רמת אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בתי מגורים טיפוסיים ברמת אביב א', 9/08
רחוב טיפוסי ברמת אביב א'
בית ספר יסודי ברמת אביב א'

רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מלחמת העצמאות שכן באזור הכפר הערבי שייח' מוניס, תושביו נמלטו במהלך המלחמה ולא הורשו לשוב אליו לאחריה.

השכונה עצמה נוסדה בשנות ה-50 בעקבות הגירה גדולה של עולים חדשים מארצות מזרח אירופה. במשך השנים רמת אביב, שנוסדה מצפון לירקון, המשיכה להתפתח צפונה, ובין היתר מסביבה אוניברסיטת תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, מרכז יצחק רבין, מוזיאון הפלמ"ח, בית התפוצות ואולפני הטלוויזיה החינוכית. בסמוך לה התפתחו גם שכונות נוספות, וכן שדה דב, תחנת הכוח רדינג, ופארק הירקון.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת אביב א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת אביב "הירוקה" נוסדה בשנות ה-50 במסגרת "שיכון עממי", סגנון בניה שהונהג אז ברחבי הארץ. ראש עיריית תל אביב דאז, חיים לבנון, דרש שבמקום ייבנו רק בתים צמוד קרקע, אולם ידה של שרת העבודה, גולדה מאיר, הייתה על העליונה ובמקום נבנו שיכונים‏[1]. השכונה תוכננה על ידי צוות אדריכלים שבראשו עמדו האדריכלים יצחק פרלשטיין ורוברט בנט. מרבית המבנים (כ־85%) עלו על הקרקע עד סוף שנות ה-60. אופי השכונה, בתים צמודי קרקע לצד בתים משותפים עד 4 קומות, טובלים בריאות ירוקות מטופחות.

בשכונה 3 בתי ספר: אליאנס (כולל חט"ב אורנים), אילנות ואלומות, מתנ"ס רמת אביב וקן של השומר הצעיר.

בשכונה מתגוררים כ־8,500 נפש, כרבע מהם מבוגרים (בגילאי 65+) ורק 12.6% מתחת לגיל 14.

שטח השכונה הוא 864 דונם, מתוכם 381,751 מ"ר שטחים בנוי שהם, ובהם 3,468 יחידות דיור. גבולות השכונה הם רחוב איינשטיין מצפון, רחוב חיים לבנון ממזרח ומדרום ודרך נמיר ממערב. בצידה הצפוני של השכונה שוכן קניון רמת אביב.

גולדה מאיר גרה בשכונה זו בשנים 1959 - 1978. לאחר מותה ניטעה גינה קטנה ליד ביתה ונקראה על שמה.

רמת אביב ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נווה אביבים

בנייתה של שכונת נווה אביבים, הנמצאת מצפון לרמת אביב הירוקה, החלה בשנות ה-60 והואצה בשנות ה-70. תוכניתה העיקרית של השכונה בנויה מ-4 רחובות ראשיים (יהודה הנשיא, רב אשי, טאגור ואופנהיימר) הסוגרים על מרחב ציבורי רחב ידיים באופן משמעותי. מרחב זה כולל גינה שכונתית גדולה (גינת פוליטי), מרכזים מסחריים, מוסדות חינוך ודת, ומרכז ספורט הכולל בריכת שחיה, מדשאות ומגרשי ספורט.

בשכונה 2 בתי הספר: ניצנים וארזים.

רמת אביב ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רמת אביב ג'

שכונת רמת אביב ג' החלה להיבנות במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 מצפון לנווה אביבים. השכונה התפתחה בשנות ה-80 וה-90 והייתה לשכונת יוקרה בעלת מוניטין ברמה הלאומית.

השכונה משתרעת על פני כ-1,100 דונם, והשטח הבנוי בה הוא כ-502 דונם, המחולקים למעט יותר מ- 4,500 יחידות דיור. השכונה מונה למעלה מ-12,000 איש, מהם כ-7% מעל גיל 65 ואילו למעלה מ-24% מתחת לגיל 14 (נתוני שנת 2005).

בשכונה בית הספר רמת אביב ג'.

רמת אביב החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של רמת אביב החדשה התחיל ב־1996 והיא מצויה בעיצומו של תהליך בניה ואיכלוס. טרם מוצה בה כל פוטנציאל הקרקע. השכונה מאופיינת בבתים משותפים ואין בה צמודי קרקע. בשכונה בית ספר יסודי, "אביב", והיא נשענת על מוסדות הבריאות והרווחה של שכונת תוכנית ל' ורמת אביב ג' בעיקר.

גבולות השכונה הם רחוב צבי פרופס מצפון, דרך נמיר ממזרח, שדרות לוי אשכול ממערב ורחוב איינשטיין מדרום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רגינה אלעזרי, שיכון ולא שכונה, דבר, 18 בדצמבר 1958