רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב
 | |
| מבט מהים על רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | רכס כורכר |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
 צפון-מערב תל אביב |
| קואורדינטות | 32°07′50″N 34°47′13″E / 32.130549°N 34.786959°E |
 | |
  | |
רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב הוא שריד לבית גידול חולי על גבעות הכורכר והחמרה שאפיינו את מישור החוף, בעיקר בין העיר תל אביב-יפו של ימינו ובין מישור חוף הכרמל, ותופעת טבע עולמית ייחודית במזרח אגן הים התיכון.
הרכס מתנשא לרום של עשרות מטרים, משתרע מגבול הרצליה דרומה עד לחוף וטיילת תל ברוך. רוחבו כשלוש מאות מטרים, והוא נתחם בצדו המזרחי ברחוב 2040. שטחו כ-1,900 דונם מהם 1,700 שטחים פתוחים ו-200 מבונים. לאורך החוף למרגלות הרכס עובר שביל ישראל.
הרכס כולל מערכות אקולוגיות המספקות שירותים אקולוגיים לסביבתו, משמר מגוון ביולוגי ייחודי, ומהווה נקודת תצפית אל המרחב הפתוח. בעבר ובהווה האזור הוא שמורה בלתי מוכרזת של טבע עירוני "פראי", בקרבת שכונות העיר ולרווחת תושביה, שיד אדם מיעטה להתערב בו.
תושבי תל אביב והסביבה[1] ניהלו מאבק מוצלח למען הכרזתו של רכס הכורכר כשמורת טבע עירוני, במקביל לפיתוח העירוני בכל האזור שהחל אחרי הפסקת פעולתו של שדה דב ב-2019, ואשר סיכן עוד יותר את עתידו של רכס זה כשטח טבע עירוני פתוח[2].
בספטמבר 2023 לאחר שבע שנות עבודה ותכנון חנכה עריית תל אביב את טיילת המצוקים לאורך המצוק אשר מחברת את חוף תל ברוך עם חוף הצוק, הטיילת היא חלק מפארק חופי שיכלול את מרבית הרכס[3].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תל רֶקִּית הוא הנקודה הגבוהה ביותר ברכס הכורכר הצפון מערבי של תל אביב, 30 מטר מעל קו החוף.
בתל נמצאו שרידים של מחנות פרהיסטוריים משלהי התקופה הפלאוליתית העליונה וכן מהתרבות הכבארית של תחילת התקופה האפיפלאוליתית[4]. עד 1948 ישבו בתל בדואים משבט ערב אל-קורעאן, בסמוך לקברו של השייח' סעיד אל-קורעאני[5]. בימי מלחמת העולם הראשונה שימש התל יחידת תותחנים עות'מאנית. עד 2012 ארח התל מתקן צה"לי.
קרקע חי צומח אקלים ונוף ברכס[עריכת קוד מקור | עריכה]
רכס הכורכר הוא נקודת מפגש בין אקלים ים-תיכוני וקרקע דמוי מדברית, החולות מהם נוצרו קרקעות הכורכר והחמרה המרכיבות את בית הגידול החולי שעל הרכס הוסעו ממדבר סהרה באמצעות הנילוס וזרימת מי הים התיכון ממערב למזרח אל חופי ישראל, וככזה הוא מהווה את נקודת התפוצה הצפונית ביותר למיני צומח וחי מדבריים.
אדמת המרזבה ממזרח לרכס ולכביש 2040, כבדה, ובעלת יכולת ניקוז נמוכה. נגר עילי המתקשה לפרוץ את הרכס בדרכו לים חובר לנגר עילי הזורם מן הרכס לכיוון המרזבה ממערב למזרח וכך מתהוות ביצות ושלוליות חורף בעורף הרכס, כדוגמת שלולית החורף ממזרח למגדלי נאמן[6].
תסקיר השפעה על הסביבה שערך ב-2012 האקולוג, ד"ר עודד כהן, באזור הרכס, קובע, "שבאזור נמצאים 180 מינים של צמחי בר. מדובר לדבריו בשמונה אחוזים מכלל מיני הצומח בישראל בשטח יחסית מצומצם.
נסקרו צמחים מוגנים בישראל, מינים אנדמיים[7] ומינים ברשימת צמחי בר שבסכנת הכחדה בישראל[8].
כמו כן אותרו 17 מינים של זוחלים[9] ודו-חיים ובהם חמישה[10] בסכנת הכחדה[11].
השרקרק המצוי המקייץ בישראל מקנן במחילות הנחפרות במצוקי הרכס והוא אחד מתוך 72 מינים של ציפורים מקומיות וחולפות שנצפו באזור הרכס המשמש נקודת עצירה למנוחה או שהייה ארוכה יותר לקראת נדידה. גם השועל נמנה עם דרי הרכס. הרכס משמש בית גידול לחרקים מאביקים המספקים שירותי האבקה לגידולים חקלאיים בשדות הקרובים. קיפוד החולות, יונק שוכן חול, המצוי בסכנת הכחדה[12], אף הוא חי ברכס.
המאבק להצלת רכס הכורכר ושלולית החורף למרגלותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאבק להצלת הרכס הוא חלק מהמאבק הכולל להצלת הסביבה החופית של ישראל.
עיקרי תוכנית המתאר המקומית תא/3700 של עיריית תל אביב-יפו לצפון מערב העיר בהקשר לאזור הרכס כוללים את העתקת כביש 2040 מערבה והעלתו על רכס הכורכר תוך בנייה למגורים על השטח המתפנה (60% מרכס הכורכר), והפיכת יתרת השטח ממערב לכביש החדש מטבע עירוני "פראי" לפארק עירוני, מפולש בשלוש שדרות מהאזור המבונה לחוף הים אשר מתחתיו יחפרו שלושה חניונים ועליו יבנו שלושה מיני מרכזי קניות וחניון עילי. התוכנית כוללת בנייה בתחום 300 המטרים מקו המים המחייבת אישור מיוחד של הוועדה לשמירת הסביבה החופית על פי חוק שמירת הסביבה החופית, 2004.
לעומת זאת, מטרת המאבק היא החרגתו של הרכס וסביבתו הקרובה מגבולות תוכנית העירייה והכרזתם כשמורת טבע עירונית, כמקובל בערים רבות בעולם[13].
המועצה הארצית לתכנון ובנייה דנה בתוכנית ומונח לפניה ערר שהגיש פורום התושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו[14]. בערר מתבקשת המועצה "לבטל את התוכנית כולה לצורך תכנון המרחב הכולל מחדש ולחלופין, לבטל את התוכנית ככל שהיא נוגעת לרכס הכורכר ברוחבו הקיים (ממערב לכביש 2040) לסביבתו ול"שלולית החורף"[15], הנמצאת במרזבה ממזרח לכביש 2040 בקרבה ל"מגדלי נאמן" על מיני הדו-חיים שבה שבסכנת הכחדה[16]. תסקיר ההשפעה על הסביבה הנספח לערר קובע כי תוכנית העירייה ב"מתכונתה הנוכחית מהווה ניגוד גמור לעקרונות פיתוח בר-קיימא ולשימור המגוון הביולוגי באזור הרכס". גם פנייתו של עזריה אלון למועצה הארצית משולבת בערר ונאמר בה כי תוכניות העירייה "יסכנו את קיומו של אזור הרכס וימיטו כליה על המערכות הטבעיות ומערכות החי והצומח הייחודים המאפיינים אותו"[17].
איומים נוספים לרכס מקורם באדישות העירייה ורשויות החוק לתופעות עברייניות המתאפשרות באזור הרכס, כגון, תנועת רכבי שטח, השלכת פסולת בניין, והפיכת הרכס לשטח אימונים של צמ"ה של לוחמי האש של העיר[18].
תנועת רכבי השטח חורצת את תוואי הרכס ומערערת את מצוקיו, משנה את פני השטח, קוברת מחילות על בעלי חיים שחוסים בהם, יוצרת מפגע רעש שמפחיד ומרחיק בעלי חיים מהרכס, לעיתים לצמיתות, ומזהמת את הקרקע בשמנים ודלק.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערר שהגיש פורום התושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו למועצה הארצית לתכנון ובנייה כנגד תא/3700 של עיריית תל אביב-יפו
- ד"ר עודד כהן, חוות דעת אקולוגית לתוכנית מתאר תא\3700, נספח 3 לערר כנגד תא/3700, 31 באוקטובר 2012
- טל לבנוני, בתי הגידול של הכורכר והחמרה נקודות החן של מישור החוף, החברה להגנת הטבע, יוני 2011
- החברה להגנת הטבע, סקר יונקים וזוחלים בחולות מישור החוף כאמצעי להערכת מצב בתי הגידול החוליים, הגדרת החשיבות לשימורם וגיבוש אמצעי ממשק לקיומם(הקישור אינו פעיל), 2006-2002
- ניר מעוז, סקר תשתיות טבע עירוני תל אביב - יפו 2012, הוכן עבור: היחידה לתכנון אסטרטגי עיריית תל אביב-יפו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סקר פארק החוף תא/ 0033 דוח מסכם, עיריית תל אביב-יפו, דצמבר 2014
- שמורת תל אביב
- תוכנית צפון-מערב העיר (תבע 3700)(הקישור אינו פעיל), אתר עיריית תל אביב-יפו
- מיזם "עיר ים" בסרטון הדמיה של עיריית תל אביב, בתוך אתר "פרויקט תל אביב"
- גילי סופר, צפון תל אביב: הסוף של החוף, באתר ynet, 10 ביוני 2004
- ארז ארליכמן, בצל הבנייה: הצצה לחיות הבר בשמורת ת"א, באתר ynet, 14 במרץ 2013
בעקבות בעלי החלומות האקולוגיים, סרטון באתר יוטיוב, מבית היוצר של 'טבע הסביבה', הסטודנטים מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת ת"א
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמורת תל אביב
- ^ חן פונדק, עתיד תוכנית הבנייה הענקית של צפון ת"א יוכרע היום, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2013
- ^ זיו ריינשטיין, הכי יפה בארץ: נפתחה טיילת הפארק החופי בתל אביב, באתר וואלה!, 13 בספטמבר 2023
- ^ חמודי חלאילה, לטיציה ברדה וגילי הלל, תל רקית: דוח סופי, חדשות ארכאולוגיות, גיליון 122 (2010), 2 ביולי 2010
- ^ חוף תל ברוך באתר טבע ונופים בישראל
- ^ "נחל נאמן" מצגת של ד"ר דרור מלמד, 2011
- ^ תלתן ארצישראלי, תורמוס ארצישראלי, מקור חסידה תל אביבי, מרסיה יפהפייה, דרדר הקורים, מררית מצויה, פעמונית גפורה
- ^ אגמון שרוע בוציץ סוככני, לשישית מקומטת וצלבית החוף.
- ^ נחושית החולות, קמטן החורש, צב יבשה מצוי, עכבר מצוי, בריון מצוי
- ^ קרפדה ירוקה, צפרדע הנחלים, אילנית מצויה, חפרית מצויה, טריטון הפסים כולם דיירי שלולית חורף ממזרח לכביש 2040 בקרבה ל"מגדלי נאמן", ראו הערת שוליים מס' 4
- ^ צפריר רינת, ת"א הבטיחה לשמור על הטבע - אך בונה חניון במקום בו אותרו 180 מיני צמחים, באתר הארץ, 17 בפברואר 2013
- ^ החברה להגנת הטבע, סקר יונקים וזוחלים בחולות מישור החוף כאמצעי להערכת מצב בתי הגידול החוליים, הגדרת החשיבות לשימורם וגיבוש אמצעי ממשק לקיומם, 2002-2006
- ^ Jamaica Bay Wildlife Refuge, בניו יורק, Hong Kong Wetland Park, בהונג קונג, WWT London Wetland Centre, בלונדון
- ^ פורום התושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו והמטה להצלת שמורת תל אביב מטעמו
- ^ הערר שהגיש פורום התושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו למועצה הארצית לתכנון ובנייה
- ^ כבר בתוכנית מתאר 2700 לפיתוח צפון מערב העיר הבטיחה העירייה להקצות 7 דונם עבור שלולית החורף
- ^ מתוך מכתבו של עזריה אלון למועצה הארצית לתכנון ובנייה 28.10.12
- ^ צפריר רינת, מצוק הכורכר האחרון בת"א הפך לשטח אימון למכבי האש, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012
