רמ"ה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| רמ"ה | |
|---|---|
| תאריך לידה | 1180 |
| תאריך פטירה | 1245 |
| השתייכות | בית המדרש בעיר טולדו, מן המתנגדים לרמב"ם. |
| נושאים בהם עסק | מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד ופוסק |
| רבותיו | אביו - טודרוס בן יהודה |
| חיבוריו | "פרטי פרטין" (על הש"ס, מוכר גם בשם "יד רמה"), "ספר האגרות" - כינוס חליפת מכתבים עם חכמי צרפת, "אור צדיקים" (שו"ת), "מסורת סייג לתורה" (דיני כתיבת ספר תורה), "לפני ולפנים" (פירוש לספר יצירה), "גינת ביתן" (על חומש בראשית לפי הקבלה) ו"שושן סודות על הקבלה". |
רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה - הרמ"ה, (ד'תתק"ל בבּוּרגוֹס-Burgos, ספרד - ה'ד' בטולדו; 1170 - 29 במרץ 1244)[1]. מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד ופוסק מן הראשונים. מתנגד חריף להשקפות הרמב"ם.
בן דורם של שלמה בן אדרת (הרשב"א), הרמב"ן, ר' שמשון משאנץ - בעל התוספות, וחכמי לוניל אשר בפרובנס - רבינו יהונתן הכהן, ר' אהרן בר משולם ורבי אברהם בן נתן הירחי.
הרמ"ה נולד למשפחת חכמים נכבדה. הוא ואביו, טודרוס בן יהודה, עברו לטולדו. שם הקימו ישיבה. אביו הוכתר בתואר "נשיא", תואר שעבר לבנו מאיר לאחר מותו ב- 1225. בשנות השלושים לחייו התמנה הרמ"ה על ידי הקהילה לבית הדין של טולדו. חבריו לבית הדין היו רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של יוסף אבן מיגאש) והשני רבי אברהם בן נתן הירחי. הוא נחשב מגדולי הפוסקים בספרד הנוצרית ורבים פנו אליו בשאלות, ביניהם חברו הרמב"ן.
תוכן עניינים |
[עריכה] פולמוס הרמב"ם
הרמ"ה פתח את פולמוס הרמב"ם. בשנת 1200 כתב אגרת לחכמי לוניל בפרובנס ובה תקף את השקפותיו של הרמב"ם (שהיה עדיין בין החיים) העולות מספרו "משנה תורה". הרמ"ה התנגד לדרך הפרשנות האליגורית של הרמב"ם ותפיסותיו על עולם הבא ותחיית המתים. אגרת התשובה הנוזפת שקיבל מרבי אהרון בן משולם פתחה חליפת אגרות שנכללה ב"ספר האיגרות". הרמ"ה נכשל בגיוס חכמי צרפת כנגד תורת הרמב"ם ועורר עליו זעם רב. אחד מחכמי ספרד כתב:
| שְׁאָלוּנִי יְדִידַי: אֵיךְ יְכֻנֶּה
בְּשֵׁם מֵאִיר, וְהוּא הוֹלְךְ חֲשֵׁכִים? |
||
| -- רבי ששת בנבנישתי,ברצלונה [2] | ||
יחד עם זאת הוא רכש לרמב"ם כבוד רב וכתב קינה למותו.
שלושים שנה לאחר מכן, בשנת 1232 התלקח שוב פולמוס על תורת הרמב"ם. רבי שלמה מן ההר (מונטיפלייר) ותלמידו יונה גירונדי הנהיגו חרם על חלק מספרי הרמב"ם ונענו בחרם עליהם והחוברים אליהם. בפולמוס זה השתתפו גם הרד"ק (רבי דוד קימחי) והרמב"ן. הרמ"ה עצמו עמד הפעם מן הצד.
| תקופת חייו של רמ"ה על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] כתביו
ספרו העיקרי על התלמוד נקרא "פרטי פרטין" (מוכר גם בשם "יד רמה"). הספר דן באריכות רבה על סוגיות תלמודיות וקביעת פסקי הלכה על פיהן. הספר כתוב בארמית ולבאורי מילים נעזר בערבית. הרמ"ה הוציא גם מהדורה מקוצרת של הספר. לא כל הספר שרד, שלושה חלקים, על מסכת "בבא בתרא" ועל "מסכת סנהדרין", (יצאו לאור בסלוניקי בשנים תק"ן (1790) ותקנ"ח (1798)ועל מסכת קידושין. פירושיו לעוד 12 מסכתות מוזכרות אצל פרשנים ופוסקים אחרים במרוצת הדורות. ביניהם רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש) ובנו רבי יעקב בעל הטורים, מחבר 'ארבעה טורים'. החלק אבן העזר שבו מבוסס על פירושיו של הרמ"ה.
ספר האגרות - כינוס חליפת מכתבים עם חכמי צרפת יצא לאור בפריז תרל"א (1871).
מעט השאלות והתשובות שלו (שו"ת) שנשתמרו, כונסו בספר אור צדיקים (סלוניקי תקנ"ט 1799).
הרמ"ה חקר את המסורה וכתב את הספר מסורת סייג לתורה שיצא לאור בפירנצה תק"י (1751). הספר עוסק בדיני כתיבה נכונה של ספר התורה והשפיע על דרך כתיבת ספרי התורה בתקופתו ולאחריה. בהתבסס על מחקרו כתב בעצמו ספר תורה ששימש להגהת ספרי תורה בספרד.
כמקובל כתב שלושה ספרים. פירוש לספר יצירה - לפני ולפנים, גינת ביתן - על ספר בראשית לפי הקבלה ושושן סודות על הקבלה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על פירושי הרמ"ה אתר סדר הדורות של חכמי אשכנז וצרפת
[עריכה] הערות שוליים
|
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית - רבי שמואל הנגיד | רי"צ אבן גיאת בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד - רבנו נסים בן יעקב | רבנו חננאל | רי"ף מעבר לספרד | ר"י מיגאש | רמב"ם מעבר לצפון אפריקה בית המדרש בעיר טולדו - רמ"ה | רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) | (ראב"ן הירחי) | רבנו יונה בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית - הרמב"ן | רא"ה | רשב"א | ריטב"א | ר"ן | הריב"ש מעבר לצפון אפריקה | הרשב"ץ רבי יצחק קנפנטון | רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) | רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד |
