רנה היגיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רנה היגיטה
Higuita.jpg
מידע אישי
שם מלא חוסה רנה היגיטה ספאטה
תאריך לידה 27 באוגוסט 1966 (בן 48)
מקום לידה מדיין שבקולומביה
גובה 1.75 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
1981-1985 אתלטיקו נסיונל
מועדונים מקצועיים
1985
1986-1992
1992-1993
1994-1997
1997-1998
1999-2000
2000-2001
2001-2002
2002-2003
2003-2004
2004
2007
2008
2008
מיונאריוס
אתלטיקו נסיונל
ריאל ויאדוליד
אתלטיקו נסיונל
וראקרוס
אינדפנדיינטה מדליין
ריאל קארטחנה
אתלטיקו ג'וניור
דפורטיבו פריירה
באחו קאוקה
אאוקס
חוארוס דה לארה
דפורטיבו ריונגרו
דפורטיבו פריירה
-
-
15 (0)
69 (3)
30 (2)
20 (4)
21 (2)
4 (0)
13 (0)
-
35 (0)
-
-
-
נבחרת לאומית
1987-1999 קולומביה 68 (3)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

חוסה רנה היגיטה ספאטהספרדית:José René Higuita Zapata; נולד ב-27 באוגוסט 1966 במדיין) הוא כדורגלן עבר קולומביאני ששיחק בעמדת השוער. היגיטה שיחק ב-68 משחקים במדי נבחרת קולומביה, בהם הבקיע שלושה שערים.‏[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981 החל היגיטה את הקריירה שלו באתלטיקו נסיונל הקולומביאנית, עימה שיחק במשך רוב הקריירה שלו. תחילה, שיחק בקבוצת הנערים (עד גיל 16) של הקבוצה. בזכות יכולותיו בקבוצה, זומן למשחק ראשון בנבחרת הלאומית הצעירה של קולומביה, ב-1985. באותה שנה הוא גם הושאל למיונאריוס בוגוטה, בה הייתה לו עונה מוצלחת. ב-1986 חזר היגיטה לאתלטיקו נסיונל, ותחת אימונו של פרנסיסקו מטורנה הגיעה הקבוצה להישגים. ב-31 במאי 1989 זכתה אתלטיקו נסיונל בגביע ליברטדורס, ובכך הייתה הקבוצה הקולומביאנית הראשונה שזוכה בתואר. במשחק הגמר שנערך בפראגוואי היה היגיטה אחראי למספר הדיפות והצלות קריטיות. באותה שנה זכתה הקבוצה גם בגביע אינטראמריקנה.

ב-1992 עבר היגיטה לקבוצה הספרדית ריאל ויאדוליד. היגיטה לא מצא את מקומו בספרד, והוא היה שוער מחליף בלבד. הוא חזר לאתלטיקו נסיונל עימה זכה באליפות הליגה ב-1994. שנה לאחר מכן, בחצי גמר גביע ליברטדורס מול ריבר פלייט הבקיע היגיטה שער מבעיטה חופשית שהשווה את סכום השערים בסיכום שני המשחקים. המשחק המשיך לדו-קרב בעיטות עונשין, בו היגיטה הציל בעיטה מכרעת והוביל את אתלטיקו נסיונל לגמר הטורניר. בגמר, הפסידה קבוצתו לגרמיו הברזילאית.

לאחר מכן, עבר היגיטה לוורקרוז שבמקסיקו, אך חזר לקולומביה לאחר שנה בלבד. כעבור מספר שנים בקולומביה, בהן שיחק במספר מועדונים, עבר לאקוודור.

ב-2004 השתתף היגיטה במשחק פרידה מהשוער חוזה לואיס צ'ילאברט.

לאחר פרישה ב-2005, חזר היגיטה למשחק ב-2007 לאחר חתימה במועדון הוונצואלני חוארוס דה לארה.‏[2] בינואר 2008, כשהיה בן 41, חתם היגיטה בקבוצה מליגת המשנה בקולומביה, דפורטיבו ריונגרו. הוא עזר לקבוצה לסיים במקום השלישי בליגה. משם, עבר היגיטה לדפורטיבו פריירה שמשחקת בליגה הראשונה בקולומביה שם סיים את הקריירה המקצוענית שלו כשוער.

היגיטה הצהיר שלאחר פרישתו, ברצונו לשמש כמאמן נבחרת הקולומביאנית או להיות מעורב בחיים הפוליטיים.‏[3]

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היגיטה זומן לראשונה לנבחרת הקולומביאנית לטורניר הקופה אמריקה 1987. בטורניר הפגין היגיטה יכולת מרשימה ועזר לנבחרתו להגיע למקום השלישי.

בשנת 1989, העפילה נבחרתו למונדיאל 1990, בעקבות ניצחון במשחקי הצלבה על נבחרת ישראל. בטורניר, שנערך באיטליה, היה היגיטה דמות מרכזית בעלייתה של נבחרתו משלב הבתים לשמינית הגמר, בעיקר בזכות הדיפת בעיטת עונשין במשחק מול נבחרת יוגוסלביה. אולם, בשמינית הגמר, טעות אופיינית שלו הובילה להדחת נבחרתו מהמונדיאל. היגיטה התמסר ברשלנות עם שחקן נבחרתו מחוץ לרחבה ואיבד אותו לחלוץ הקמרוני רוז'ה מילה שהבקיע שער בסוף המהלך.

היגיטה נודע על המצאת "בעיטת העקרב", הדיפה בה השוער קופץ קדימה, מעקל את רגליו מעל ראשו ובועט בכדור בעקביו. בהדיפת נסיון מסירה של ג'יימי רדנאפ במשחק ידידות מול נבחרת אנגליה בספטמבר 1995 בבעיטת עקרב‏[4], זכה היגיטה לפרסום רב. בשנת 2002 דורגה ההדיפה הזו במקום ה-94 על ידי Channel 4, ערוץ טלוויזיה בריטי, ברשימת "100 רגעי הספורט הגדולים".

משחקו האחרון של היגיטה בנבחרת היה בקופה אמריקה 1999.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

היגיטה ידוע הודות לסגנון המשחק החריג שלו, לקיחת סיכונים לא נחוצים ועקב ניסיונותיו החוזרים להבקיע שערים. לרוב, מועדות פעולותיו לטעויות חמורות. אחד המקרים הידועים ביותר היה טעות שעשה בשמינית גמר מונדיאל 1990. כתוצאה מהתנהגות כזו, כונה היגיטה "אל לוקו" ("המשוגע" בספרדית) על ידי התקשורת ואוהדי הכדורגל. למרות זאת, לעתים התעוזה השתלמה והוא הצליח לעזור להתקפה של קבוצתו.

בסך הכל, הבקיע היגיטה 44 שערים - 37 מבעיטות עונשין ו-7 נוספים מבעיטות חופשיות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היגיטה נשוי למגנוליה. לזוג נולדו שני ילדים. להיגיטה יש גם ילדה מנישואים קודמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]