ריקוד מצווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ריקוד מצווהיידיש "מצווה טאנץ" או "כשר טאנץ") הוא הכינוי למנהג בו בני משפחה רוקדים עם הכלה בחתונה. המנהג מקובל בקרב רוב הפלג החסידי ביהדות החרדית, למעט חב"ד.

המנהג לרקוד לפני הכלה עתיק ונכתב עליו עוד בתקופת הגמרא "כיצד מרקדין לפני הכלה? כלה נאה וחסודה".‏[1] לאורך השנים התפתח מסורת של "ריקודי מצווה" במגוון צורות. המהרי"ל מזכיר מנהג זה כבר בספר המנהגים שלו בסוף המאה ה-14, וכן הוא מוזכר במחזור ויטרי.

את הריקוד הנפוץ המכונה בפשטות "ריקוד מצווה", נהוג לערוך אל מול מעגל המשפחה הקרוב בלבד, לאחר שרוב אורחי החתונה עזבו את האירוע. אבי הכלה, אבי החתן הסבות והדודים ולעתים רבנים ומכובדים אחרים, וכן החתן עצמו רוקדים ביחד עם הכלה. אב החתן ושאר הקרובים לא נוגעים בידי הכלה, אלא באמצעות אבנט הנקרא גרטל, כשהכלה מחזיקה צד אחד והאב את הצד השני. יש נוהגים שגם אב הכלה רוקד בלי לגעת בכלה. לעומת זאת, יש שנהגו שאב הכלה רוקד עם ביתו באחיזת ידיים‏[2], וכן נהגו גם בחסידות ויזניץ[3]. בזרמים אחרים רוקדים לפני החתן והכלה, ולא איתם‏[4].

קיימים מנהגים שונים בחצרות חסידיות שונות לגבי זמן הריקודים, כך למשל בחסידות באבוב נהוג ה'מצווה טאנץ' לא רק בערב החתונה אלא גם בשבת שבע ברכות לאחר הטיש. בחסידויות מסוימות נהוג ה'מצווה טאנץ' גם ביום לפני החתונה בסעודה הנקראת "חתן מאהל".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט"ז, עמוד ב'.
  2. ^ משה שטערן, ‏שו"ת באר משה חלק ג-ד, סימן קל"ב, באתר HebrewBooks
  3. ^ קובצי חידושי תורה אהל משה, כרך 1, 1999
  4. ^ משה שטערן, ‏שו"ת באר משה חלק ג-ד, סימן קל"א, באתר HebrewBooks
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.