רמה סמסונוב

**רמה סמסונוב**
	רמה סמסונוב, תחילת שנות ה-40
לידה	14 באפריל 1921; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	21 באוקטובר 2012 (בגיל 91); תל אביב-יפו, ישראל
מוקד פעילות	ירושלים
תקופת הפעילות	1952–2009 (כ־57 שנים)
סוגה	קלאסי; זמר עברי; לדינו
שפה מועדפת	עברית
בן או בת זוג	יצחק ישר
צאצאים	אבנר ישר

רֶמָה סַמסונוב (14 באפריל 1921 – 21 באוקטובר 2012) הייתה מורה לפיתוח קול, זמרת מצו-סופרן, וסופרת ילדים ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמסונוב נולדה בירושלים, לאהרון סמסונוב ממשפחת סמסונוב, ממייסדי חדרה ולזינה רבקה לבית חבקין. אחותה הגדולה הייתה השחקנית תמר סמסונוב (1915–1959).^[1] גדלה בחדרה, סיימה את לימודיה התיכוניים בירושלים ולמדה הוראה בבית המדרש למורים בבית הכרם. לאחר מכן המשיכה בלימודי מוזיקה וזמרה בבית הספר "ג'וליארד" בניו יורק, באוניברסיטת ויסקונסין ואצל רוזה פאולי(אנ') באקדמיה למוזיקה בירושלים. בקיץ 1942 (י' בסיוון) נישאה ליחיעם ויץ. השניים הכירו עוד בתיכון בירושלים. ויץ נהרג בפעולת "ליל הגשרים" בשנת 1946.

היא הופיעה עם תזמורות שונות, ובהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת רשות השידור והתזמורת הסימפונית חיפה. באמצע שנות ה-60 נמנתה יחד עם גארי ברתיני על מייסדי התזמורת הקאמרית הישראלית.

בפסטיבל הזמר הראשון ב-1960 זכתה במקום השני יחד עם גדעון זינגר בשיר "העלמה". ב-1965 הופיעה במחזה "ברכט על ברכט" בתיאטרון זווית. השתתפה בתקליט "שירי ברטולד ברכט" שהופץ באותה שנה. במקביל נמנתה עם מייסדי התזמורת הקאמרית הישראלית (נקראה אז "אנסמבל"), יחד עם המנצח גארי ברתיני. היא הופיעה רבות עם תזמורת זו, בין השאר בהצגת "הקונסול". בשנת 1968 השתתפה ב"רומנסרו ספרדי", מופע שירי לאדינו, יחד עם יוסי בנאי, יהורם גאון, אברהם פררה, ירדנה הדר, יגאל גאון ומקהלת צדיקוב. סמסונוב שרה בהופעה בעברית, בין היתר, את השירים "צל לא צל", "יעל" ו"בת גלים" ובלאדינו את "איר מה קרו מאדרה א ירושלים" ("אמא, אני רוצה ללכת לירושלים"). ההופעה הוקלטה והופצה בתקליט. באמצע שנות השבעים הלחין שלמה גרוניך מספר שירי משוררים רבים לסמסונוב. בין היתר הולחנו 'אסופי' (מילים: נתן אלתרמן) ו'לו באת' (מילים: נתן זך). גרוניך אף ליווה את סמסונוב בהופעותיה. סמסונוב הקליטה שירים רבים, אך לא הוציאה שום אלבום סולו, מלבד אלבום שהוקלט בשנות השבעים, אך לא הופץ באופן מסחרי. אחד השירים שנכלל בתקליט, אותו חיברה סמסונוב, הוא "טוליק".

הופיעה תקופה ארוכה כסולנית באופרה הישראלית ובגיל 50 החליטה לפרוש מן הבמה^[2] ולעבור ללמד בבית הספר לאמנות הבמה – בית צבי ברמת גן, שם שימשה כמורה קרוב ל-20 שנה.

בשנת 1976 כתבה את ספר הילדים "לא הספיקה לי היד" וב-1981 את "השן הראשונה".

זכתה במדליית הזהב בפסטיבל הנוער הדמוקרטי במוסקבה בשנת 1957. בשנת 2000 זכתה בתואר יקירת העיר תל אביב.

סמסונוב הייתה נשואה שלוש פעמים. בעלה השלישי היה האדריכל יצחק ישר. מנישואין אלה נולד אבנר ישר. בני הזוג התגרשו בסביבות שנת 1960.

רמה סמסונוב הלכה לעולמה בתל אביב בסתיו 2012, בגיל 91.

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתה בשדרות ח"ן מס' 36.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה (מגזין על צלילים ואנשים) 17 (1988):
- מירה זכאי, 'רמה סמסונוב, זמרת שהיא אישיות', 38-43.
- גארי ברתיני על רמה סמסונוב, 40.
- סרג'יו נטרא על רמה סמסונוב, 42.
- צבי אבני על רמה סמסונוב; בן-ציון אורגד על רמה סמסונוב, 43.
יוסי תבור, 'רמה סמסונוב - אשה עסוקה עד מאוד', אופרה 26 (1998), 42-44.
יצחק נבון, כל הדרך - אוטוביוגרפיה, הוצאת כתר, 2015, עמ' 39

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא רמה סמסונוב בוויקישיתוף

רמה סמסונוב, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
רמה סמסונוב, באתר שירונט
רמה סמסונוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רמה סמסונוב, דף שער בספרייה הלאומית
רמה סמסונוב, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
על אודות רמה סמסונוב באתר הספרייה הלאומית
רמה סמסונוב, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
משה גורלי, מוסיקה: אמנים צעירים: נא להכיר – זמרת צעירה, דבר, 10 בספטמבר 1954
מ. נצר ור. סמסונוב על הפגישה הנסערת עם המוני היהודים בברה"מ, דבר, 27 באוגוסט 1957
זמרי לי, זמרי, מעריב, 24 ביולי 1964
נועה הרשקוביץ‏, מתה המורה הוותיקה לפיתוח קול רמה סמסונוב, באתר וואלה!‏, 21 באוקטובר 2012
מרב יודילוביץ', מתה זמרת האופרה רמה סמסונוב, באתר ynet, 21 באוקטובר 2012

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ תמר סמסונוב, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב; תמר סמסונוב למנוחות, מעריב, 19 בנובמבר 1959; תמר סמסונוב – למנוחות, דבר, 20 בנובמבר 1959; אליהו גולדנברג, תנו לנו להתייחד עם יקירינו בשקט, דבר, 27 בנובמבר 1959.
^ מרדכי חיימוביץ, אבנר מלך המגדלים, סופשבוע מעריב, 20 ביוני 2012

[1] תמר סמסונוב, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב; תמר סמסונוב למנוחות, מעריב, 19 בנובמבר 1959; תמר סמסונוב – למנוחות, דבר, 20 בנובמבר 1959; אליהו גולדנברג, תנו לנו להתייחד עם יקירינו בשקט, דבר, 27 בנובמבר 1959.

[2] מרדכי חיימוביץ, אבנר מלך המגדלים, סופשבוע מעריב, 20 ביוני 2012

[1]

[2]