רנאטו צ'ליני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רנאטו צ'ליניאיטלקית: Renato Cellini, נולד ב-1912, מת ב-1967) היה מנצח אופרה איטלקי ידוע-שם. אביו היה אנציו צ'ליני, במאי שעבד עם ארטורו טוסקניני.

צ'ליני נסע לארצות הברית בשנת 1947, הצטרף לצוות המטרופוליטן אופרה ובהופעת הבכורה שלו שם, ב-9 באפריל 1952, ניצח על דון קרלו של ורדי, עם יוסי ביירלינג, אלינור סטבר ורגינה רזניק. כעבור שנה ניצח על אאידה (עם הרווה נלי וג'ין מדיירה ועל כוחו של גורל (עם זינקה מאלינוב ומריו דל מונאקו. בשנת 1954 ניצח שוב על "כוחו של גורל", הפעם עם נלי ועם ליאונרד וארן, וכן, בערב אחד, על אבירות כפרית וליצנים.

ב-1954 התמנה צ'ליני למנהל מוזיקלי ומנצח של עמותת האופרה של ניו אורלינס. את כהונתו שם פתח בלה בוהם בבימויו של ארמנדו אנייני. בתקופת שהותו שם ייסד את תיאטרון האופרה הנסיוני של אמריקה (1954-1960) בשיתוף עם האופרה של ניו אורלינס. תכלית המוסד הייתה "לתת לזמרים צעירים הזדמנות להישמע באופרה." בין הזמרים הצעירים האלה היו הארי תייארד, מיניון דאן, נורמן טרייגל, ג'ון רירדון ואחרים.

בתקופת שהותו בניו אורלינס ניצח צ'ליני על הפקות של אופרות רבות, בהן "אותלו" (עם ראמון ויניי ונלי), טוסקה (עם אינגה בורך ורוברט ויד), לקמה, "אמליה בנשף" (עם שון), "אלקטרה", "אהבת שלושת המלכים", "ורתר", "לה צ'נרנטולה", בוריס גודונוב (עם בוריס כריסטוף), "טרובדור", "טורנדוט", "נורמה", "דון ג'ובאני" (עם טרייגל), "טנהויזר", "מנון" (עם פיליס קורטין וניקולאי גדה), "נשף המסכות", "אורפאו ואורידיצ'ה", "אביר הוורד", "ריגולטו" (עם קורנל מקניל) ו"כוחו של גורל" (עם איילין פארל וריצ'רד קאסילי).

במהלך עשור השנים של צ'ליני באופרה של ניו אורלינס, הופיעו הרבה כוכבים אמריקאים ובינלאומיים בפעם הראשונה עם הלהקה. כוכבים אלה הם לואיג'י אלווה (בתפקיד הרוזן אלמביבה ב"הספר מסביליה", ג'וזפה קמפורה (כאדגרדו ב"לוצ'יה די למרמור"), ליזה דלה קאזה (בתפקיד המרשלית ב"אביר הוורד"), פלאסידו דומינגו (בתפקיד לורד ארטורו בולאב ב"לוצ'יה"), גדה (בתפקיד דה גריו), לואיס קיליקו (בתפקיד לסקו), צ'זרה סייפי (כדון ג'ובאני) ובברלי סילס (בתפקידי הגיבורות של "סיפורי הופמן").

בשנת 1964 התערערה בריאותו של צ'ליני והוא ניצח בפעם האחרונה, על הצגה של אאידה. הוא מת ב-25 במרץ 1967 בניו אורלינס, בן חמישים וחמש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הספד, "אופרה", מאי 1967