רנה ריצ'רדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רנה ריצ'רדס
לידה 19 באוגוסט 1934 (בת 89)
ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום מגורים מחוז פוטנאם עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.85 מטר
יד חובטת שמאל
פעילות כמקצוענית 19771981 (כ־4 שנים)
יחידים
דירוג שיא 20 (פברואר 1979)
שיאי גראנד סלאם
אליפות ארצות הברית הפתוחה יחידות: סיבוב שלישי (1979)
זוגות נשים: גמר (1977)
זוגות מעורבים: חצי גמר (1979)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רנה ריצ'רדסאנגלית: Renée Richards, נולדה ב-19 באוגוסט 1934) היא אופתלמולוגית אמריקאית, סופרת, ושחקנית טניס מקצוענית לשעבר. בשנת 1975 עברה ריצ'רדס ניתוח להתאמה מגדרית. היא התפרסמה לאחר שבשנת 1976 אסרה עליה האגודה האמריקאית לטניס את ההשתתפות באליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס כיוון שנולדה כזכר. היא ערערה לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק לטובתה שנה לאחר מכן, פסיקה שנודעה כציון דרך בתחום זכויות טרנסג'נדרים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רדס נולדה בשם ריצ'רד רסקינד למשפחה יהודית בניו יורק וכאשר הייתה בת שש עברו הוריה לפורסט הילס. היא גדלה, לדבריה, כ"ילד יהודי טוב".[2][3][4][5] מגיל צעיר היא הצטיינה בטניס, ודורגה במקום העשירי לנוער בשנות ה-40 ותחילת שנות ה-50. היא הייתה הקפטן של קבוצת הטניס של בית הספר שלה (Horace Mann School) וזכתה בתארים שונים.

היא נרשמה ללימודים באוניברסיטת ייל, שם הרגישה לא בנוח עם יהדותה. היא שחקה במסגרת קבוצת הטניס של האוניברסיטה בתחילה לבד, ומאז שנת 1954 כקפטן הנבחרת.[2] אחרי ייל התקבלה ריצ'רדס לבית ספר לרפואה של אוניברסיטת רוצ'סטר, ובהמשך התגייסה לצי האמריקני, שם הגיעה לדרגת לוטננט קומנדר (רס"ן). היא פיתחה קריירה בניתוח עיניים עם התמחות במקרים של פזילה. בשנת 1972 היא העפילה לגמר גביע הטניס לגברים מעל גיל 35.

מעבר מגדרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-60 טיילה ריצ'רדס באירופה כקרוס-דרסר, כאשר הייתה כוונה להיפגש בהמשך עם ז'ורז' בורו (Burou), גינקולוג מפורסם שפעל בקזבלנקה שבמרוקו, וזאת על מנת לעבור ניתוח להתאמה מגדרית. באמצע הטיול שינתה את דעתה, וחזרה כגבר לניו יורק שם נישאה לאישה והייתה אב לילד,[6] ניקולס רסקין (כיום יוצר סרטים וסוחר מניות). ד"ר הארי בנג'מין הפנה אותה לאנדוקרינולוג רוברטו ק. גרנאטו (Granato) ובשנת 1975 היא עברה בהצלחה את הניתוח.[7][8]

בשנת 1983, כתבה את האוטוביוגרפיה הראשונה שלה Serve: The Renée Richards Story שהיווה בסיס ליצירת הסרט הביוגרפי Second Serve (אנ') משנת 1986. בשנת 2007, כתבה את האוטוביוגרפיה השנייה שלה No Way Renee: The Second Half of My Notorious Life.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Renée Richards Documentary Debuts at Tribeca Film Festival, TENNISPANORAMA, April 22, 2011
  2. ^ 1 2 Renee Richards (9 בפברואר 2007). No Way Renee: The Second Half of My of My Notorious Life. נבדק ב-19 במרץ 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Bob Wechsler. Day by day in Jewish sports history. נבדק ב-19 במרץ 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Jonny Geller. Yes, but is it good for the Jews?: a beginner's guide. נבדק ב-19 במרץ 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Noach Dzmura. Balancing on the Mechitza: Transgender in Jewish Community. נבדק ב-19 במרץ 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Richards, Renee, "Second Serve" (1983) New York : Stein and Day.
  7. ^ The Second Half of My Life Talk of the Nation, February 8, 2007
  8. ^ Jewish Women in America: A-L. נבדק ב-19 במרץ 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ Lindsay Parks Pieper (2012) Gender Regulation: Renée Richards Revisited, The International Journal of the History of Sport, 29:5, 675-690