רמה (שבט אפרים)
רמה באפרים, או רמה בהר אפרים, הייתה יישוב מקראי, ועיר מרכזית, בחלק מהתקופה הישראלית. מוזכרת בתנ"ך בספר שופטים,[1]
החוקר ד"ר יואל אליצור מעלה השערה במחקריו, כי רמה אפרים היא עירם של אלקנה ובנו שמואל ואליה התכוון הפסוק:
”וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל-יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה”.[2]
אליצור טוען כי "מלמדים הכתובים בפירוש על קיומה של עיר בשם "הרמה" בהר אפרים מחוץ לארץ בנימין.[3]
וכן, טוען אליצור כי רמה באפרים היא הרמתיים צופים שבארץ צוף.[4] השם צוף ניתן לאזור רמה באפרים על שם צוף, מאבותיו של אלקנה.[5]
מגמות בזיהויה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרות הנוסעים והחוקרים מאז העת העתיקה, הוזכרו כ-12 זיהויים שונים למקומה של הרמה בהר אפרים, בהם: צובה, רנתיס, רמלה, רמאללה, א-רמה וא-ראם.[6] אולם אליצור שיער את זיהויה של רמה באפרים באזור "בלב הר אפרים, כ-3 ק"מ דרומית ל"נווה צוף" של היום, מצוי כפר קטן על ראש הר ומעל שורת מעיינות; שם הכפר בֵּית אִלו (הדגשה במקור) (נ"צ 161153). האזור שבו שוכן הכפר היה מיושב בצפיפות בתקופה הישראלית.[7] ... השם בית אלו לפי צורתו, הוא בלי ספק עברי קדום ואינו ערבי. הוא נשתמר בצורה מושלמת אשר אינה מותירה מקום לספקות - השם הזה אינו אלא "בית אל".[8] אליצור מזהה את בית אל בהר אפרים בבית אלו, ומפרש כך את הפסוק:
”וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט”.[9]
פרשנותו זו של אליצור, שונה מהפרשנות המקובלת, הקושרת בין היישוב ביתאל בהר אפרים לבין ביתאל-לוז שבגבול נחלות השבטים בנימין ואפרים, ומזהה אותו כיום באתר הכפר הערבי ביתין; וכן בשונה מהפרשנות המקובלת הקושרת את רמה של שמואל ברמה בנחלת בנימין, ומזהה אותה כיום באתר הכפר הערבי א-ראם. אליצור העיר, כי אין להתפלא על מספר יישובי רמה או שלושה יישובים בשם בית אל או ביתאל בארץ ישראל, בתקופת המקרא ובתקופת בית שני.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חגי עמיצור, "בין הרמה ובין בית-אל בהר-אפרים" : לשאלת זהות השם דבורה-ברניקי בתקופת המשנה והתלמוד, שומרון ובנימין, קובץ מחקרים בגאוגרפיה היסטורית, ג, תשנ"ג, עמ' 186-181.
- יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, בתוך: זאב ארליך (עורך), "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 116-101.
- יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, תש"ע 2010.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה', ובספר נחמיה.ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק ל"ג
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק א'.
- ^ יואל אליצור, "לפני אפרים ובנימין ומנשה...", עמ' 113.
- ^ יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, "לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, (עורך: זאב ארליך), ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 113
- ^ ראו: ספר שמואל א', פרק א', פסוק א'
- ^ יואל אליצור, לפני אפרים ובנימין ומנשה, עמ' 109-108.
- ^ על פי סקר ארכאולוגי יהודה-שומרון-גולן, תשכ"ח-1968, עמ' 154, 199-198.
- ^ יואל אליצור, ...לפני אפרים ובנימין ומנשה..., עמ' 112.
- ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה'