רכב לפינוי אשפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משאית לפינוי אשפה המעמיסה את האשפה מאחור
רכב לפינוי אשפה מלפנים תוצרת סקאניה

רכב לפינוי אשפה המכונה בשפת יום-יום כמשאית אשפה (עממי: אוטו זבל) הוא כלי רכב, בדרך כלל משאית, המשמש לאיסוף כמויות קטנות של פסולת ולפנותן למטמנות (מזבלות), אתרי מיחזור או מקומות אחרים לאיסוף ולריכוז פסולת, בין כתחנה האחרונה ובין לצורך המשך שינועה לאתר אחר. כלי רכב אלה בנויים באופן המאפשר להם לאסוף את הפסולת במהירות, בדרך כלל אגב דחיסתה או טחינתה במטרה לחסוך במקום ולהגדיל את קיבולת כלי הרכב, ולפרוק אותה ביעילות ובמהירות לאחר מכן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי הרכב הראשונים לפינוי אשפה הופיעו זמן קצר לאחר המצאת המכונית והתפתחות המשאיות הראשונות. בתחילה נעשה שימוש במשאיות ללא כיסוי לתאי המטען שלהן, אולם עד מהרה הופיעו משאיות סגורות שנבנו בצורת מכל, ואשר מנעו את התפשטות ריח האשפה ואת זליגתה או העפתה מהרכב באופן אקראי.

בסוף שנות ה-20 הופיעו המתקנים הממוכנים הראשונים אשר אפשרו להרים את פחי הזבל לגובה מכל האשפה של כלי הרכב, מבלי שעובדי התברואה יאלצו להניפם בכוח שריריהם בלבד, ובשנת 1938 הומצא מדחס האשפה ההידראולי הראשון שהותקן בכלי הרכב, ואשר הגדיל את קיבולת מטענן. ב-1955 יוצר כלי הרכב הראשון אשר אסף את האשפה מלפנים, שיטה שאיננה רווחת בישראל. מאז שופרו שיטות הרמת מכלי האשפה אל מכל האשפה בכלי הרכב ודחיסת הפסולת בתוכו, וכלי הרכב יוצרו בגדלים שונים כדי להעניק מענה מתאים לנפח האשפה ולתנאים העירוניים.

בסוף המאה ה-20 יוצרו כלי הרכב הראשונים אשר הופעלו על ידי נהג בלבד, וחסכו בכך את הצורך בהעסקת עובדי התברואה. כלי רכב אלה, הפועלים בברצלונה לדוגמה, אוספים את הפסולת מצידם הפונה אל המדרכה, והנהג מפעיל את מנגנון איסוף הפסולת באמצעות מצלמה ומסך המאפשרים לו לראות את הנעשה בצידו של הרכב. הבעיה העיקרית בשיטה זו היא שהיא מסוגלת לטפל באשפה רק בהתקיים התנאים להפעלתה, דהיינו שמכלי האשפה ממוקמים במקום נגיש זה לצד זה, מבלי שכלי רכב או עצמים אחרים מונעים את הצמדות המשאית אליהם. שיטה זו גם אינה מסוגלת להעניק מענה לפסולת שהצטברה מחוץ למכלי האשפה.

סוגים של כלי רכב לפינוי אשפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי הרכב לפינוי האשפה עושים שימוש במספר שיטות:

  • כלי רכב המעמיסים את האשפה דרך פתח הקבוע בצידו האחורי של מכל האשפה בכלי הרכב, בין באמצעות מתקן הרמה הידראולי או בלעדיו.
  • כלי רכב המעמיסים את האשפה מלפנים - אלה מיועדים בעיקר לריקון מכלי אשפה גדולים במפעלי תעשייה ובבתי עסק. כלי הרכב מצויד במזלג הרמה המניף את מכל האשפה מעל לתא הנהג ומרוקן את תכולתו אל מכל האשפה מאחוריו.
  • כלי רכב המעמיסים את האשפה מהצד - פועלים בדומה לכלי רכב המעמיסים אותה מאחור.
  • משאיות המצוידות במנוף להעמסת אשפה חריגה בגודלה, לדוגמה פסולת מוצקה של גיזום ואריזות. תא המטען של כלי רכב אלה אינו מכוסה כדי לאפשר למנוף לרוקן את האשפה לתוכו.
  • משאיות העושות שימוש בצינור ומשאבה המאפשרים שאיבת אשפה המרוחקת מהמשאית.
  • משאיות לפינוי מכלי אשפה גדולים ("צפרדע"). משאיות אלה אינן מצוידות במכל משלהן, והן מעמיסות את המכל עצמו ומעבירות אותו לריקון תוכנו במקום אחר.
  • קקנוע - אופנוע המפנה צואת כלבים ממדרכות ערים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רכב לפינוי אשפה בוויקישיתוף