רעידת האדמה בצ'ילה (2010)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 35°54′32.4″S 72°43′58.8″W / 35.909000°S 72.733000°W / -35.909000; -72.733000

רעידת האדמה בצ'ילה (2010)
תאריך 27 בפברואר 2010
שעה 03:34 (שעון מקומי)
משך 3 דקות
מגניטודה 8.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט
מוקד מול חופי מחוז מאולה, צ'ילה
הרוגים 562‏[1]
נזק כ-1,500,000 בתים נהרסו
מערך טקטוני

רעידת האדמה בצ'ילה בשנת 2010 התרחשה מול חופי מחוז מאולהספרדית: VII Región del Maule) שבצ'ילה ב-27 בפברואר 2010 בשעה 03:34 לפי שעון צ'ילה (06:34 UTC) בגודל 8.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט ונמשכה כשלוש דקות. הערים שהושפעו במידה החזקה ביותר - VIII (הרסנית) בסולם מרקאלי - הן טלקוואנו, אראוקו, לוטה, צ'יגואינטה, קנייטה וסן אנטוניו. הרעש הורגש גם בבירה סנטיאגו בעוצמה VII (חזקה מאוד) לפי סולם מרקאלי. רעידות קלות הורגשו גם בערים רבות בארגנטינה, בהן בואנוס איירס, קורדובה, מנדוסה, ולה ריוחה. בעקבות הרעש, קיבלו 53 מדינות אזהרות צונאמי, וצונמי בגובה כ-2.6 מטרים תועד בים מול ולפראיסו שבצ'ילה. נשיאת צ'ילה, מישל בצ'לט, הכריזה על מצב אסון במדינה ודיווחה שמניין ההרוגים עומד על 795 לפחות‏[2], אולם מאז השתנה המספר פעמים רבות, ולבסוף נקבע על 562 הרוגים, לאחר שנעדרים רבים יצרו קשר עם משפחותיהם.‏[1] בחלקים מעיר הבירה סנטיאגו נפלו רשתות החשמל והטלפון, מה שהקשה על הדיווחים מהאזור‏[3].

רקע גאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעידת האדמה התרחשה לאורך הגבול שבין שני לוחות טקטוניים: הלוח הדרום-אמריקאי ולוח נסקה. הלוחות מתקרבים אחד לכיוון השני בקצב של כ-8 סנטימטרים בשנה, במסגרתה חודר לוח נסקה אל מתחת ללוח הדרום-אמריקאי. תנועה זו יוצרת פעילות סייסמית וגעשית ערה לאורך צ'ילה.

אזור החוף של צ'ילה ידע בעבר רעידות אדמה חזקות בגבול זה בין הלוחות, בהן רעידת האדמה בוואלדיוויה (1960) (הנקראת גם "רעידת האדמה הצ'יליאנית הגדולה") בה נהרגו אלפי אנשים, ורעש האדמה שהתרחש שם ב-2007, שגרם לשני הרוגים ולהרס של כ-4,000 בתים.

רעשי משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעש משנה במגניטודה 6.2 תועד כ-20 דקות לאחר רעידת האדמה. שניים נוספים במגניטודות 5.4 ו-5.6 באו בעקבותיו. המכון הגאולוגי האמריקאי (ה-USGS) הודיע כי רצף של רעידות משנה חזקות צפוי לאחר רעידת האדמה הזו. עד ל-1 במרץ בשעה 00:00 לפי ה-UTC, תועדו יותר מ-100 רעידות משנה, מהן 8 במגניטודה שמעל 6.0.

נזקי רעידת האדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניין ההרוגים הרשמי, כפי שאושר על ידי נשיאת צ'ילה, עמד על 795, אך עודכן כאמור ל-562. אחד הגורמים למיעוט הנפגעים הוא האוכלוסייה הדלילה באזור זה. מאות אלפי תושבים ביפן ובמדינות נוספות נקראו לפנות את בתיהם בעקבות אזהרות צונאמי. מוערך כי כ-1,500,000 בתים ניזוקו כתוצאה מהרעש‏[4]. רוב הבתים שהתמוטטו היו ישנים יותר, וביניהם מבנים רבים בעלי ערך היסטורי. כ-90% ממרכז העיר ההיסטורי של קוריקו נהרסו. כבישים וגשרים רבים באזור רעידת האדמה נפגעו או נהרסו כליל. באי רובינזון קרוזו נהרס רוב הכפר ו-5 בני אדם נהרגו, הגלים הגיעו לגובה של 5 מטר.

מראה החוף בעיר פיצ'ילמו לאחר רעידת האדמה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]