויקסטפ (Quickstep) - בתרגום לעברית "צעד מהיר". כמו שהוא נשמע, זהו ריקוד מהיר ואף קופצני.

ריקודים לטינו-אמריקאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריקודים בקטגוריה הזאת הם מאמריקה ומהמדינות הלטיניות. כאן הלבוש הוא שונה. לגברים יש חופש בלבוש שלהם יחסית לריקודים האירופאים, והנשים לרוב לובשות שמלות קצרות ואפילו משנות ה-2000 ראינו המון בנות זוג מגיעות בביקיני מושקע והבן זוג בלי חולצה.. לכל ריקוד אופי, סגנון וקצב משלו. הריקודים הלטינים נחשבים לשמחים ומשוחררים יותר לעומת הריקודים האירופאים שנחשבים ליותר רציניים.

צ'ה צ'ה צ'ה (Cha cha) - ריקוד קובני במקור. ריקוד חזק אך באותו זמן מנסים להראות את האהבה בין בני הזוג. רגליים תמיד חזקות ומחדדים כל תנועה. גם בריקוד הזה הבת זוג משחקת עם הבן זוג. אך הבן זוג לרוב שולט בה ולא נותן לה לברוח כל כך מהר.

סמבה (Samba) - במקור ריקוד ברזילאי. מהווה חלק אינטגרלי מן הקרנבל בברזיל. רוקדים בקצב הבאונס. ריקוד שמח וקיצ'י.

רומבה (Rumba) - ריקוד שמקורו בקובה, נחשב לריקוד האהבה. בעל הקצב האיטי יחסית לשאר הריקודים הלטינים. בת הזוג מסמלת מאהבת חושנית שלא תמיד תתן לבן זוגה לקחת אותה. היא משחקת איתו; ובן הזוג מנסה להשיג לעצמו דייט).

פאסודובלה (Paso Doble) - מקור הריקוד הוא במלחמות השוורים בספרד. בן הזוג מסמל את המטאדור או את השור והבת זוג מסמלת את השור או את הבד האדום שהמטאדורים מחזיקים בקרב. כיוון שמקור הריקוד הוא ספרדי הוא משלב בתוכו תנועות שלקוחות מסגנון הפלמנקו הספרדי. לפני הכל הריקוד היה בריקודי סטאנדארט וכשריקודים סלוניים התפתחו הריקוד הגיע ללאטין במקום הטאנגו.

ג'ייב (Jive) - כולל בתוכו תנועות של טוויסט וסווינג, ריקוד קופצני ושמח. בת הזוג מתגרה בבן הזוג שלה והוא חייב לרדוף אחריה. הריקוד יוצר משחק בין שני אוהבים.

ביגוד בתחרויות - בנות: שמלה עם הרבה קישוטים, שיער מתוח, נעלי עקב בצבעים שונים, צריך לבוא עם שרשראות, צמידים ועוד. בנים: חולצה לבנה צמודה, מכנס שחור מיוחד, פפיון ונעלי עור נמוכות בצבע שחור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]