רית'ם צ'יינג'ס

בג'אז רית'ם צ'יינג'ס (באנגלית: Rhythm Changes) הוא שמו של מהלך הרמוני על-פי הסטנדרט של ג'ורג' גרשווין "I Got Rhythm". רצף האקורדים הזה מהווה את בסיסם הרמוני של אין ספור יצירות בג'אז. הרית'ם צ'יינג'ס היו פופולריים מאוד בעידן הסווינג "Shoe Shine Boy" (לסטר יאנג וקאונט בייסי) ו"Cottontail" (דיוק אלינגטון, 1940), הן שתי דוגמאות מפורסמות מתוך אין ספור קטעים המשתמשים במהלך זה.

בתקופת הביבופ עשו המוזיקאים שימוש נרחב אף יותר במהלך. הוא היה אחד המהלכים הראשונים שעליהם צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי ונוספים מהתקופה הזו החלו לאלתר בחופשיות המאפיינת את הביבופ.

המבנה ההרמוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

רית'ם צ'יינג'ס הוא מבנה בעל 32 תיבות. עם בית וגשר, או A part ו- B part. מהלך האקורדים בחלק הראשון הוא I-VI/ii-V (טוניקה-סובמדיאנטה-סופרטוניקה-דומיננטה) החוזר פעמיים ולאחריו I-I7/IV-IV#dim/I-V/I (זהו המהלך הנפוץ, אם כי המקורי של גרשווין הוא: I-I7/IV-iv). לדוגמה בסולם דו מז'ור: C-A7/Dm-G פעמיים ואז C-C7/F-F#dim/C-G/C (או C-C7-F-Fm). הגשר (ה-B part), לעומת זאת, בנוי מרצף דומיננטות שניוניות המובילות לדומיננטה הראשית של הסולם. דוגמה בדו מז'ור: E7-A7-D7-G7. האקורד סול שבע מוביל את הקטע לריפריזה האחרונה של החלק הראשון. את הרית'ם צ'יינג'ס אפשר לנגן בכל הסולמות אך הם נפוצים ביותר בסולמות סי במול ומי במול.

קיימות וריאציות רבות על מהלך האקורדים בחלק הראשון. נגני הבי-בופ לדוגמה נהגו לנגן רצף של דרגות שנייה לחמישית (סופרטוניקה לדומיננטה) על-מנת ליצור עניין כשלעצמו.

לעיתים נעשה שימוש רק באחד מהחלקים, למשל ב"Scrapple From the Apple" של צ'ארלי פארקר, בו מנוגנת בחלק הראשון ההרמוניה של "Honeysuckle Rose" ובגשר מנוגן רצף הדומיננטות של הרית'ם צ'יינג'ס. קטעים אחרים לעומתו כמו "The Eternal Triangle" של סאני סטיט ושיר הנושא של החבובות מנוגנת דווקא בחלק הראשון הרמוניית הצ'יינג'ס ובגשר משהו אחר.