רמת הכובש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רמת הכובש
שלט בכניסה לרמת הכובש
שלט בכניסה לקיבוץ רמת הכובש
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע ‎61‏ מטר
תאריך ייסוד 1932
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 1,006 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.2%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום רמת הכובש
רמת הכובש
רמת הכובש
http://www.rmk.org.il
אחד משמונת בתי הסוכנות שהוקמו בקיבוץ במתכונת של בית ביטחון, 5/08

רמת הכובש הוא קיבוץ בשרון הדרומי, 7 ק"מ צפונית-מזרחית לכפר סבא, בתחום המועצה האזורית דרום השרון. הקיבוץ עלה על הקרקע באוגוסט 1932, לאחר שבע שנות הכשרה בפתח תקוה וכפר סבא. כיום מונה היישוב כ-600 נפשות ומתפרנס מתעשייה, גן אירועים, חקלאות, יזמות זעירה ועבודת חוץ של חלק נכבד מחברי המשק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת הכובש נוסד על ידי קבוצת "הכובש", שהוקמה בגליל וילנה של "החלוץ" והייתה "קיבוץ העלייה" הראשון של התנועה. שם הקבוצה מבטא את רעיונות כיבוש העבודה העברית וכיבוש עצמי לעבודת כפיים. פלוגה ראשונה של 20 עולים מקבוצה זו עלתה ארצה באוגוסט 1925 והגיעה לפתח תקוה. לאחר עלייה זו המשיכו לעלות פלוגות נוספות, וכעבוד חודשים אחדים נשלחו חלק מהחברים להקים פלוגה נוספת של הקיבוץ בכפר סבא. עד תום השנה הראשונה לקיומו גדל קיבוץ "הכובש" והגיע לכ-140 נפש. באוגוסט 1927 היה קיבוץ "הכובש" בין הקיבוצים שייסדו את הקיבוץ המאוחד, ובעקבות זאת אוחדו פלוגותיו לפלוגה אחת בכפר סבא. קשיי המחיה גרמו לעזיבה רבה ולצמצום הפלוגה, ובעקבות זאת הוחלט לצרף אליה את קיבוץ העלייה "שחריה" של "החלוץ".‏[1]

לאחר שהושגה הלוואה לקרן הקיימת, בעזרתה נרכש שטח קרקע של 650 דונם במרחק 7 קילומטר מכפר סבא, התיישבו, בשנת 1932, ראשוני קבוצת "הכובש" באדמת "ואדי יפו", היא רמת הכובש של ימינו.

במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939) סבלה רמת הכובש רבות מהתקפות והתנכלויות מצד תושבי הכפרים הערבים השכנים, קלקיליה, טירה ומיסכה (מיסקי), וספגה אבדות רבות‏[2] ובסך הכל איבדה 16 מחבריה וספגה נזקים כבדים ברכוש.‏[3] בשלוש שנים אלו הותקפה רמת הכובש יותר מכל יישוב אחר בארץ, והייתה סמל לעמידה של ההתיישבות היהודית.‏[4] אחד האסונות הקשים אירע ב-4 באוגוסט 1938, אז נהרגו שישה מחברי המשק כאשר מכוניתם עלתה על מוקש.‏[5]

ב-16 בנובמבר 1943 ערכו שלטונות המנדט חיפוש נרחב בקיבוץ אחר נשק ולוחמי מחתרת, לאחר שעל גג אוטובוס נמצאו שני מקלעים ארוזים. בתגרה המונית שפרצה במהלך החיפוש עצרו הבריטים 35 איש ופצעו 14 אנשים, שאחד מהם מת מפצעיו.‏[6]

במאי 1948 מנה הקיבוץ 675 איש, בתוכם 238 חברים, 239 ילדים ו-15 הורים לחברים. הגיל הממוצע היה 39. ענפיו המרכזיים של המשק היו לול, רפת, מאפייה ופרדסים.‏[3] במהלך מלחמת העצמאות הותקפה רמת הכובש כמה פעמים.‏[7] ב-20 באפריל 1948 נהרגו ארבעה מחברי המשק שיצאו לעבוד בשדה סמוך לקלקיליה.‏[8] ב-10 במאי הותקף היישוב על ידי כוחות גדולים מטירה ומקלקיליה. בהתקפה נהרגו 3 יהודים וערבים רבים.‏[9] עם פלישת צבאות ערב למדינת ישראל ניצב היישוב מול הצבא העיראקי שניסה לחצות את הארץ במקום הצר ביותר שלה.‏[10] התקפות ירי נמשכו גם בחודשים אחר כך עד אפריל 1949, אז נחתמו הסכמי רודוס עם ירדן שחייבו גם צבא עיראק.‏[11] ילדי המשק שפונו ערב הכרזת העצמאות חזרו אליו לאחר חתימת ההסכמים.‏[12] במהלך המלחמה נהרגו 12 מחברי המשק וכ-15 נוספים נפצעו. רוב ענפי החקלאות של המשק נהרסו בתקופה זאת.‏[3] .

גם לאחר שוך קרבות מלחמת העצמאות המשיך הקיבוץ להיות מבודד ולסבול משכניו הערבים. מצב זה השתנה עם הקמתו של קיבוץ הנח"ל ניר אליהו בין רמת הכובש וכפר סבא, יישוב שיצר רצף התיישבות יהודית והקשה מאד על הסתננויות הערבים מצידו המזרחי של "הקו הירוק".

בשנת 1952, במהלך הפילוג בקיבוץ המאוחד, פרשו מהקיבוץ חבריו שתמכו במפא"י והקימו את קיבוץ עינת יחד עם פורשי גבעת השלושה.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת הכובש היה בין הקיבוצים הבודדים שלא הסתבך במשבר חובות הקיבוצים בשל השמרנות הכלכלית של חבריו. הקיבוץ נחשב מבוסס ואמיד ועבר הפרטה בשנת 2006 מתוך עמדת כח. בשנת 2009 התפרסם הקיבוץ שלא בטובתו כשחבר הקיבוץ ירה במנהל הקהילה השכיר ואחר התאבד. ברמת הכובש יש בין היתר אולם ספורט אזורי, מבנה יד לבנים והיכל תרבות, וכן בית הספר היסודי האזורי "יחדיו".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הכובש" כפר סבא, קובץ הקיבוץ המאוחד, תרצ"ב, עמ' 291-300
  2. ^ ירו אל רמת הכובש, דבר, 11 במרץ 1936
    הלילה היו יריות על רמת-הכובש, דבר, 24 באפריל 1936
    רמת הכובש, דבר, 27 במאי 1936
    400 עצים נעקרו ברמת-הכובש, דבר, 29 במאי 1936
    רמת הכובש תחת אש מרצחים, דבר, 12 ביוני 1936
    רמת הכובש באש יריות ביום ובלילה, דבר, 19 ביוני 1936
    ההתקפה שלא הייתה כדוגמתה על רמת-הכובש, דבר, 19 ביולי 1936
    לווית חנה פרוינד ברמת הכובש, דבר, 19 באוגוסט 1936
    ההתקפה על רמת-הכובש שלא היה כמוה, דבר, 29 באוגוסט 1936
    דניאל לוין הובא למנוחות, דבר, 25 ביולי 1938
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 מרדכי בר און ומאיר חזן (עורכים), עם במלחמה, יד יצחק בן צבי, 2006, עמ' 263
  4. ^ רמת הכובש, אתר גבעתי (על פי ספרו של אריה יצחקי "בעקבות לוחמים")
  5. ^ אסון מחריד ברמת הכובש, דבר, 5 באוגוסט 1938
    הלוויה ברמת הכובש, דבר, 7 באוגוסט 1938
    בדמיך חיי!, דבר, 19 באוגוסט 1938
  6. ^ מעשה התעללות בישוב העברי התנפלות המשטרה על רמת הכובש, דבר, 28 בנובמבר 1943
    10 שנים לחיפוש הנשק במשק רמת הכובש, דבר, 23 בנובמבר 1953
  7. ^ הותקף שומר השדות של רמת הכובש, דבר, 12 בינואר 1948
    10 אנשי כנופיה נהרגו ורבים נפצעו בהתקפה בשרון, דבר, 30 במרץ 1948
    מגיני רמת-הכובש עמדו שני ימים במערכה, דבר, 1 באפריל 1948
  8. ^ קרב פנים-אל-פנים ליד רמת-הכובש, דבר, 21 באפריל 1948
  9. ^ נהדפה התקפה קשה על רמת הכובש, דבר, 11 במאי 1948
  10. ^ א. ש., רמת הכובש במערכה, דבר, 27 ביוני 1948
  11. ^ כפר טירה בשרון - פורע שוב, דבר, 30 ביולי 1948
    צלפים לעבר רמת הכובש, דבר, 9 בנובמבר 1948
    יעקב ויסברד, דבר, 9 במרץ 1949
  12. ^ אלישערמת הכובש וילדיה במבחן הימים., דבר, 4 באוגוסט 1949



קואורדינטות: 32°13′3.72″N 34°56′14.63″E / 32.2177000°N 34.9373972°E / 32.2177000; 34.9373972