רנטורציה
רנטורציה הוא התהליך ההפוך מדנטורציה. ברנטורציה, החלבון מתקפל בחזרה למבנה הנטיבי (הטבעי) שלו. בדרך כלל, רנטורציה מתאפשרת בתנאי מעבדה מיוחדים או במקרם שבהם הדנטורציה של החלבון היתה חלקית. חלבונים גלובולריים מעטים[1], רובם קטנים ובעלי מבנה נטיבי יציב מאוד, יכולים לעבור רנטורציה ספונטנית גם לאחר דנטורציה מלאה ללא עזרת גורם מסייע כגון אנזימים, שפרונים ושפרונינים.
רנטורציה תביא להתקפלות מחודשת של החלבון ולחזרה כמעט מלאה של התפקוד הביוכימי שלו , זאת משום שהאינפורמציה לגבי ההתקפלות של החלבון נמצאת ברצף חומצות האמינו, כלומר במבנה הראשוני של החלבון, אשר לא מושפע מהתהליך הדנטורטיבי.
הראיה הראשונה לכך שהמבנה הראשוני של הפוליפפטיד מכיל את כל המידע הנחוץ להתקפלות למבנה הנטיבי שלו סופקה בדוגמה של אנפינסן, שהראה שהאנזים ריבונוקלאז A יכול לעבור רנטורציה מלאה ללא נוכחות של גורמים מסייעים. תהליכי הדנטורציה והרנטורציה הם בעלי אופי קואופרטיבי, כלומר יצירה של קשר כימי ראשון, מובילה ליצירת קשרים כימיים נוספים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 4, לנינג'ר: עקרונות הביוכימיה, האוניברסיטה הפתוחה, 2018