רמת דוד (בסיס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רמת דוד - כנף 1

Kanaf 1 ramat-david.png
סמל כנף 1
נתוני השדה

קוד IATA

קוד ICAO
LLRD

סוג השדה צבאי
מפעיל חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה מגדל העמק
קואורדינטות 32°39′54″N 35°10′46″E / 32.66500°N 35.17944°E / 32.66500; 35.17944קואורדינטות: 32°39′54″N 35°10′46″E / 32.66500°N 35.17944°E / 32.66500; 35.17944
גובה מעל פני הים 185 רגל
56 מטר
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
09/27 8,550 2,606 אספלט
11/29 7,975 2,431 אספלט
15/33 7,895 2,406 אספלט
מיקום רמת דוד
רמת דוד
רמת דוד

בסיס חיל-האוויר רמת דוד (בשמו הרשמי: כנף 1) על-שם האלוף עזר ויצמן[1] הוא בסיס טיסה מבצעי של חיל האוויר הישראלי. הבסיס נמצא בסמוך לקיבוץ רמת דוד בעמק יזרעאל ובסמיכות למגדל העמק, והוא בסיס הטיסה היחיד של חיל האוויר באזור צפון מדינת ישראל, עובדה שזיכתה אותו בכינוי "חיל-אוויר צפון".

בבסיס מוצבות כיום שלוש טייסות המפעילות מטוסי קרב מסוג F-16:

  • טייסת 109 ("טייסת העמק") המפעילה מטוסי F-16D ("ברק" דו־מושבי).
  • טייסת 110 ("טייסת אבירי הצפון") המפעילה מטוסי F-16C ("ברק" חד־מושבי).
  • טייסת 117 ("טייסת הסילון הראשונה") המפעילה מטוסי F-16C ("ברק" חד־מושבי).

בנוסף, מוצבת בבסיס טייסת 193 ("טייסת מגיני המערב") המפעילה כיום את מסוקי ה-AS 565 פנתר ("עטלף") במשימות סיור ימי עבור חיל הים.

בבסיס מוצבת גם יחידת בינוי 302 אשר אחראית על תחזוקת אתרי צפון.

מפקד הבסיס הנוכחי (החל מחודש יולי 2014) הוא אל"ם אמנון עין דר .

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת שדה לויד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס רמת דוד בשנת 1944
טקס קריאת הבסיס על שם עזר ויצמן
לוח על המפקדה הבריטית ברמת דוד

רמת דוד התחיל את דרכו כמנחת מאולתר בשדה תירס, ואחד הטייסים הראשונים שנחתו בו היה רואלד דאל, סופר הילדים שכתב את צ'ארלי והשוקולדה[2]. הבסיס הצבאי ברמת-דוד הוקם בשנת 1937 על ידי הבריטים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. זהו אחד הבסיסים אשר הוקמו כחלק מתשתיות חיל-האוויר המלכותי, ונועד לשמש כבסיס חלופי לבסיס חיפה שהותקף על ידי מטוסים גרמניים במהלך מלחמת העולם השנייה. שמו המקורי של הבסיס ברמת דוד היה "שדה לויד" על שם סר דייוויד לויד ג'ורג', מדינאי בריטי וראש ממשלת בריטניה. הבסיס מוקם בסמוך לתחנת רכבת העמק השוכנת על קו צינור הנפט שהוביל נפט מכירכוך שבצפון עיראק אל חיפה.

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במאי 1948 תקפו ספיטפיירים מצרים את שדה התעופה ברמת דוד בהנחה מוטעית שהבריטים פינו אותו. לטענת המצרים הם התכוונו לתקוף את מנחת מגידו הסמוכה ובטעות תקפו את רמת דוד‏[3]. הם גרמו נזק למבנים, הוציאו מכלל שימוש מספר ספיטפיירים בריטים והרגו ארבעה בריטים. מוכי תדהמה וזעם העמידו הבריטים מספר מטוסים במצב הכן בהניחם כי הפוגעים בהם ישובו להתקפה נוספת. כעבור כחצי שעה הופיעה שוב להקה של ארבעה ספיטפיירים. הפעם קדמו אותם הבריטים באוויר ובקרב האווירי שהתחולל, הופלו שני ספיטפיירים מצרים ונגרם נזק לשניים אחרים. אחד הטייסים המצרים נחת נחיתת אונס ליד קיבוץ דליה ונפל בשבי כוחות צה"ל.

ב־23 במאי הבסיס הועבר לידי יהושע גילוץ‏[4], מפקדה הראשון של הכנף. המסדר הצבאי שנערך נעשה בחיפזון ועד היום נהנית הכנף מההאנגרים הבריטים, המכונים גם דירים תת-קרקעיים ומהתשתיות שנבנו על ידי הבריטים, לרבות "הקולנוע הבריטי". ברמת דוד התמקמו טייסות 69 (טייסת הפצצה ובה שלושה מטוסי B-17 מבצר מעופף) ו - 103, שכללה מטוסי תובלה DC-3 דקוטה ומפציצים קלים בופייטר.

ב-24 בדצמבר 1948, רביעיית מטוסי קרב עיראקיים שנשלחו להפציץ את רמת דוד, הפציצו את קיבוץ משמר העמק השוכן מספר ק"מ מהבסיס, במחשבה שזהו יעד ההפצצה. הפצצות פגעו בבית הילדים שבקיבוץ, והביאו למותם של שלושה ילדים ואם בהריון.

שנות החמישים של המאה העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1953 מונה עזר ויצמן למפקד הבסיס, תפקיד בו כיהן עד לפברואר 1956, אז מונה למפקד בסיס חצור.

בשנת 1955, בעקבות עסקת הנשק בין צ'כוסלובקיה לבין מצרים, והפרת המאזן האסטרטגי לרעת ישראל, נוצרה אפשרות ממשית לתקיפה אווירית של העורף הישראלי, מבלי שתהיה לחיל האוויר יכולת טכנית להגן עליו. במסגרת ההכנות למלחמת סיני, נחתם ב-1956 הסכם בין ישראל לבין צרפת, שבו התחייבה צרפת, בין היתר, לספק לישראל ואף להפעיל שתי טייסות של מטוסי מיסטר 4A חדישים. המטוסים הגיעו לישראל במבצע "יונה", באוקטובר 1956, ימים מספר לפני המלחמה, והוצבו ברמת דוד. הזמן הקצר לא הספיק כדי להכשיר את צוותי האוויר הישראליים, ועל כן הוכנו המטוסים להפעלה בידי צוותי אוויר צרפתיים, במסגרת ההסכם. שתי טייסות, מספר 201 ומספר 199, הוקמו והועמדו בכוננות, אולם לבסוף לא נדרשו להשתתף במלחמה. בסופו של דבר פעלו במלחמה מטוסי מיסטר מדגם 2 מבסיס חצור, מוטסים בידי טייסים ישראליים.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים פעלה הכנף, בפיקודו של יחזקאל סומך, בהרכב של 3 טייסות: טייסת 117 - מיראז'ים, טייסת 110 - ווטורים ו טייסת 109 - מיסטרים.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 באוקטובר 1973, היום הרביעי למלחמת יום הכיפורים, בשעה 03:35 לפנות בוקר, שיגרו הסורים מספר רקטות פרוג-7 לעבר הבסיס במה שכונה אחר-כך "ליל הפרוגים". אחת הרקטות פגעה בבית בשיכון המשפחות של הבסיס וגרמה למותו של דודו דותן (דימנט), טייס סקייהוק. שני טייסים נוספים נפצעו, ופרוג נוסף, שנחת במגורי החיילים, גרם לפציעתם של מספר חיילים. רקטות נוספות פגעו ביישובים סמוכים אך לא גרמו לנפגעים. ההתקפה על רמת דוד הייתה אחד גורמים שהביאו להחלטה על תקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק בהמשך אותו יום. בשעה 7:30 אותו היום יצאו שלושה סקייהוקים מטייסת 110 לתקיפת פורט סעיד, כאשר את המבנה הוביל סגן מפקד הטייסת אברהם וילן, מספר שתיים במבנה הוא אל"ם ארלוזור (זוריק) לב, מפקד הבסיס, שהצטרף למבנה בגילוי של מנהיגות ודוגמה אישית, מספר שלוש במבנה היה סגן שלמה לירן. השלושה טסו בגובה נמוך לנחל-ים ומשם לבלוזה. מבלוזה יצאו בגובה נמוך מאוד מעל הביצה. אש נ"מ נפתחה לעבר המבנה, והטייסים החלו לתמרן כדי לחמוק ממנה. זוריק הנמיך, כנראה, תלול מדי, ובהטייה שמאלה נכנס לים התיכון בזווית די תלולה, כקילומטר מהחוף. לא נראתה אש או עשן מהמטוס ולא נראה מצנח. מקום קבורתו של זוריק לא נודע עד היום. זוריק היה הטייס הבכיר ביותר שאיבד חיל האויר, ודבורה עומר כתבה עליו את ספרה "פתאום באמצע החיים". 34 שנים לאחר מותו, ב-19 ביולי 2007 בעקבות המלצת מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי ואישור שר הביטחון אהוד ברק, התקבלה החלטה להעלות את זוריק לדרגת תת-אלוף לאחר מותו. הטקס התקיים בלשכת הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי ב-18 בספטמבר 2007.

את זוריק החליף בתפקיד אל"ם יעקב אגסי שפיקד על הבסיס עד ה-23 באוקטובר, אז החליפו בתפקיד אל"ם גיורא רם-פורמן.

קבלת מטוסי ה-F-16A/B ("נץ") הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 ביולי 1980 התקבלו בבסיס בטקס חגיגי ארבעת מטוסי ה-F-16 ("נץ") הראשונים של חיל האוויר הישראלי: שני F-16A ושני F-16B‏[5]. המטוסים הוטסו מארצות הברית על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני ולוו על ידי מטוס פנטום ("קורנס") ישראלי עם התקרבותם לישראל. הטיסה נמשכה כ-11 שעות, וכללה מספר תדלוקים אוויריים.

קבלת מטוסי ה-F-16C ("ברק") הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בפברואר 1987 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-16C ("ברק") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. המטוסים הוטסו מארצות הברית על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני.

שנות התשעים של המאה העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1996 נזקקו 30 מחיילי הבסיס לטיפול רפואי בעקבות הרעלת מזון לאחר שאכלו בחדר האוכל של הבסיס.

העשור הראשון של המאה העשרים ואחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס זכה בשנת 2003 בתקן ISO 1401 מטעם המשרד לאיכות הסביבה[6]. התקן ניתן על החשיבות שרואה הכנף בכל הנוגע לשמירה הסביבה ובמניעת שפיכת דלקים וחומרים לקרקע. לאור פעילותה הירוקה של הכנף היא מכונה גם כ"כנף הצפונית והירוקה שבעמק".

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת לבנון השנייה היה הבסיס נתון תחת איום הרקטות הארטילריות של חזבאללה. שניים מחיילי הבסיס נהרגו בשרותם על ספינת הטילים אח"י חנית שנפגעה מול חופי לבנון.

השריפה בכרמל 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השריפה בכרמל, מטוסי הכיבוי הבינלאומיים שנשלחו לישראל המריאו ותפקדו מהבסיס.

מפקדי הבסיס לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יהושע גילוץ 23 במאי 1948 - יוני 1950 מפקד הבסיס הראשון
סא"ל רודי אוגרטן יוני 1950 - ספטמבר 1951
קלמן טורין אפריל 1952 - 1953
בנימין בונה 1953
אל"ם עזר ויצמן 1953 - 1956 לימים מפקד חיל האוויר הישראלי ונשיא המדינה ה-7
אל"ם גדעון אלרום 1956 - 1958 מלחמת סיני
אל"ם מנחם בר מרץ 1958 - אוגוסט 1963
אל"ם יחזקאל סומך 1963 - 1967 מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים
אל"ם יעקב אגסי 1967 - 1970 כולל מלחמת ההתשה, קליטת מטוסי ה-A-4 סקייהוק הראשונים והקמתה מחדש של טייסת 69 כטייסת מטוסי F-4 פנטום
תא"ל ארלוזור לב 1970 - 9 באוקטובר 1973 מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים, במהלכה נהרג בעת משימת תקיפה במצרים. ב-18 בספטמבר 2007, 34 שנים לאחר נפילתו, הועלה לדרגת תא"ל על ידי מפקד חיל האוויר‏[7]
אל"ם יעקב אגסי 9 באוקטובר 1973 - 23 באוקטובר 1973 מינוי זמני בעקבות מותו של תא"ל ארלוזור לב
אל"ם גיורא רם-פורמן 23 באוקטובר 1973 - 1977
אל"ם רמי הרפז 1977 - 1980
אל"ם יפתח ספקטור 1980 - 1982
אל"ם הרצל בודינגר 1982 - 1984 לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם איתן בן-אליהו 1984 - 1986 לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם אמיר נחומי 1986 - 1988
אל"ם יצחק גת 1988 - 1990
אל"ם אבנר נווה 1990 - 1992
אל"ם גדעון אילת 1992 - 1994
אל"ם יוסף גונן 1994 - 1996
אל"ם רני פלק 1996 - 1998
אל"ם אליעזר שקדי 1998 - 2000 לימים מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל על
אל"ם רם שמואלי 2000 - 2003
אל"ם אבי יעקובי 2003 - 2005
אל"ם רמי בן אפרים 2005 - 2007
אל"ם אילן בוגר 2007 - 2009
אל"ם רונן שמחי 2009 - 2011
אל"ם ניר ברקן 2011 - 2014
אל"מ אמנון עין דר 2014-


מחנה יהודית
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק יזרעאל
סוג יישוב שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר


שיכון משפחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה יהודית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]