רמת תוליאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רמת תוּליאַן, הידועה גם כחבל תוּליאַן, היא משטח בזלת נרחב, שהיה קיים במהלך הפלאוגן.[1] הרמה השתרעה ככל הנראה על שטח של 1.8 מיליון קמ"ר בצפון האוקיינוס האטלנטי של ימינו, ומניחים כי התפרקה ברובה כשנוצר האוקיינוס האטלנטי. שרידים מרמה נרחבת זו מצויים בצפון אירלנד, חלקים מצפון מערב סקוטלנד, איי פארו, חלקים מצפון מערב איסלנד, מזרח גרינלנד ומערב נורווגיה.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.