רישאר גליאנו

**רישאר גליאנו**
**Richard Galliano**
לידה	12 בדצמבר 1950 (בן 73); קאן, צרפת
מוקד פעילות	צרפת
תקופת הפעילות	מ-1964
מקום לימודים	הקונסרבטואר של ניס
סוגה	ג'אז
שפה מועדפת	צרפתית
כלי נגינה	אקורדיון, טרומבון, פסנתר, בנדונאון
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון
פרסים והוקרה	קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (13 במאי 2016); קצין מסדר האמנויות והספרות; מפקד מסדר האמנויות והספרות ;
	האתר הרשמי
	פרופיל ב-IMDb

רישאר גליאנו (Richard Galliano; נולד ב-12 בדצמבר 1950) הוא נגן אקורדיון צרפתי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליאנו נולד בקאן. אביו שהיה נגן אקורדיון ממוצא איטלקי לימד את גליאנו הצעיר לנגן באקורדיון ובפסנתר בגיל 4. בנעוריו למד גליאנו בקונסרבטוריון של ניס, לימודים שכללו נגינה בטרומבון, שיעורי הרמוניה וקונטרפונקט אותם סיים בהצטיינות בשנת 1969. הוא ניגן יצירות של באך, צ'יקובסקי, ראוול וגרשווין בתחרויות שונות, וזכה במקום הראשון בתחרות "הגביע העולמי" לאקורדיון שנתיים ברציפות (1966 בספרד, 1967 בצרפת). בתחרות בספרד, היצירה שנבחרה כמבחן למשתתפים הייתה "שקון" פרי עטו של אמן האקורדיון הישראלי יהודה אופנהיימר. שני האמנים שמרו מאז על קשר הדוק. בשנת 1973 עזב את דרום צרפת לפריז, שם נהיה למלחין, מנצח ומעבד בתזמורת של קלוד נוגארו.^[1]

בחיפושיו להרחבת אופקי נגינתו באקורדיון הוא החל להקשיב לג'אז. בין השפעותיו הוא מציין את החצוצרן קליפורד בראון ומספר שחיפש לחכות את הדחף שלו ואת אופן יצירת המשפטים המוזיקליים שלו (Phrasing) על האקורדיון. בהתלהבותו הרבה מהעולם החדש שנפתח בפניו, הופתע גליאנו לגלות שהאקורדיון לא היה שותף בעולם הג'אז.

במהלך הקריירה שלו ניגן עם נגני ג'אז מן השורה הראשונה, בהם רון קרטר, צ'ט בייקר, אל פוסטר, ז'ולייט גרקו, שארל אזנבור, טרילוק גורטו, יאן גרברק, מירוסלב ויטוס, מישל פטרוצ'יאני, טוטס טילמנס, בובי מקפרין, רישאר בונה, מרק פלדמן ובירלי לאגרן.