רמת שלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רמת שלמה - מראה כללי
רמת שלמה, במרכז התמונה - מרכז חב"ד
מרכז חב"ד בשכונה, שחזיתו היא העתק מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש

רמת שלמה היא שכונה בצפון ירושלים, הממוקמת בין שכונת רמות אלון לשכונת שועפאט, בשטח שצורף לירושלים עם הרחבת גבולותיה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה קרויה על שמו של הרב שלמה זלמן אוירבך, והיא בעלת צביון חרדי. מספר התושבים בשכונה נכון לינואר 2013 הוא 17,000[1]. בשכונה קהילה דתית לאומית גדולה וכן מספר בתי כנסיות מאותו החוג

אודות השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט "אצטדיון שועפאט"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם נבנתה השכונה ניסה ראש העיר טדי קולק לקדם הקמת מרכז ספורט שבמרכזו אצטדיון כדורגל על "רכס שועפאט". תכנון הפרויקט השאפתני החל בשנת 1973 ובסוף התהליך הוגשה תוכנית להקמת מרכז ספורט המתאים לסטנדרטים אולימפיים. עבודות התשתית באזור החלו, וגררו אחריהן הפגנות של חרדים כנגד בניית אצטדיון בצפון העיר. נערי 'נטורי קרתא' מארגון קש"ת גם חיבלו בכלים ההנדסיים שעבדו במקום‏[2]. ראש הממשלה, מנחם בגין, פנה אל ראש עיריית ירושלים בבקשה להקפיא את העבודות ובסופו של דבר נבנה אצטדיון טדי בדרום העיר באזור מלחה.

בראיון לאתר ynet סיפר האדריכל דוד קרויאנקר כי הקמת מרכז הספורט נועדה לחזק נוכחות של אוכלוסייה חילונית בצפון ירושלים:‏[3]

"ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, שהכיר את העיר טוב יותר מכל אדם אחר, הבין כבר בתחילת שנות השמונים שיש כאן בעיה שצריך לפתור. כך נולד הרעיון לבנות בצפון העיר מרכז ספורט ענקי ברכס שועפאט. התוכנית כללה במקור בניית אצטדיון, הקמת מגרשי טניס, אולם כדורסל, קאנטרי קלאב ושאר שירותי ספורט לתושבים - כל זאת במטרה למשוך את האוכלוסייה החילונית גם צפונה."

שכונת "רמת שלמה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים היה הרכס מכוסה בעבודות העפר שנועדו לאצטדיון אך ללא פיתוח עירוני ושימש כחיץ בין השכונה הערבית שועפאט לשכונות רמת אשכול, וסנהדריה המורחבת כאשר בתווך עובר נחל צופים. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 הוחל בהקמת שכונה לציבור החרדי על גבי הרכס.

השכונה נוסדה בסוף שנות ה-90 על פי תוכנית של האדריכל יעקב יער‏‏[4], על פי דברי המתכנן דגש הושם לשילוב השכונה בנוף הירושלמי. ונועדה לתת מענה למצוקת הדיור במגזר החרדי בירושלים. ב-1992 נבחרו שבע עמותות חרדיות להקים 2,100 יחידות דיור למשפחות נזקקות ולזכאים. השכונה ממוקמת בצפון העיר על ההר המפריד בין השכונה רמות אלון בצפון מערב, לבין השכונה הערבית שועפאט בצפון מזרח, ומכונה גם "רכס שועפאט", או "הרכס" מפני שנמצאת על הרכס עליו נמצאות שתי השכונות. השכונה ממוקמת בגובה של בין 690 - 810 מע"פ הים מטרים מעל פני הים.

נכון לשנת 2012 בשכונה מתגוררים 17,200 תושבים ב-2,320 יחידות דיור שגודלן הממוצע 93 מ"ר [5].

קהילת חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמאה ועשרים משפחות מחסידות חב"ד מתגוררות בשכונת רמת שלמה, בקהילה פעילה במיוחד בירושלים. עיקר הקהילה מתגוררת ברחוב הנקרא "האדמו"ר מליובאוויטש" על שם הרבי מליובאוויטש. במרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת ביתו של הרבי בברוקלין מצופה באבנים אדומות כמוהו וידוע בכינוי 770 - מרכז חב"ד העולמי - על שם מספר הבית ברחוב בו הוא נמצא (חסידי חב"ד מכנים אותו בשם האנגלי של מספר הבית: seven-seventy).

רחובות השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות השכונה קרויים בשמות תורניים ורובם על-שם רבנים ואישי ציבור שנפטרו.

בתי כנסת בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית כנסת "המרכזי": בית כנסת עם כ-400 מקומות ישיבה ובראשו ישנה כיפה גדולה בקוטר של 12 מטרים ובגובה 5 מטרים.
  • בית כנסת "חזון איש": ממוקם ברחוב זולטי פינת חזון איש, ובו מתפללים מאות אנשים מדי יום.
  • בית כנסת "משכנות יעקב": בית כנסת חסידי הממוקם ברחוב סדיגורא, המכונה כ "שטיבלאך" והוא אחד מבתי הכנסת הגדולים בשכונה.
  • בית כנסת ומרכז רוחני "נר יוסף": בית הכנסת הספרדי הגדול בשכונה בו מתפללים ולומדים מאות אנשים ביום,מרכז רוחני תורני ענק הכולל:תפילות,שיעורי תורה,כולל אברכים,שיעורי תורה לילדים,כולל ליל שישי וכולל חצות,ביהכנ"ס ממוקם ברחוב הרב מאיר חדש.

"פרשת רכס שועפאט"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 פרסם כתב ערוץ 1, נפתלי בן סימון, כתבה שנתנה הד לשמועות שרצו זמן מה בקרב הציבור החרדי ועיקרן חשד כי עמותות שבנו את השכונה על פי אמות מידה שנועדו לתת פתרון למצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית בירושלים החליפו רשימות זכאים על מנת לאפשר לאנשים שונים רכישת דירות במחירים זולים במיוחד. אחד מאנשי הציבור ששמו נקשר בפרשה הוא מאיר פרוש לגביו נטען כי קרובי משפחתו רכשו דירות מעמותת "שערי ציון" המסונפת למפלגת "אגודת ישראל".

בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" אמר מי שהיה באותה תקופה סגן שר במשרד השיכון כי‏‏[6] "ייתכן שהיו מקרים שלא נבדקו בציציות...דברים אלה יתוקנו במהלך כהונתי, כדי למנוע פרצות כאלה בעתיד".

מחצבת אבנים עתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חפירות שנערכו בשכונה נמצאה מחצבה עתיקה המשתרעת על שטח של כחמשה דונם וממצאי החפירה הוצגו‏‏ לציבור במסיבת עיתונאים שנערכה בשנת 2007[7]. ייחודה של המחצבה הוא בגודלן העצום של האבנים שנחצבו ממנה. אורכן הוא כחמישה-שישה מטרים, והן מזכירות בגודלן את אבני הכותל המערבי.

באתר אף נמצאה לראשונה יתד ביקוע שלמה שהושארה במקום על ידי החוצבים, וזאת לצד מטבעות ושברי כלי חרס מהמאה הראשונה לספירה.

היבטים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשכונות חדשות רבות בירושלים, אף על רמת שלמה נטען שהוקמה מעבר לקו הירוק, למרות שמפות קווי הפסקת האש מ 1948 מראות שהיא נבנתה בשטח הפקר[8]. הפלסטינים וכן רבות ממדינות העולם רואים בשכונה, כשאר השכונות היהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק, התנחלות.

ב-9 במרץ 2010 אושרה הרחבת השכונה והקמת 1,600 יחידות דיור חדשות.‏[9] ההודעה על כך יצרה תקרית דיפלומטית, בעיקר משום שפורסמה בעיצומו של ביקור סגן נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, בישראל וברשות הפלסטינית במטרה להביא לחידוש שיחות השלום בין הצדדים. ביידן הובך, ומחה על התוכנית להרחבת השכונה.‏[10] מחאות רשמיות הוגשו גם על ידי מזכירת המדינה של ארצות הברית, הילרי רודהם קלינטון, ושרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון.‏[11]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]