רנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רנט
RentPoster.jpg
מלחין ג'ונתן לארסון
מבוסס על "לה בוהם" מאת פוצ'יני
סוגה אופרת רוק
מספר מערכות 2
זמן התרחשות העלילה שנה אחת בתחילת
שנות ה-90 של המאה ה-20
שפה אנגלית
שנה 1993 הפקה
1994 אוף ברודוויי
1996 ברודוויי
1996 ארצות הברית (סיבוב ארצי)
1998 וסט אנד
1998 אוסטרליה
2001 בריטניה (ארצי)
2003 וסט אנד
2007 וסט אנד
2008 בואנוס איירס
2009 ארצות הברית (ארצי)
מקום התרחשות העלילה לואר איסט סייד
ניו יורק, ארצות הברית
פרסים פרס פוליצר
2 פרס טוני
2 פרסי דרמה-דסק
תפקידים

רֵנְט (אנגלית: Rent) היא אופרת רוק עם שירים מאת ג'ונתן לרסון המבוססת על האופרה "לה בוהם" מאת פוצ'יני. המחזה מתאר את סיפורם של קבוצת אמנים ומוזיקאים צעירים מרוששים הנאבקים לשרוד וליצור כחלק מהבוהמה המשגשגת בשכונת "אלפא-בית סיטי" שבלואר איסט סייד בניו יורק, תוך התמודדות עם מחלת האיידס. זמן התרחשות עלילת המחזה הוא שנה אחת בדיוק, החל מערב חג מולד אחד ועד לערב חג מולד בשנה שלאחר מכן. בגרסה הבימתית לא נאמר במפורש כי עלילת המחזה מתרחשת בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, אולם הדבר משתמע משום שאחת הדמויות מתייחסת לסרט "תלמה ולואיז" שיצא בשנת 1991.

המחזה, אשר הועלה לראשונה בשנת 1994 באוף ברודוויי, זכה בפרס פוליצר. בשנת 1996 עבר המחזה לברודוויי, זכה לשבחים מהמבקרים ולפרס טוני למחזמר הטוב ביותר. המחזה הפך למחזה השמיני הנצפה ביותר בכל הזמנים, כאשר ירד בשנת 2008 לאחר 5,124 הופעות.

בעקבות הצלחת המחזה בניו-יורק יצאה ההפקה לסיבוב הופעות ברחבי ארצות-הברית. בנוסף הועלה המחזה מחוץ לארצות-הברית במספר מדינות שונות ברחבי העולם, בהן ישראל. בשנת 2005 יצא לאקרנים סרט קולנוע המבוסס על המחזה, שבו כיכבו רוב צוות השחקנים המקורי של ההצגה. עלילת הסרט הקולנועי מתרחשת החל מערב חג המולד שב-24 בדצמבר 1989, ועד לערב חג המולד בשנה שלאחר מכן.

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מארק כהן - במאי קולנוע תיעודי, דמות המספר בהצגה. לשעבר, שותפם לדירה של רוג'ר, קולינס, בני ובת-זוגו מורין, עד אשר קולינס ובני עזבו את הדירה, ומורין עזבה את מארק.
  • רוג'ר דייויס - שותפו לדירה של מארק. מוזיקאי נשא איידס, לשעבר מכור לסמים. שואף לכתוב עוד שיר אחד טוב, לפני מותו.
  • טום קולינס - אנרכיסט נשא איידס. חולם לעזוב את ניו יורק הקרה, ולפתוח מסעדה בסנטה פה.
  • בנג'מין (בני) קופין השלישי - לשעבר שותפם לדירה של מארק ורוג'ר, עד אשר התחתן, עזב את הדירה וקנה את כל בניין הדירות באמצעות הכסף של משפחת אשתו.
  • ג'ואן ג'פרסון - עורכת-דין לסבית ובת-הזוג החדשה של מורין.
  • אנג'ל דומוט שונארד - דראג קווין ואומן רחוב, נשא איידס.
  • מימי מרקז - רקדנית מועדונים, נשאית איידס ומכורה לסמים. שכנתם של מארק ורוג'ר.
  • מורין ג'ונסון - אומנית ביסקסואלית, חברתו לשעבר של מארק, וחברתה הנוכחית של ג'ואן.

פרטי עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצגה מתחילה בדירתם של מארק ורוג'ר, בערב חג המולד, כאשר מארק, יוצר סרטים תיעודיים ודמות המספר של ההצגה, מחליט לצלם את הקורה סביבו לצורך סרט תיעודי חדש ומתחיל בצילום רוג'ר מנגן על הגיטרה החשמלית שלו. תוך כדי הצילומים אמא של מארק מתקשרת, אך הם לא עונים והיא משאירה הודעה על המזכירה האלקטרונית, בה היא מאחלת למארק חג שמח ומשתתפת בצערו, כי חברתו מורין עזבה אותו לטובת מישהי אחרת ויצאה מהארון כלסבית.

טום קולינס, חברם של מארק ורוג'ר ולשעבר שותפם לדירה, מתקשר גם הוא אליהם מטלפון ציבורי בכניסה לבניין הדירות שבו הם מתגוררים ומודיע להם כי חזר לעיר. הוא מותקף ונשדד על ידי שודדים ברחוב לפני שהוא מספיק להיכנס לבניין. לאחר מכן שיחת טלפון נוספת - הפעם מבנג'מין (בני) קופין השלישי, לשעבר שותפם לדירה של מארק ורוג'ר, עד אשר התחתן, עזב את הדירה וקנה את כל בניין הדירות באמצעות הכסף של משפחת אשתו. בני, שהוא למעשה בעל הבית של מארק ורוג'ר, מבשר להם שהוא מגיע לדירה על מנת לגבות מהם את שכר הדירה של השנה החולפת שלא שילמו, וזאת למרות שהבטיח להם שיוכלו להמשיך לגור בדירה בחינם. במקביל, ג'ואן, חברתה החדשה של מורין, מסיימת הכנות לקראת הופעת המחאה של מורין נגד כוונתו של בני לגרש את כל הדיירים מבניין הדירות ולהפוך את המקום לאולפן הקלטות. כאשר היא נתקלת בקשיים בתפעול ציוד ההגברה, היא מתקשרת אל מארק ומבקשת ממנו שיגיע לעזור לה והוא מסכים. בינתיים, אנג'ל, אמן רחוב ודראג קווין, מבחין בקולינס הפצוע, לאחר שנשדד, וניגש לעזרתו. השניים מיד מתאהבים זה בזה, ומגלים כי לשניהם יש איידס.

בחזרה בדירה, מארק מספר למצלמה שלו כי חברתו האחרונה של רוג'ר התאבדה, ובמכתב ההתאבדות שלה בישרה לו כי לשניהם יש איידס, ומאז רוג'ר מסתגר בבית וממעט לצאת ולבלות. מארק מנסה לשכנע את רוג'ר שיצא מהבית ושיצטרף אליו להופעה של מורין. רוג'ר מנסה לכתוב שיר טוב אחד - להיט שישאיר אחריו לאחר מותו ממחלת האיידס. דפיקה בדלת מפריעה לו בכתיבה, וכשהוא פותח הוא פוגש לראשונה את מימי, דיירת בבניין, המבקשת ממנו כי ידליק עבורה נר, על מנת להתחמם.

קולינס מגיע בסופו של דבר אל הדירה, ומציג את אנג'ל בפני מארק ורוג'ר. גם בני מגיע לדירה, ומציע למארק ורוג'ר עסקה - הוא יוותר להם על שכר הדירה והם יוכלו להמשיך ולגור בה בחינם, אם רק ישכנעו את מורין לבטל את הופעת המחאה שלה. הם מסרבים, ובני עוזב את המקום. אנג'ל וקולינס מציעים למארק ורוג'ר להצטרף אליהם למפגש של קבוצת תמיכה של נשאי איידס. מארק מסכים להצטרף, אך רוג'ר מסרב ונשאר לבדו בדירה. בדרכו אל קבוצת התמיכה, מארק עוצר בדרך אצל ג'ואן, על מנת לעזור לה עם ציוד ההגברה. תוך כדי עבודתם המשותפת, הם מחליפים חוויות בנוגע לזוגיות עם מורין.

מימי חוזרת אל הדירה של רוג'ר, ומפלרטטת איתו. רוג'ר דוחה את החיזורים שלה ומבקש ממנה לעזוב. קולינס מספר למארק ולאנג'ל על חלומותיו לעזוב את העיר ניו יורק הקרה, על מנת לפתוח מסעדה בסנטה פה. לאחר שמארק עוזב ומשאיר אותם לבד, קולינס ואנג'ל מגלים זה לזה את דבר אהבתם. בדרכו אל ההופעה של מורין, רוג'ר מבחין ברחוב במימי שמנסה לקנות סמים מסוחר סמים, והוא מתערב ומציע למימי להצטרף אל החבורה לארוחת ערב, לאחר ההופעה.

מורין מבצעת את ההופעה שלה, ובסיומה מתחילות מהומות ברחובות, אותם מצלם מארק במצלמה שלו. החבורה מתאחדת שוב בבית קפה מקומי ולועגת לבני, שטוען כי הבוהמה מתה, ועורכים לה טקס אשכבה מדומה. תוך כדי הטקס, רוג'ר ומימי מגלים זה לזו כי לשניהם יש איידס. הם מתנשקים, וחוזרים אל שאר החבורה להמשך החגיגה.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה השנייה מתחילה בערב ראש השנה האזרחית, כאשר כולם חוזרים לדירתם, ומגלים כי בני נעל את הבניין בתגובה למהומות שהתרחשו לאחר ההופעה של מורין. הם פורצים אל תוך הדירה, ומארק שומע במזכירה האלטרונית הודעה ממפיקת 'בזליין' - תוכנית טלוויזיה צהובה - בדבר הצעת עבודה, לאחר שהתרשמה מהצילומים שלו של המהומות. בני מגיע אל הדירה, ומציע "הפסקת אש". רוג'ר מגלה כי בני היה החבר הקודם של מימי.

בהמשך השנה, ביום האהבה, מורין וג'ואן רבות ונפרדות. רוג'ר ומימי עוברים לגור ביחד, אך הוא חושד בה כי היא בוגדת בו עם בני, ולבסוף הם נפרדים. קולינס סועד את מיטת חוליו של אנג'ל, אשר בסופו של דבר נפטר ממחלת האיידס. החבורה כולה נפגשת בלוויה שלו. בעוד שמורין וג'ואן משלימות וחוזרות להיות ביחד, רוג'ר מגלה למימי כי מכר את הגיטרה שלו, וכי הוא עוזב את ניו יורק והולך לגור בסנטה פה. רוג'ר נפרד ממארק וממימי ועוזב, אך לא מצליח לשכוח ממימי. רוג'ר מסיים לכתוב את השיר שלו, וחוזר לניו יורק, בעוד מארק מחליט להתפטר מעבודתו ב'בזליין' על מנת לסיים לצלם ולערוך את הסרט התיעודי שלו.

בערב חג המולד הבא מארק מתכונן להקרנה החגיגית של סרטו. רוג'ר עצוב כי מימי נעדרת מזה מספר חודשים, והוא לא הצליח למצוא אותה. לפתע, מורין וג'ואן מפתיעות את הבנים, כאשר הן מגיעות לדירתם עם מימי, כשהיא על סף מוות. רוג'ר שר לה את השיר שכתב, ומצהיר כי הוא אוהב אותה. מימי נאנקת, ונדמה כי היא הולכת למות, אך היא מתאוששת, והחבורה צופה ביחד בסרטו התיעודי של מארק, בו הם רואים את עצמם ואת חייהם במשך השנה החולפת.

הפקות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר "רנט" הועלה לראשונה בישראל בשנת 2009 בהפקה של תיאטרון מרכז הבמה בירושלים ( Central Stage theater ). ההפקה עלתה באנגלית, בבימוי המשותף של רפי פוך ושרה הלוי. בהפקה השתתפו שחקנים עולים חדשים, ותיקים וצברים. ההצגה הצליחה מאוד ובמהלך הפגנות המחאה בקיץ 2010 התאחד הקאסט מחדש לביצוע שירים מתוך המחזמר בשדרות רוטשילד בין האוהלים.‏[1]

המשתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'ר דייויס- לב קרצנר/ דייויד גינדיס

מארק כהן- דייויד הילפסטין

טום קולינס- אהרון ג'ונסון

בנג'מין (בני) קופין השלישי- יניב כהן

מורין ג'ונסון - ספירה טסלר/ זהבה דאלין

אנג'ל דומאט שונארד- אייל מג'ר

ג'ואן ג'פרסון- אל יהלום/ מאיה פנינגטון

מימי מרקז- מרים סידיקמן


בשנת 2010, עלתה הפקה בעברית בכיכובו של תום אבני, בהפקה משותפת של בית צבי ותיאטרון הספרייה, בתרגומו של דניאל אפרת ובבימויו של משה קפטן. בהפקה השתתפו תלמידי השנה השלישית והשנייה בבית

שחקן תפקיד
תום אבני רוג'ר דייויס
ציון חורי מארק כהן
חייקה מלכה טום קולינס
אסיף מימון בנג'מין (בני) קופין השלישי
גלי הראל / רוני מרחבי ג'ואן ג'פרסון
עופר פלדמן אנג'ל דומוט שונארד
אדוה פרץ מימי מרקז
מונה מרקוביץ' / אסתי שיגאני מורין ג'ונסון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]