רמה (מקרא)
רמה או הרמה[1], הוא כינוי או שם נלווה של אתרים, שחלקם היו ערים פרק זמן, בארץ ישראל בתקופה הישראלית, המוזכרים בתנ"ך. השם נגזר ממקומם הגבוה של היישובים[2].
ישובי הרמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יישובי הרמה שויכו אל נחלות שנים עשר שבטי ישראל, או אל חבל ארץ כמו הגלעד. לפעמים, יישובי הרמה מתוארים כמסמני גבול או שנמצאו באזור סְפר וגבול טבעיים.
1. רמה בנחלת שבט אשר; מוזכרת בספר יהושע:
”וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה ויהיו [וְהָיוּ] תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה”[3].
אדוארד רובינסון זיהה את הרמה הזו עם הכפר ראמה[4].
2. רמה בנחלת שבט נפתלי; מוזכרת בספר יהושע:
”וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת : וַאֲדָמָה וְהָרָמָה וְחָצוֹר”[5].
3. ראמות בנחלת שבט יששכר, נקראה גם יַרמוּת או רֶמֶת; מוזכרת בספר דברי הימים:
”וּמִמַּטֵּה יִשָׂשכָר אֶת קֶדֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ : וְאֶת רָאמוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עָנֵם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ”[6].
ירמות זוהתה באתר כוכב הירדן בספרות המחקר במאה ה-20[7][8].
4. רמות גלעד או רמה באזור הגלעד; מוזכרת בספר יהושע:
”וּמִמַּטֵּה גָד אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ”[9].
לדעת חוקרים, מיקומה של הרמה בגלעד היה בצפונו[10].
בספר מלכים נאמר כי שלמה המלך מינה נציבים מיושבי הגלעד, ובהם:
”בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד”[11].
בספרות המחקר הוצע זיהויה של רמה בגלעד בכפר רימון ליד ג'רש;[12] ולחלופין, בעיר סלט, שניהם בעבר הירדן המזרחי[13].
5. רמה באפרים או רמה בהר אפרים, בנחלת שבט אפרים. מוזכרת בתנ"ך, למשל בספר שופטים[14].
החוקר ד"ר יואל אליצור משער, כי רמה אפרים היא עירם של אלקנה ובנו שמואל ואליה התכוון הפסוק:
”וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל-יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה”[15].
אליצור משער כי רמה באפרים היא הרמתיים צופים שבארץ צוף[16].
אליצור שיער את זיהויה של רמה באפרים בכפר בֵּית אִלו (נ"צ 161153)[17].
6. רמה בבנימין, עיר גבול בנחלת שבט בנימין, בסמוך למכמש; לאחר פילוג הממלכה, בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל[18]. מוזכרת בתנ"ך, למשל בספר יהושע:
”וּכְפַר העמני [הָעַמֹּנָה] וְהָעָפְנִי וָגָבַע עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן : גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת”[19][20][21].
רמה עירם של אלקנה ושמואל, נקשרה עם רמה בנחלת בנימין, בחלק ניכר מספרות הנוסעים ובספרות המחקר במאה ה-20[22].
בחלק מספרות הנוסעים זוהתה רמה עירו של שמואל באתר נבי סמואל. בנוסף, אליצור העלה השערה כי רמה בבנימין היא בכפר א-ראם מצפון לירושלים[23].
רבים מהפרשנים והחוקרים קשרו בין רמה בבנימין לבין מקום קבורתה של רחל, הפרשנים הסתמכו על הפסוק בספר ירמיהו:
”קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ”[24].
אולם אליצור סובר, כאחרים, כי משמעות המילה רמה, בפסוק זה, הוא שם מקום גבוה ולא שם אתר מסוים[25].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, בתוך: זאב ארליך (עורך), "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 101–116.
- יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, תש"ע 2010.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
- יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשנ"ח-1998.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על תווית הידוע בשם זה, ראו: יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, תש"ע 2010, עמ' 60, 393.
- ^ יהודה אליצור ויהודה קיל (עורכים), אטלס דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשנ"ח-1998, עמ' 11.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ט
- ^ Robinson, Edward; Smith, Eli . Biblical Researches in Palestine and adjacent regions: A Journal of Travels in the years 1838 and 1852, 2nd edition.., London: John Murray, 1856
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים ל"ו–ל"ז
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוקים נ"ז–נ"ח
- ^ ראו: מאיר בן-דב, שרידי בית כנסת בכוכב הירדן ובעיית מיקומה של גרופינה, בתוך: ארץ שומרון, הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ, (עורך: יוסף אבירם), ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשל"ד-1974, הערה 17, עמ' 95.
- ^ אטלס כרטא לתקופת המקרא, עמ' 70.
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"ו
- ^ ראו: מנשה הראל, "גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה" (שופטים, י"ב, ד'), ארץ שומרון, עמ' 50-49.
- ^ ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י"ג
- ^ ראו אצל: מנשה הראל, "גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה" (שופטים, י"ב, ד'), עמ' 50.
- ^ ראו: זאב וילנאי, הערך: רמות גלעד, אנציקלופדיה אריאל. יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, עמ' 82.
- ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה'ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק ל"ג
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק א'.
- ^ יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, "לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, (עורך: זאב ארליך), ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 113
- ^ יואל אליצור, ...לפני אפרים ובנימין ומנשה..., עמ' 112.
- ^ ראו למשל: יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 81.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"ד–כ"ה
- ^ ראו למשל:ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק ו'
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ט"ז-כב.
- ^ אטלס כרטא לתקופת המקרא, עמ' 59.
- ^ יואל אליצור, מקור המסורת על 'נבי-סמואל', קתדרה 31, אפריל 1984
- ^ ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י"ד
- ^ ראו: יואל אליצור, קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, שמעתין, 59, חשוון תש"ם-1980.