ריקרדו זאמורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריקרדו זאמורה
Zamora esp 1926.jpeg

זאמורה על כריכת מגזין הספורט הארגנטינאי "אל גראפיקו", 1926
מידע אישי
שם מלא ריקרדו זאמורה מרטינז
תאריך לידה 21 בינואר 1901
מקום לידה ברצלונה שבספרד
תאריך פטירה 8 בספטמבר 1978
עמדה שוער
מועדוני נוער
1914 -1916 יוניברסיטרי
מועדונים כשחקן
1916 - 1919
1919 - 1922
1922 -1930
1930 - 1936
1937 - 1938
אספניול
ברצלונה
אספניול
ריאל מדריד
ניס
0 (0)
0 (0)
26 (0)
82 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1920 - 1936
1920 - 1930
ספרד
קטלוניה
46 (0)
קבוצות כמאמן
1937 - 1938
1939 - 1940
1940 - 1946
1946 - 1949
1949 - 1951
1951 - 1952
1953 - 1955
1955 - 1957
1960
1961
ניס
אתלטיקו מדריד
אתלטיקו מדריד
סלטה ויגו
דפורטיבו מלאגה
ספרד
סלטה ויגו
אספניול
סלטה ויגו
אספניול

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of Spain.svg ספרד
המשחקים האולימפיים
כסף אנטוורפן 1920 כדורגל

ריקרדו זאמורה מרטינסספרדית: Ricardo Zamora Martínez‏; 21 בינואר 1901 - 18 בספטמבר 1979) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ספרדי. נחשב אחד מגדולי השוערים בכל הזמנים וכאחד מגדולי הכדורגל הספרדי. זאמורה כונה בזמנו "האלוהי" (El Divino) ועד הופעתו של השוער הסובייטי לב יאשין בשנות ה-50 של המאה ה-20, נחשב זאמורה כגדול השוערים בהיסטוריה. פרס השוער היעיל ביותר בליגה הספרדית נקרא על שמו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברצלונה. בגיל 15 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת אספניול, בה שיחק עד 1919 ואז, לאחר שהסתכסך עם מאמן הקבוצה, עבר למתחרה העירונית ברצלונה. במדי ברצלונה זכה בשנים 1920 ו-1922 בגביע הספרדי. ב-1922 חזר לשחק במדי קבוצת אספניול תמורת סכום של 25,000 פזטות ושכר חודשי של 5,000 פזטות שהיוו סכום שיא באותן שנים. במדי אספניול הוא זכה בגביע הספרדי בפעם השלישית בשנת 1929.

ב-1930 עבר לריאל מדריד בהעברה שזכתה להדים רבים בעקבות סכום השיא החדש ששולם עבור כדורגלן - 150,000 פזטות ויותר מכך, בשל היריבות הלאומית והפוליטית שהייתה נטושה בין ברצלונה ומדריד. זאמורה זכה יחד עם ריאל מדריד בשתי אליפויות בשנים 1932 ו-1933 ובשני גביעים בשנים 1934 ו-1936. עם פרוץ מלחמת האזרחים הספרדית הופסקה הליגה הספרדית וזאמורה עבר לשחק בקבוצה הצרפתית ניס יחד עם כוכב ברצלונה ז'וזפ סמיטייר. לאחר פרישתו ממשחק הוא עבר לאמן ואף זכה עם קבוצתו אתלטיק אויאקיון (היום אתלטיקו מדריד) באליפות ספרד. כמו כן, אימן את קבוצות סלטה ויגו ומלאגה. ב-1952 הוא מונה למאמן נבחרת ספרד בכדורגל, מינוי שנמשך שמונה ימים בלבד.

את הקריירה שלו בנבחרת ספרד פתח זאמורה ב-28 באוגוסט 1920 במשחקים האולימפיים באנטוורפן. הייתה זו הופעת הבכורה של נבחרת ספרדית בכדורגל והנבחרת זכתה במדליית הכסף במשחקים. זאמורה התכבד להיות השוער הראשון בהיסטוריה של גביע העולם בכדורגל שעצר בעיטת 11 והוא עשה זאת בניצחונה של ספרד על ברזיל 3:1 במסגרת מונדיאל 1934. במשחק רבע הגמר באותו טורניר פגשה ספרד את המארחת איטליה. באחד מהמשחקים האלימים ביותר בהיסטוריה של גביע העולם, שהסתיים בתיקו 1:1 לאחר הארכה, נפצע זאמורה יחד עם עוד ששה משחקני ספרד וארבעה משחקני איטליה ולא היה מסוגל להופיע למשחק החוזר שנסתיים בניצחון האיטלקים שזכו בגביע העולמי בסיום הטורניר. את משחקו האחרון בנבחרת ערך זאמורה בשנת 1939 במשחק ידידות נגד גרמניה. ב-19 שנותיו כשוער הנבחרת שיחק זאמורה ב-46 משחקים בינלאומיים וספג 42 שערים.

זאמורה התבלט בזכות מיקומו המעולה כשוער, שליטתו ברחבת ה-16, תגובותיו האינסטינקטיביות ובקור רוחו. הוא נודע גם בזכות ראוותנותו במגרש ומחוצה לו. ב-1936, בעת ששיחק במדי ריאל מדריד, עצר זאמורה בעיטה של ז'וזפ אסקולה, חלוץ ברצלונה, עצירה שנחשבה בזמנו ליוצאת מן הכלל וקיבלה סופרלטיבים רבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]